יצרנית זיכרונות הפלאש והתקני האחסון סנדיסק (Sandisk) פיטרה עשרות עובדים מפעילות הפיתוח שלה בישראל. המספר המדויק של המפוטרים טרם פורסם, אך על פי דיווחים בתקשורת הכלכלית, הקיצוצים פגעו בעובדי פיתוח מכמה מחלקות והתמקדו במרכז החברה בכפר סבא.

סנדיסק מעסיקה בישראל כ־700 עובדים במרכזי פיתוח בכפר סבא, בתפן ובעומר. הפעילות המקומית עוסקת בין היתר בפיתוח טכנולוגיות ליבה לזיכרונות פלאש, תכנון שבבים ובקרים, אלגוריתמים לתיקון שגיאות ומערכות אחסון.

לפי הערכות שפורסמו בגלובס, הפיטורים קשורים להחלטת ההנהלה העולמית להעביר למרכז הפיתוח של סנדיסק בהודו פרויקט מרכזי לפיתוח כונני NVMe המיועדים לשרתי ענן ובינה מלאכותית. עם זאת, סנדיסק לא מסרה תגובה רשמית ולא אישרה את הקשר בין העברת הפרויקט לבין הקיצוצים.

במקביל אמור מרכז הפיתוח הישראלי לקבל אחריות על פיתוח כונן חדש המכונה “Stargate”. על פי הדיווח, הכונן יתבסס על בקרים ושבבים חדשים, יתמוך בנפחי אחסון גדולים יותר וייועד לענקיות הענן ולחוות שרתים. העובדה שהעברת האחריות בין המרכזים מלווה גם בצמצום משרות מצביעה על שינוי בהקצאת כוח האדם העולמית של החברה, ולא רק על החלפת פרויקטים.

הקיצוצים מגיעים בתקופת גאות בשוק הזיכרונות

הפיטורים בולטים במיוחד לנוכח הביקוש הגובר לכונני אחסון עבור תשתיות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים. לפי רויטרס, מניית סנדיסק עלתה ביותר מפי חמישה מתחילת 2026, והכנסות החברה ממוצרי מרכזי נתונים צמחו ביותר מ־400% לעומת השנה הקודמת.

גם לאחר פרסום תוצאות כספיות חזקות נרשמה תנודתיות במניה, משום שתחזיות החברה לא עמדו בציפיות הגבוהות שנוצרו בשוק. עם זאת, הביקוש לזיכרונות פלאש ולכונני SSD עבור שרתי בינה מלאכותית נותר אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה.

הפיטורים עוררו ביקורת בקרב עובדים גם בשל עיתוים, חודשים אחדים לפני מועד מימוש במסגרת תוכנית לרכישת מניות עובדים בהנחה. העלייה החדה במחיר המניה הפכה את ההטבה לבעלת ערך ניכר. עם זאת, לא פורסמה ראיה לכך שהתוכנית הייתה גורם בהחלטה על הקיצוצים.

שורשים עמוקים בתעשיית השבבים הישראלית

לפעילות סנדיסק בישראל שורשים בחברת אם־סיסטמס, שהוקמה בידי דב מורן ופיתחה את הדיסק־און־קי. סנדיסק רכשה את אם־סיסטמס בשנת 2006 תמורת כ־1.55 מיליארד דולר, ומרכז הפיתוח בכפר סבא הפך לחלק מרכזי מפעילותה העולמית.

גם סנדיסק עצמה נוסדה בידי היזם הישראלי אלי הררי, לצד סנג׳אי מהרוטרה וג׳ק יואן. ווסטרן דיגיטל רכשה את החברה בשנת 2016, ובפברואר 2025 פוצלה פעילות זיכרונות הפלאש מחדש לחברה עצמאית הנסחרת בנאסד״ק בשם Sandisk.

בעבר העסיקה ווסטרן דיגיטל בישראל כ־1,200 עובדים. לאחר הפיצול עומד מספר עובדי סנדיסק בארץ על כ־700, עוד לפני השלמת סבב הפיטורים הנוכחי.

מסנדיסק לא התקבלה תגובה לדיווחים.

הפוסט סנדיסק מפטרת עשרות עובדים בישראל ומעבירה פעילות פיתוח להודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון, 9 באוגוסט 2026, להעביר כמיליארד שקל לתקציב הביטחון לצורך מימון צרכים דחופים. כ־850 מיליון שקל מסכום זה יגיעו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, לאחר שיועדו במקור למענק עבור הרחבת מפעל אינטל בקריית גת ולא נוצלו.

על פי הדיווחים התקציב נועד לתשלום נוסף במסגרת תוכנית ההשקעה של אינטל במפעל Fab 38. אין מדובר בהחזרת כסף שכבר הועבר לחברה, אלא בהסטת הקצאה תקציבית שתשלומה היה מותנה בהתקדמות הפרויקט ובעמידה באבני הדרך שנקבעו בהסכם.

בדצמבר 2023 אישרו המדינה ואינטל תוכנית שבמסגרתה הייתה החברה אמורה להשקיע כ־25 מיליארד דולר בהרחבת אתר הייצור בקריית גת. המדינה התחייבה להעניק לחברה עד כ־3.2 מיליארד דולר, כ־12.8% מההשקעה המתוכננת, בהתאם לקצב הביצוע.

אינטל התחייבה גם לרכוש מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל במשך עשר שנים. מפעל Fab 38 נועד, לפי התוכנית המקורית, להתחיל לפעול ב־2028, לייצר אלפי מקומות עבודה ולהרחיב במידה ניכרת את יכולת ייצור השבבים של אינטל בישראל. ההסכם המקורי פורסם בדצמבר 2023.

ההקפאה הופכת להחלטה תקציבית

עבודות ההקמה של Fab 38 נעצרו ב־2024, על רקע בחינה מחודשת של תוכניות ההשקעה והייצור של אינטל ברחבי העולם. באותה שנה הועברו לחברה כ־1.5 מיליארד שקל עבור שלבי עבודה שכבר בוצעו באתר.

בעקבות עצירת העבודות בוטל מענק נוסף של כ־1.3 מיליארד שקל, שהיה אמור להיות משולם ב־2025. בשלב הראשון נותרה בתקציב המדינה הקצאה נוספת לשנת 2026, למקרה שאינטל תחדש את ההשקעה. ההחלטה החדשה מעבירה כעת כ־850 מיליון שקל מהקצאה זו לתקציב הביטחון.

משרד הכלכלה מסר כי השינוי משקף התאמה של תקציב המדינה לקצב מימוש ההתחייבויות ולתחזית תשלומי המזומנים, בהתאם לקצב ההשקעות בפועל של המגזר העסקי.

מאינטל נמסר: “כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות כעת בבחינה, כדי לוודא שהן תואמות את הביקוש מצד הלקוחות”.

אי־ודאות סביב עתיד הייצור בישראל

ההחלטה נוגעת לתוכנית ההרחבה ולמפעל Fab 38, ולא לפעילותו השוטפת של מפעל Fab 28 הקיים בקריית גת או למרכזי המחקר והפיתוח של אינטל בישראל. עם זאת, היא מעמיקה את אי־הוודאות באשר לחידוש פרויקט הייצור הגדול.

מבחינת תעשיית השבבים הישראלית, משמעות המהלך חורגת מהעברה חשבונאית בין סעיפי תקציב. Fab 38 נועד לחזק את יכולות הייצור המקומיות, להרחיב את רשת הספקים הישראלית ולשמר בישראל ידע וכוח אדם בתחומי ייצור שבבים מתקדם. ככל שהקמתו מתרחקת, גדל הפער בין מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לתכנון ולפיתוח שבבים לבין יכולתה לייצרם בהיקפים גדולים בתחומה.

הפוסט 850 מיליון שקל שיועדו להרחבת מפעל אינטל הועברו לתקציב הביטחון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא״ת במשרד הביטחון פרסמו קול קורא להקמת תשתית מחקר, פיתוח וייצור בכמויות קטנות בתחום הפוטוניקה המשולבת. הגוף שייבחר יוכל לקבל מענק של עד 150 מיליון שקל, בשיעור של 55% או 66% מהתקציב המאושר ולמשך שלוש שנים.

התשתית נועדה לשמש קו פיילוט לחברות ישראליות ולמוסדות מחקר המפתחים שבבים פוטוניים. היא תידרש לספק שירותים לאורך מחזור הפיתוח: הגדרת ארכיטקטורה, בחירת חומרים, תכנון וסימולציה, ייצור אבות־טיפוס וסדרות קטנות, אפיון ובדיקות, שילוב עם רכיבים אלקטרוניים, מארזים ותמיכה במעבר לייצור סדרתי.

פוטוניקה משולבת מאפשרת לשלב רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים על גבי שבב יחיד. שבבים אלה משמשים בין היתר בתקשורת אופטית, במרכזי נתונים, בחיישנים, במערכות רפואיות וביטחוניות ובציוד המשמש את תעשיית המוליכים למחצה.

אחד הקשיים של חברות ישראליות בתחום הוא הפער שבין יכולות תכנון ומחקר לבין הנגישות לתשתיות ייצור, אינטגרציה, מארזים ובדיקות. חברות נדרשות כיום להשתמש לעיתים קרובות בכמה ספקים בחו״ל, מצב שמאריך את זמן הפיתוח ומגדיל את העלויות והסיכון.

הזוכה בקול הקורא יידרש להקים את התשתית בתוך 18 חודשים לכל היותר. כבר בתוך 12 חודשים ממועד האישור יהיה עליו להתחיל לספק חלק משירותי המחקר והפיתוח, גם אם הקמת הקו עדיין לא הושלמה. בסיום תקופת התמיכה אמורה התשתית לפעול כחברת שירותי מו״פ למטרות רווח.

״ישראל מחזיקה ביתרונות משמעותיים במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך כדי להמשיך ולהוביל נדרשות גם תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות״, אמר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות. לדבריו, התשתית אמורה לקצר את הדרך מפיתוח למוצר ולהפחית חסמים טכנולוגיים.

ראש מפא״ת, תא״ל במילואים ד״ר דני גולד, אמר כי הפוטוניקה המשולבת מאפשרת לפתח מערכות בעלות ביצועים גבוהים למגוון יישומים, וכי המהלך נועד לבסס יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון.

הקול הקורא מיועד לתאגיד תעשייתי יחיד או לקבוצת משתמשים. המבקשים יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית ועסקית, מודל מימון משלים, מקורות הכנסה עתידיים ותוכנית להנגשת התשתית לחברות ולחוקרים. המועד האחרון להגשת בקשות הוא 8 באוקטובר 2026 בשעה 12:00. רשות החדשנות תקיים ב־23 ביולי וובינר להצגת התוכנית ולמענה על שאלות.

הפוסט רשות החדשנות ומפא״ת מציעות עד 150 מיליון שקל להקמת קו פיילוט לשבבים פוטוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות הרחיבה היום, 15 ביולי 2026, את מסלולי Pre-Seed ו־Seed בקרן ההזנק והעלתה את תקרות המימון לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים. השינוי מיועד בעיקר לחברות דיפ־טק עתירות מחקר ופיתוח, ובהן חברות שבבים, חומרה, פוטוניקה, חיישנים, מחשוב קוונטי ומכשור רפואי.

במסלול Pre-Seed תגדל תקרת השתתפות הרשות מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, עלייה של כ־33%. שיעור המענק יהיה עד 60% מסבב ההשקעה, וסכום הסבב המרבי שיוכל להיכלל במסלול יעמוד על 6 מיליון שקל.

במסלול Seed תעלה תקרת המימון מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל. הרשות תוכל לממן עד 50% מסבב ההשקעה, ותקרת הסבב המזכה תעלה מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל. תקרת המימון במסלול Round A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

העלאת התקרות חשובה במיוחד לחברות בתחום השבבים. בניגוד לחברות תוכנה היכולות לעיתים להגיע למוצר ראשוני בהשקעה מצומצמת יחסית, פיתוח רכיב חומרה כרוך ברכישת כלי תכנון, ייצור אב־טיפוס, ביצוע Tape-out, מארזים, בדיקות ואימות מול לקוחות. בשל העלויות האלה, גם סבבי גיוס המוגדרים Pre-Seed או Seed עשויים להגיע למיליוני דולרים.

רשות החדשנות הסבירה את השינוי בכך שסביבת ההשקעות נעשתה תחרותית ומאתגרת יותר. פחות חברות מצליחות להשלים סבבים, אך אלה שכן מגייסות נדרשות לעיתים לסכומים גדולים יותר כדי להגיע לאבן הדרך הטכנולוגית או העסקית הבאה. הרחבת המסלולים נועדה לאפשר לחברות להתאים את סכום הגיוס לצורכי הפיתוח בפועל ולא להידחק למסלול מתקדם יותר רק בשל גודל הסבב.

חברות באזור פיתוח א׳ וחברות בהובלת יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בהייטק יוכלו לקבל תקרה מוגדלת של עד 2.2 מיליון שקל במסלול Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל במסלול Seed. חברות שעיקר פעילות המחקר והפיתוח שלהן מתבצעת בשדרות או ביישובי עוטף עזה יוכלו לקבל עד 2.4 מיליון שקל בשלב Pre-Seed ועד 7.2 מיליון שקל בשלב Seed.

כדי להגיש בקשה תידרש החברה להציג מזכר הבנות או הסכם עם משקיעים המכסה לפחות 15% מסבב ההשקעה המבוקש. לאחר אישור הרשות יינתנו לחברה עד שישה חודשים להשלים את גיוס ההון הפרטי הנותר.

מימון הרשות אינו מדלל את בעלי המניות, משום שהיא אינה מקבלת מניות בתמורה להשתתפותה. עם זאת, חברה שמגיעה למכירות נדרשת להחזיר את המימון באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי חוק החדשנות.

עבור חברות שבבים ישראליות, הרחבת התוכנית אינה פותרת את המחסור במשקיעי חומרה מתמחים או את העלויות הגבוהות של מעבר מאב־טיפוס לייצור. היא עשויה, עם זאת, לאפשר ליותר חברות להשלים שלבי פיתוח ראשוניים ולהגיע לסבב הבא עם טכנולוגיה מוכחת יותר ועם סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים הפרטיים.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את המימון לחברות דיפ־טק בשלבי Pre-Seed ו־Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עלות העסקת מפתח בישראל גבוהה כיום בכ־8.2% מעלות העסקתו של מפתח מקביל בארצות הברית – כך עולה ממדגם שערך פורום חברות הצמיחה בקרב שבע חברות טכנולוגיה המעסיקות יחד יותר מ־10,000 עובדים בישראל ובעולם.

לפי הנתונים שמסר הפורום, עלות ההעסקה בישראל במונחי דולר עלתה בשנה האחרונה בכ־17%–22%. הסיבה המרכזית לכך היא התחזקות השקל מול הדולר, המייקרת את עלות העובדים בישראל עבור חברות שמרבית הכנסותיהן נקובות בדולרים.

הפורום מעריך כי שער האיזון שבו עלות עובד בישראל משתווה לזו של עובד מקביל בארצות הברית עומד על כ־3.21 שקלים לדולר. גם ברמה זו, לפי הפורום, ישראל אינה נהנית מיתרון בעלויות אלא מגיעה לשוויון בלבד.

בהשוואה לכמה ממדינות מזרח אירופה, טוען הפורום כי העסקת עובד טכנולוגיה בישראל יקרה פי 2.4. הפער אינו חדש, אך לטענתו הוא נעשה משמעותי יותר בעקבות השיפור ברמת כוח האדם במדינות אלה, הרחבת העבודה מרחוק והשימוש בכלי בינה מלאכותית בפיתוח תוכנה.

בסקר נפרד שערכה קרן Viola Growth בשיתוף הפורום בקרב 62 חברות צמיחה, 58% מהחברות דיווחו כי האטו או הקפיאו גיוסים בישראל נכון ליוני 2026. כ־55% ציינו את שער הדולר ואת השפעת הבינה המלאכותית בין הגורמים להחלטה, ו־15% מסרו כי כבר פתחו בחו"ל משרות שתוכננו במקור לישראל.

מיכל שריג־כדורי, מנכ"לית פורום חברות הצמיחה, אמרה כי הסיכון אינו בהכרח עזיבה מיידית של חברות או עובדים, אלא שינוי הדרגתי במיקום המשרות החדשות. לדבריה, כאשר חברות מקבלות שוב ושוב החלטה לגייס את העובד הבא מחוץ לישראל, ההשפעה המצטברת על המשק עלולה להיות גדולה.

עם זאת, יש להתייחס לנתונים בזהירות. המדגם המרכזי כולל שבע חברות בלבד, וזהות החברות, סוגי המשרות ושיטת חישוב העלות המלאה לא פורטו בהודעה. לפיכך, אין לראות בו מדגם מייצג של כלל תעשיית ההייטק או של חברות השבבים בישראל.

עבור תעשיית השבבים, שבה מרכזי הפיתוח בישראל מתחרים על תקציבים מול אתרים בארצות הברית, אירופה ואסיה, עלייה בעלות ההעסקה עלולה להשפיע על החלטות לגבי פתיחת צוותים, הרחבת מרכזים והעברת פרויקטים חדשים.

הפוסט פורום חברות הצמיחה: העסקת מפתח בישראל יקרה ב־8.2% מהעסקתו בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סנמינה ישראל הודיעה כי תשקיע יותר מ-2 מיליון דולר בהקמת שני חדרים נקיים בקמפוס החברה במעלות. שני החדרים יוקמו ברמת ניקיון ISO 7, תקן המתייחס לרמת בקרת חלקיקים באוויר, והם מיועדים לשמש לקוחות בתחומי המכשור הרפואי והמוליכים למחצה.

החדר הנקי הראשון מיועד לשוק המדיקל, ובפרט למוצרים רפואיים ברמות Class II ו-Class III, כולל מוצרים המשמשים בפרוצדורות פולשניות. סנמינה מציינת כי היא רשומה ב-FDA כיצרנית מכשור רפואי Class III כבר יותר מ-20 שנה, ומוסמכת בתקני ISO13485/MDSAP. החדר ישמש כסביבת פיתוח וייצור עבור חברות הנדרשות לרמת ניקיון מחמירה בתהליכי הרכבה, אינטגרציה ובדיקות.

החדר הנקי השני, גם הוא ברמת ISO 7, מיועד ליצרנים בתחום המוליכים למחצה. ההשקעה משתלבת במגמה רחבה יותר בתעשייה, שבה חברות חומרה, ציוד ייצור ומכשור רפואי מחפשות יכולות ייצור מקומיות או קרובות יותר לשוקי היעד, לצד עמידה בדרישות איכות ורגולציה.

לדברי אסף שמש, מנכ"ל סנמינה ישראל, החברה החליטה להקים את החדרים הנקיים כמענה לצורכי לקוחות קיימים ועתידיים. “כחברה שרואה בקשר שלה עם הלקוחות שותפות לטווח ארוך, נענינו לאתגר להקים חדרים נקיים לתועלת לקוחות קיימים ולקוחות עתידיים, ואנחנו מקווים להשלים את הקמת שני החדרים הנקיים תוך שלושה חודשים”, אמר שמש. לדבריו, החברה פונה גם לסטארטאפים בתחומי המדיקל והמוליכים למחצה, הזקוקים לסביבת ייצור נקייה ולליווי הנדסי ותפעולי בשלבי הפיתוח הראשונים.

מעבר להקמת החדרים עצמם, סנמינה מציעה ללקוחות מעטפת הכוללת ייצור, הרכבה, יכולות הנדסיות, אינטגרציה, בדיקות וניהול שרשרת אספקה. בחברה מדגישים כי הניסיון המצטבר שלה בעבודה מול ה-FDA עשוי לסייע ללקוחות בתהליכי אישור של מוצרים חדשים, בעיקר בתחום המכשור הרפואי.

שי כהן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בסנמינה ישראל, אמר כי החברה מלווה לקוחות “משלב התכנון ועד אינטגרציה מלאה של מערכות וקבלת אישור של גופי הסמכה בינלאומיים”. לדבריו, הפריסה הגלובלית של סנמינה מאפשרת ללקוחות להרחיב או לשכפל ייצור לאתרים נוספים בעולם, תוך שימור הידע וה-IP שנבנו בישראל.

שני החדרים החדשים ישתרעו על שטח כולל של כ-450 מ"ר. לתמיכה בפעילות החדשה מתכננת סנמינה ישראל לגייס כמה עשרות עובדים בתחומי ההנדסה, האופרציה, האינטגרציה והבדיקות.

סנמינה היא תאגיד אמריקאי בתחום שירותי הייצור האלקטרוני, EMS, המספק שירותי פיתוח והנדסה, ייצור כרטיסים אלקטרוניים, זיווד, עיבוד שבבי מדויק, אינטגרציה, בדיקות ובקרת איכות. החברה הוקמה ב-1980 ורכשה את אלסינט הישראלית ב-2003. סנמינה העולמית מפעילה כ-75 אתרים בכ-20 מדינות, מעסיקה כ-39 אלף עובדים, מהם כ-900 באתר במעלות, והכנסותיה בשנת הכספים 2025 הסתכמו ב-8.1 מיליארד דולר.

הפוסט סנמינה תשקיע יותר מ-2 מיליון דולר בהקמת שני חדרים נקיים במעלות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הציג בכנס ChipEx2026 את תפיסת רשות החדשנות לקידום תעשיית השבבים בישראל. בהרצאה שנשא במושב הבכירים אמר סטופל כי ישראל אינה יכולה להסתפק עוד במעמדה כמרכז מצוינות במו"פ, אלא צריכה להרחיב את נוכחותה גם לתחומים משלימים בשרשרת הערך: תכנון מתקדם, בדיקות, תשתיות פיילוט, ייצור מתמחה והכשרת כוח אדם. לפי אתר רשות החדשנות, סטופל מכהן כיו"ר הרשות וכמדען ראשי לחדשנות, לאחר ששימש בעבר כסמנכ"ל ומדען ראשי באלביט מערכות וכיהן בתפקידים בכירים במפא"ת. (רשות החדשנות)

סטופל פתח בתיאור מקומה הייחודי של ישראל כאחת ממערכות החדשנות הדינמיות בעולם. לדבריו, כוחה של ישראל אינו נשען על משאבי טבע, אלא על הון אנושי, מצוינות מדעית ויכולת להפוך רעיונות פורצי דרך להשפעה גלובלית. על הרקע הזה, אמר, תחום השבבים נעשה אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של העשור הקרוב. “השבבים אינם עוד רק רכיבים”, הסביר. הם הפכו לאחד היסודות של מהפכת ה־Deep Tech, והם עומדים בבסיס תחומים כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ביוטכנולוגיה, פוטוניקה וביטחון.

מעבר ממו"פ למצוינות תעשייתית רחבה יותר

המסר המרכזי בהרצאה היה כי כדי לשמר את יתרונה של ישראל, עליה להרחיב את פעילותה מעבר למחקר ופיתוח. ישראל ידועה ביכולותיה בתכנון שבבים, ארכיטקטורה, תוכנה, סייבר וחדשנות מערכתית. אך בעולם שבו מדינות משקיעות בתשתיות שבבים כמרכיב של ביטחון כלכלי וטכנולוגי, מצוינות במו"פ אינה מספיקה לבדה. סטופל אמר כי על ישראל להרחיב את טביעת הרגל שלה גם לתחומים של התמחות, בדיקות וייצור מתקדם.

לדבריו, רשות החדשנות בנתה אסטרטגיה דו־שכבתית. השכבה הראשונה היא שכבת רוחב לכל האקוסיסטם. מטרתה להוריד חסמי כניסה, לקצר זמני פיתוח, ולספק לסטארט־אפים ולחברות צעירות תשתיות ושירותים שאין ביכולתן להקים לבדן. השכבה השנייה היא שכבה אנכית, הממוקדת בטכנולוגיות שבהן לישראל יש יתרון יחסי ברור ופוטנציאל להפוך לשחקנית משמעותית.

במסגרת השכבה הרוחבית, סטופל ציין כי רשות החדשנות מקדמת הקמת חממות, תשתיות מו"פ ושירותים משותפים בתחום השבבים. לדבריו, בשנה האחרונה הפכה האסטרטגיה לתוכנית פעולה קונקרטית. בין היתר, הרשות פרסמה קול קורא להקמת Venture Studio בתקציב של כ־60 מיליון שקל, והזוכה צפוי להתפרסם עד סוף השנה. התקווה, לדבריו, היא שלפחות אחד מגופי הסטודיו שייבחרו יתמחה בהשקעות בתחום השבבים, ויספק ליזמים תמיכה מקצה לקצה, החל מהרעיון ועד בניית חברה. רשות החדשנות פרסמה בשנים האחרונות גם מסלולים להכשרת יזמים בתחומי Deep Tech, ובהם שבבים, קוונטום וביו־קונברג'נס, במטרה להרחיב את בסיס החברות שיוקמו בתחומים אלה. (רשות החדשנות)

מטרת המהלך, לפי סטופל, היא לבנות מחדש צנרת חזקה של סטארט־אפים בתחום השבבים. בניגוד לתחומי תוכנה, הקמת חברת שבבים דורשת הון גדול יותר, מחזורי פיתוח ארוכים יותר, גישה לכלי תכנון יקרים, יכולות בדיקה, ולעיתים גם תשתיות פיזיות. לכן המדינה יכולה למלא תפקיד חשוב ביצירת שכבת תשתית משותפת שתאפשר ליותר יזמים להיכנס לתחום.

פוטוניקה, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים

השכבה השנייה באסטרטגיה שהציג סטופל מתמקדת בתחומים אנכיים בעלי פוטנציאל גבוה. הוא הזכיר אלקטרוניקת הספק, מחשוב נוירומורפי, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים. אלה אינם בהכרח התחומים שבהם נדרשת הקמת פאב לוגי מתקדם בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, אלא אזורים שבהם ניתן לבנות יכולת ישראלית ייחודית, רלוונטית לצרכים של תעשיית ה־AI, הביטחון, התקשורת והאנרגיה.

אחד המהלכים המרכזיים שעליהם דיבר סטופל הוא שיתוף פעולה מתוכנן עם מפא"ת במשרד הביטחון להקמת פיילוט לאומי בתחום הפוטוניקה האינטגרטיבית. לדבריו, מדובר בקול קורא ייעודי להקמת קו פיילוט לאומי, בתקציב מתוכנן של יותר מ־150 מיליון שקל. סטופל הדגיש כי זה אינו רק שירות טכנולוגי לחברות, אלא נכס אסטרטגי. קו כזה אמור לשרת גם סטארט־אפים וגם חברות בוגרות, ולבנות בסיס לתעשייה בת קיימא בתחום שהופך קריטי בנוף הטכנולוגי העולמי.

הדגש על פוטוניקה משתלב במגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים. מרכזי נתונים ל־AI זקוקים לחיבוריות מהירה וחסכונית באנרגיה, ופוטוניקת סיליקון ורכיבים פוטוניים הופכים לחלק מרכזי ממפת הדרכים של תשתיות מחשוב גדולות. רשות החדשנות כבר הודיעה בנובמבר 2025 על קונסורציומים יישומיים חדשים, בהם קונסורציום לרכיבי שבבים מבוססי יהלום בשיתוף מפא"ת, כחלק ממאמץ להעמיק את פעילות ישראל בתחומי שבבים וחומרים מתקדמים.

סטופל קשר את המהלך גם לצורך כלכלי רחב יותר. לדבריו, השקעה בשבבים היא השקעה בפריון, ביצירת ערך, ביצוא, בחוסן ובתחרותיות ארוכת הטווח של ישראל. תעשיית השבבים אינה רק עוד ענף בהיי־טק, אלא אחת התעשיות בעלות התרומה הגבוהה ביותר למשק מבחינת ערך מוסף, תעסוקה איכותית ופוטנציאל יצוא.

בלי כוח אדם, אין תעשיית שבבים

הצלע השלישית במשולש שהציג סטופל היא כוח האדם. לדבריו, תשתיות ומימון אינם מספיקים אם אין מספיק מהנדסים, חוקרים, טכנאים, מומחי אריזה, אנשי תהליך ומנהלי מוצר שמבינים את צרכי התעשייה. בשנה הקרובה, אמר, רשות החדשנות תבצע ניתוח מקיף של היצע וביקוש של אנשי מקצוע בתחום השבבים בישראל. הניתוח לא אמור להיות דו"ח סטטי, אלא בסיס לתוכנית עבודה ממוקדת בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב.

המטרה היא לוודא שמסלולי ההכשרה האקדמיים והיישומיים מסונכרנים עם הצרכים המשתנים של התעשייה. זהו אתגר לא פשוט: תעשיית השבבים דורשת הכשרה עמוקה, רב־תחומית וארוכת טווח. היא משלבת הנדסת חשמל, פיזיקה, חומרים, תוכנה, אלגוריתמיקה, ארכיטקטורה, תהליכי ייצור ובדיקות. לכן, ללא תכנון כוח אדם מוקדם, ישראל עלולה להגיע למצב שבו יש לה רעיונות, חברות ומימון, אך לא מספיק אנשים שיוכלו להוביל את הצמיחה.

סטופל הצביע גם על שני אירועים מן השנה האחרונה שממחישים את מעמדה האסטרטגי של ישראל בתעשיית השבבים העולמית. הראשון הוא תוכנית אנבידיה להקים קמפוס גדול בקריית טבעון, שצפוי להעסיק עד 10,000 עובדים ולהעמיק את פעילות החברה בישראל. הדיווחים על התוכנית הדגישו כי ישראל הפכה לאחד ממרכזי הפיתוח החשובים של אנבידיה מחוץ לארצות הברית. השני הוא המשך התרחבותה של טאואר סמיקונדקטור, כולל הודעת החברה על הרחבת קיבולת ייצור 300 מ"מ ביפן ועל חוזים משמעותיים בתחום פוטוניקת הסיליקון למרכזי נתונים ל־AI.

לדברי סטופל, שתי הדוגמאות האלה מוכיחות כי אקוסיסטם עמיד אינו יכול להישען רק על סטארט־אפים או רק על חברות ענק. הוא צריך לשלב בין חברות צעירות, מרכזי פיתוח גלובליים, תשתיות ייצור, ידע אקדמי, יכולות בדיקה, ותמיכה ממשלתית ממוקדת. הסינרגיה הזו חיונית במיוחד בשבבים, תחום שבו מחזורי הפיתוח ארוכים, ההשקעות גדולות, והקשר בין תכנון, ייצור, בדיקה ושוק סופי הדוק במיוחד.

בסיום דבריו פנה סטופל לתעשייה וביקש ממנה לאתגר את רשות החדשנות. זו הייתה אמירה חריגה יחסית לנאום ממשלתי: לא רק הבטחה מלמעלה, אלא הזמנה לחברות, יזמים ומשקיעים להציב דרישות, להצביע על חסמים, ולסייע בגיבוש תוכניות עבודה רלוונטיות. המסר היה ברור: אם ישראל רוצה לשמור על מעמדה הטכנולוגי בעשור הבא, תחום השבבים חייב לעבור ממעמד של מומחיות נישתית למרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הלאומית.

הפוסט ד"ר אלון סטופל: ישראל חייבת לעבור ממצוינות במו"פ גם לתשתיות שבבים, בדיקות וייצור מתקדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.