אביגדור וילנץ במועדון השבבים: "היום הרבה יותר קשה להקים חברת שבבים מאשר בתקופתי בגלילאו"

"היום בלתי אפשרי להקים חברת סמיקונדוקטור נטו. זה לא רק הכסף, זה שילוב של הרבה מאוד דברים. בראש ובראשונה זה עניין של לבנות צוות עם הרבה נסיון. את גלילאו הקמתי עם קבוצה של חסרי נסיון ולעומת זאת באנפורנה יש צוות מדהים. אי אפשר לחזור על המצב של גלילאו. הלקוחות היו סלחניים אז."

אביגדור וילנץ, אחד היזמים המצליחים והמוערכים ביותר בתעשיית השבבים הישראלית חזר לאחרונה לעשייה היזמית, כיו"ר חברת אנפורנה לאבס. בעשר השנים שחלפו מאז האקזיט הענק בגלילאו (2.7 מיליארד דולרים) גידל וילנץ זיתים, ייצר יין ועסק בפילנתרופיה. וילנץ מסרב בד"כ להתראיין אך במפגש מועדון השבבים הישראלי שנערך השבוע, הסכים להתארח על הבמה ולענות בפתיחות לשאלותיו של יו"ר המועדון, שלמה גרדמן.

מה הדברים החשובים כאשר יזם יוצא לדרך עם חברה חדשה, האם אלו האנשים, הכסף, הרעיון?

"אני לא חושב שיש משהו אחד חשוב, כמו תמיד זה שילוב של דברים, די טריוויאלי לומר שבלי מימון אי אפשר לבנות חברה. הצוות הוא קריטי ומבחינת הרעיון – לפחות מהנסיון שלי, הוא פחות חשוב. בעיני חשובה יותר הפילוסופיה של החברה, אבל כנראה שהזמנים – מאז שהקמתי את גלילאו- השתנו. כשהקמתי את גלילאו הפילוסופיה שעמדה בבסיס החברה כללה שני דברים: בניית SOC בתחום המערכות המשובצות, והדבר השני שחברות העוסקות בתחום ה-EMBEDDED כמו סיסקו ואחרות יסכימו לעשות אאוטסורסינג של הטכנולוגיה לחברות סמיקונדוקטור. בהתחלה חשבנו לפתח מדפסת רב שימושית על רכיב אחד, אך הקדמנו את השוק, ולאחר שנה, עשינו שינוי של 90 מעלות לתחום התקשורת והמשכנו בעיקר בתחום התקשורת, עם אותו צוות בדיוק."

"למעשה מה שבנינו בגלילאו היתה פלטפורמה להגדרה, פיתוח וייצור של סמיקונדוקטור. הגמישות הזו, ולא הרעיון הספציפי היא שאיפשרה לנו להמשיך ולהגיע לאן שהגענו כי אם היינו הולכים רק עם הרעיון לא היינו מגיעים לשום מקום. באשר למימון. בזמני בגלילאו הנושא של מימון היה פחות קריטי, אמנם כל חודש הייתי צריך לחשוב מהיכן לשלם משכורות, ובין היתר ביצעתי עבודה עבור החברה בה עבדתי קודם לכן – IDT האמריקנית. אבל אז היה צריך יחסית מעט מאוד כסף כדי להקים חברת שבבים.

היום באנאפורנה אנחנו מסתמכים על כספים שלי ושל משקיעים פרטים אחרים, ולא לקחנו כסף מקרנות הון סיכון. לא מדובר על חברה שמפתחת סטנדרט ומשתמשת בסמיקונדוקטור כפלטפורמה אלא בחברה שרואה את היעוד שלה כחברה שעוסקת בפיתוח שבב כחלק מצרכי השוק. למשל אנחנו בונים טייפאאוט ישירות לפאב (במקרה של אנאפורנה זה TSMC ) שומים דגש גל בניית ערכי איכות, אמינות ותמיכה בלקוחות – כמי שמוכר ללקוחות סופים.

גרדמן: מדוע לא גייסתם מקרנות הון סיכון?
וילנץ: "רצינו שליטה גדולה בחברה, היה לנו את הכסף וידענו שנשקיע הרבה זמן בחברה. רצינו ליהנות ולקחת את החברה ולא רצינו להבטיח לקרן שנצא להנפקה ציבורית. רצינו לשמור מרחב גדול יותר של גמישות. והיתה לנו אפשרות לעשות זאת."

גרדמן: האם אתה בעד גיוס כסף מאנג'לים ופחות מקרנות הון סיכון?
וילנץ: "אתה יכול לגייס מאנג'לים שיעשו לך את המוות ולעומת זאת לעבוד עם אנשי קרנות מדהימים. צריך להכיר את המשקיעים שלך, כי משקיעים עלולים להיות בעיה לא קטנה כאשר חברה נקלעת לקשיים או עושה תפניות בדרך, מדובר יותר באישיות של האנשים שמשקיעים בך. עם אנגל'ים טובים הגמישות תגדל כי אין את כל האילוצים שיש לקרן."

גרדמן: אתה עברת את כל השלבים: חברה פרטית, חברה ציבורית ובסוף גם מכרת את החברה לחברה רב לאומית. מה אתה מציע ליזמים שיושבים כאן באולם: להיות חברה ציבורית, להימכר או לשאוף להיות עוד מלאנוקס שרוצה להישאר חברה ישראלית עצמאית?

וילנץ: "גם פה אין מרשם שמתאים לכל חברה יש חברות סמיקונדקטור ישראליות שעברו תהליך גדילה, הגיעו לשוויים של מעל מיליארד דולר ואחר כך דעכו ונעלמו. כשאתה מנהל חברה יש לך אחריות כלפי העובדים וכלפי המשקיעים. אתה צריך לשקול את המערכת של כל בעלי האינטרסים בחברה ולהחליט מה טוב לחברה. אם יש אפשרות לצמוח ולגדול והערך יותר גדול ממה שאתה יכול לקבל ממכירה זה עדיף. אם מכירה מתאימה – תעשה את זה."
"היום בלתי אפשרי להקים חברת סמיקונדוקטור נטו. זה לא רק כסף, זה שילוב של הרבה מאוד דברים. בראש ובראשונה זה עניין של לבנות צוות עם הרבה נסיון. את גלילאו הקמתי עם קבוצה של חסרי נסיון ולעומת זאת באנפורנה יש צוות מדהים. אי אפשר לחזור על המצב של גלילאו. הלקוחות היו סלחניים אז. "

גרדמן: התוכל להרחיב מדוע?
וילנץ:"להקים היום חברה כמו גלילאו זה על גבול הבלתי אפשרי מהרבה סיבות. אחד הדברים שראינו בעשר השנים האחרונות היא שחברות ממשות סטנדרטים כמו LTE או WIFI AC, מאה גיגה אתרנט והן מאפשרות לחברות כמו מרוול, קוואלקום ואחרות יכולות מחקר ופיתוח 'מחוץ למאזן'. אחד הדברים שמקשים על פיתוחים של סמיקונדוקטור הוא שהרבה מאוד ממה שמומש בעבר בסמיקונדוקטור ממומש היום בתוכנה במעבדים או ב-DSP . יש נטייה לא ללכת לחומרה ייעודית. הדבר יוצר בעיה לחדשנות ופתיחה של חברות שיתעסקו רק בסמיקונדוקטור."

גרדמן: אחרי גלילאו עסקת בפילנטרופיה, והיית חבר בדירקטוריונים מה גרם לך לחזור להיות סטרטאפיסט?
וילנץ: "בעשר השנים האחרונות התעסקתי בעוד חברות אולי עם פחות מעורבות מאשר באנאפורנה, אבל אני נמצא לא יותר מיום בשבוע בחברה וממשיך לעסוק בעיסוקים שלי. יש שם קבוצה מדהימה של אנשים שכמעט כולם עבדו אצלי בגלילאו ובשנה הראשונה במרוול ואני תומך ומייעץ. הם באו עם רעיון להקים חברה.

גרדמן: ואיך נולד השם המקורי אנפורנה?
השם אנאפורנה הוא שם של טרק בנפאל שעשיתי בשנות השמונים. בימי גלילאו תכננתי בכמה סופי שבוע מערכת מאוד גדולה שקראתי לה אנאפורנה וביג בנד עשו לייסינסינג של הפיתוח של המוצר, הם הוסיפו כרטיסי וידאו ואת כל הידע שלהם ומכרו את זה ביותר ממיליארד דולר. נאפא בשרה, אחד מבוגרי גלילאו וממקימי אנאפורנה הציע לחדש את השם, הפעם כשם של חברה והסכמנו.

גרדמן: ספר לנו מה השוני בין תפקידך הנוכחי לבין גלילאו?
וילנץ: "השוני עצום. בגלילאו הייתי בתעלות כמנכ"ל. בשנה הראשונה זה היה מירוץ למימון עבור המשכורות וגם כדי להגדיר את המוצר, בנוסף לאחריות שלי על השיווק בארה"ב, דבר שהכריח אותי להיות כל הזמן על הקוו. הלקוחות השתנו לגמרי אם אלו היו HP  סוני וקודאק היום אלו האמזונים והגוגלים. סטארטפיסט צריך לבוא עם תוכנית עסקית רצינית עם פילוסופיה רצינית שמראה מדוע יש לו סיכוי להצליח. צריך לגייס צוות מדהים ולגייס את הכסף, זה לא משחק ילדים כמו שגלילאו היתה".

עם זאת, לאחר הערתו של גרדמן סייג וילנץ ואמר כי זה היה 'משחק ילדים קשה.'

גרדמן: כמי שמשקיע בחינוך, האם אתה חושב שיש בעיה במערכת החינוך בארץ?
וילנץ:"מדובר בבעיה מורכבת. ראשית, במערכת עצמה – משרד החינוך, הבירוקרטיה, היכולת לעשות חדשנות בפדגוגיה – בכל התחום הזה של איך בתי ספר מתנהלים המצב הוא די גרוע. הוא מוחמר על ידי הפילנתרופיה. הפעילות הפילנטרופית במערכת החינוך היא הרסנית כי היא מספקת קביים לבתי הספר. התוכניות מבלבלות את המערכת ומחלישות את השריר ואת האפשרות לעשות משהו. במשרד החינוך מחליפים שרים. מי שהיתה מספר 3 במשרד החינוך פרופ' עופרה מייזלס היתה שם שנה וחצי, התחלף השר והם לא הסתדרו והוא פיטר אותה שזה קטסטרופלי למערכת ועכשיו ממנים איזו בירוקרט לאותו התפקיד. מצד שני יש לך בתי ספר מדהימים עם מנהלים מדהימים וצוותים מדהימים. לדוגמה ביה"ס בקיבוץ כברי שעושה עבודה מדהימה גם באומניות וגם במדעים. אחת הבעיות המרכזיות היא הניהול. לא יעזור שום דבר עד שתחליף את המנהלים הגרועים. כמו שלא תנסה לקחת חברה ולעשות לה שינוי על ידי יועץ. זה בחיים לא יעבוד אם לא תחליף את המנכ"ל ותיתן לו את הסמכות לעבוד ולבצע את השינוי וסביבה תומכת. זה לא ילך."

גרדמן: מה דעתך על גיוס חרדים וערבים?
וילנץ: "אני חושב שמאד טבעי לשלב ערבים בתעשיה שלנו. יש פה אוכלסיה מדהימה, מתוך 12 העובדים הראשונים באנאפורנה שישה היו ערבים. אחד המייסדים הוא נאפה בשארה מתרשיחה. אני לא מוצא שום סיבה שלא יהיו ערבים בחברה. אתה רואה את ההצלחה של שילוב תרבויות שונות בעמק הסיליקון. פה יש לנו את זה בזעיר אנפין – חרדים מושבניקים, עירוניים, ערבים, יהודים, נוצרים. זה תלוי בכישרון של האנשים. אין שום סיבה בעולם לא לשלב את כולם ולעבוד ביחד.