בשנת 2013 צוטטו מנהלים בכירים באינטל שטענו כי אינטל תוכל לייצר שבבים בליטוגרפיה של 10 ננומטר כבר ב2015. אח"כ תיקנו את לוח הזמנים ל2016 ושוב דחו לסוף 2017. כיום כשאנחנו נמצאים כבר בסוף הרבעון הראשון של 2019 ואחרי רצף דחיות בלתי נגמר נראה כי אינטל הכירה בעובדה שהיא בבעיה רצינית. הבעיה היא לא רק בחוסר יכולתה לדחוס יותר טרנזיסטורים ליחידת שטח כדי להמשיך ולהוביל את שוק השבבים לדור המעבדים הבא אלא בעובדה ששתי ענקיות שבבים כ-TSMC וסמסונג כבר מייצרות מזמן ב-10 ננומטר והחלו לאחרונה גם ביצור סדרתי של שבבים בטכנולוגית 7 ננומטר.
אינטל אינה רגילה למצב הזה ומעבר לבעיות הכבוד והיוקרה היא עלולה להפסיד לקוחות והכנסות כאשר רבות ממתחרותיה כולל AMD, NVIDIA, ברודקום, קוואלקום וסמסונג כבר מייצרות בטכנולגית 10 ננומטר ומשאירות אותה לאכול אבק מאחוריהן.
בסיטואציה שנוצרה נראה כי דירקטוריון אינטל צריך לכבוש את גאוותו ולקבל החלטה שתחזיר אותו במהירות לחזית הטכנולוגיה. מכיוון שרכישה של סמסונג אינה אפשרית, האפשרות היחידה המעשית להערכתינו היא לרכוש את חברת TSMC. מאחר ו- TSMC היא חברה גדולה ומצליחה שלא בהכרח מעונינת להירכש יתכן שתסכים רק לרכישה חלקית או להשקעה של אינטל בה. לחילופין, אינטל יכולה לרכוש רק את טכנולוגית היצור שפיתחה TSMC לתחום ה- 10 ננומטר תמורת דמי רשיון נדיבים.
כאן המקום לציין כי לאור השקעות הענק הדרושות בפיתוח כל תהליך יצור, מקפידות חברות השבבים לעבוד בד"כ ביחד על פיתוח תהליכי יצור מתקדמים. גם במהלך המחקר והפיתוח של תהליך ה-10 ננומטר שיתפו החברות פעולה אך הפרידו כוחות בתהליכי ההטמעה במפעליהן. לכן הטמעת הטכנולוגיה של TSMC במפעלי אינטל לא אמורה להיות מסובכת מדי.
בין אם תרכוש את TSMC כולה או רק את תהליך היצור של ה-10 נומטר מדובר במהלך נועז ולא שגרתי אך בהחלט נבון מצידה של אינטל. אינטל יכולה כמובן גם להחליט שהיא מתעקשת על המשך פיתוח התהליך בעצמה אך עלולה לשלם מחיר יקר על החלטה שכזו. ימים יגידו לאן פניה של אינטל ואנחנו רק נאחל להנהלת אינטל שתקבל את ההחלטה הנכונה.
| {loadposition content-related} |
