החדשנות בשנים הקרובות תהיה בתפר שבין האלקטרוניקה, הביולוגיה והננוטכנלוגיה
בין המרצים הרבים שהגיעו כדי להשתתף ב- iNNOVEX2016 כנס החדשנות הטכנולוגית של ישראל מכל קצוות העולם בלטה הרצאתו של ינקי מרגלית, יזם ומנכ”ל חברת אלדין לשעבר העוסק כיום בהשקעות ומשמש כיו”ר פרויקט SpaceIl. ינקי סיפק נקודת מבט שונה ומרעננת על השינויים הטכנולוגים הקורים סביבנו והסביר כי החדשנות בשנים הקרובות תהיה בתפר שבין האלקטרוניקה, הביולוגיה והננוטכנלוגיה”.
החדשנות בשנים הקרובות תהיה בתפר שבין האלקטרוניקה, הביולוגיה והננוטכנלוגיה
בין המרצים הרבים שהגיעו כדי להשתתף ב- iNNOVEX2016 כנס החדשנות הטכנולוגית של ישראל מכל קצוות העולם בלטה הרצאתו של ינקי מרגלית, יזם ומנכ”ל חברת אלדין לשעבר העוסק כיום בהשקעות ומשמש כיו”ר פרויקט SpaceIl.
ינקי סיפק נקודת מבט שונה ומרעננת על השינויים הטכנולוגים הקורים סביבנו והסביר כי החדשנות בשנים הקרובות תהיה בתפר שבין האלקטרוניקה, הביולוגיה והננוטכנלוגיה”.
“אנסה להגדיר מה הפלטפורמה לחדשנות ב-10-20 השנים הקרובות. אם מסתכלים מלמעלה יש שלוש פלטפורמות שעליהן אנחנו מייצרים את החדשנות.
הפלטפורמה הראשונה היא הפלטפורמה של האלקטרוניקה: המחשבים, הרובוטים, הסיליקון. רובינו מגדירים הייטק בצורה מאוד צרה אפילו רק בפלפטטורמה הזו. בתחום זה התרחשה התקדמות מדהימה בשנים האחרונות – רובוטיקה, בינה מלאכותית, מציאות מדומה. ביג דטה, האינטרנט של הדברים – הכל מפותח תחת הפלטפורמה האלקטרונית – זו היתה הזירה העיקרית לחדשנות בעשרות השנים האחרונות.
“אבל במקביל אליה התפתחה הפלטפורמה השניה – הביולוגיה. בעשור האחרון קרתה מהפכה בהבנה שלנו את הביולוגיה, והיום לא רק שאנחנו מסוגלים לקרוא יותר ויותר טוב את הדנ”א שלנו ואת הפעילות הנוירונית שלנו, אנחנו גם מסוגלים לכתוב כלומר אנו מפתחים את היכולת לקרוא להבין ולכתוב ולמעשה הפכנו את הביולוגיה – את האדם לפלטפורמה מיחשובית לחדשנות שבה אנחנו יכולים לקרוא, לתקן, לשפר ולכתוב.
“הפלטפורמה השלישית שמתווספת לשתיים הראשונות באה בכלל מגישה אחרת לגמרי – בואו נבנה דברים מלמטה נתחיל מאטומים, נסדר את האטומים נסדר מולקולות ונבנה בסופו של דבר דברים חדשים מרמת האטום ומעלה – זו הפלטפורמה של הננוטכנולוגיה.
כשיזם צעיר מסתכל היכן תיעשה החדשנות ומה אפשר לעשות ואיפה חלונות ההזדמנויות לחדשנות וליזמות – זה יהיה הרבה מאוד בתפרים ובחיבורים שבין שלוש הפלטפורמות הללו ובשילוב שבין האלקטרוניקה לביולוגיה ובטווח טיפה יותר ארוך הכל ייבנה מלמטה ברמת הננו.
“המסר שלי לסטרטאפיסיטים באולם הוא להרחיב את האקוסיסטם של החדשנות ולהסתכל קצת יותר מלמעלה – בצורה קצת אחרת פחות לחשוב על מה האפליקציה הבאה עושה ויותר לחשוב על התהליכים הגדולים, על הבעיות הגדולות ועל האפשרויות הגדולות הקיימות בין הפלטפורמות השונות”.
דוגמה לכך היא הצעצועים שייכנסו הביתה כגון בובות ברבי שתוך כמה שנים יהיה להם מוח של בינה מלאכותית ואפשרות לזהות דיבור ולדבר עם ילדים בני שלוש שיחזיקו בידיים שלהם צעצועים יותר אינטלגנטים מההורים שלהם. רק נחשוב לאן זה לוקח אותנו.
העבודה של נתן אינטרטור באוניברסיטת תל-אביב שמראה את היכולת שלנו לחבר את המוח שלנו לענן – באמצעות אלקטרודה שתקרא ותחבר את המוח לענן. לארי פייג’ אמר “אנחנו נחשוב מחשבה והענן יענה לנו” זו דוגמה לממשק בין הפלטפורמה האלקטרונית והביולוגית. במפגש בין הננוטכנולוגיה והביולוגיה יפותחו ננו רובוטים קטנים שיעבדו אצלנו בתוך הגוף ירפאו אותנו, ישפרו אותנו יצעירו אותנו.
“הטכנולוגיה הכי מדהימה שעוד לא חדרה למודעות הציבור והולכת להיות היא CRISPER היכולת לתקן, לערוך לשנות גנים. כבר הרבה זמן מדברים על זה כמשהו מסובך ויקר שעדיין לא יודעים איך לעשות אך בשנים האחרונות קרתה מהפכה שלא הבנו אותה. יש לנו ביד טכנולוגיה שיש לה את כל הפוטנציאל להיות זולה, פשוטה, קלה להפעלה, אמינה לתיקון ועריכה של גנים.”
“זה יקח עוד כמה שנים, כבר מנסים את זה על עכברים אבל קרתה כאן פריצת דרך מאוד גדולה. הטכנולוגיה תאפשר לנו כפי הנראה לא רק לתכנן יצורים חדשים אלא גם לבצע שינויים גנטיים באנשים חיים. אנחנו יודעים היום לשייך כ-60% מהמחלות לגנטיקה. אני יכול לעשות Download של מערכת גנטית של אנשים בפלאג אנד פליי והחזרת גנים מתוקנים לאנשים חיים. זה אינטפרייס מדהים בין מדעי המחשב לביולוגיה.”
“קריספר, צעצועים אינטלגנטים, בינה מלאכותית, החיבור של המוחות שלנו לענן ורובוטים ננוטכנולוגיים מטשטשים את הגבול בין שלוש הפלטפורמות – האלקטרוניקה הביולוגה וויוצרים המון הזדמנויות עסקיות חדשות למי שמסוגל להסתכל על הכל מלמעלה” וגם קצת קדימה…
| {loadposition content-related} |
