זיסאפל, ממייסדי קבוצת רד וממקימי תוכנית אופקים להייטק במפגש מועדון השבבים של CHIPORTAL
| יהודה זיסאפל במפעל רד תקשורת בירושלים |
בשנת 2010 הכין יהודה זיסאפל גרף המראה מה יהיו סך ההכנסות של תעשיית ההייטק בחמש השנים הבאות בשני תרחישים – האחד – מספר יציב של 50 אלף מהנדסים, והשני שכלל עליה של עוד 1,500 מהנדסים בשנה. המספר נותר יציב והמכירות אכן תאמו לתחזית הפסימית. אמש התארח זיסאפל במפגש מועדון השבבים הישראלי בערב שהוקדש כולו למשבר כוח האדם בתעשיית ההייטק.
"תעשיית ההייטק מונעת על ידי מהנדסים ומדענים וברור שזה מתחיל בחינוך. ברגע שאנחנו מחנכים מהנדסים טובים ומדענים הם באים עם הרעיונות לפיתוחים וחדשנות. החדשנות מושכת כסף ואז קמות החברות והסטרטאפים. כשמחלקים את נתון המכירות במספר המהנדסים מגיעים לתרומה של מיליון דולר לשנה למהנדס.
"אנחנו היום במצב קבוע, האוניברסיטאות והמכללות מכשירות מספר קבוע של אנשים ובכל שנה מצטרפים עוד כ-5,000 וגם פורשים 5,000 כך שמספר המהנדסים בתעשיה נשאר קבוע על כ-50 אלף. המהנדסים מהעלייה הגדולה מברית המועצות הולכים ופורשים לפנסיה, ואם לא נעשה שום דבר מספר המהנדסים צפוי לרדת. לא ניתן לפצות על הירידה באמצעות התייעלות לכן אנו צריכים להגדיל את הכמות. אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל של ההון האנושי בישראל."
"לא נדרשת הוצאה גדולה – סכום של 45 מיליון דולר בשנה בכל השרשרת של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה היה מאפשר לממש את התוכנית. השוויתי את התשואות של מאגרי הגז בים התיכון וראיתי שכדי להגיע לאותה רמת הכנסות. בהשקעה של 250 מיליון דולר בהוספת כוח אדם מגיעים לאותה תפוקה כמו במאגר הגז לוויתן שהושקעו בו מיליארדים. אלף מהנדסים יוצרים יותר ערך ממאגר הגז לוויתן. בגז מתעניינים כולם, באשר להייטק אף אחד לא ערך דיון אסטרטגי בנידון."
"אחת הדרכים לעשות זאת היא למצוא מקורות טובים לכוח אדם הנדסי. בפרויקט עתידים. לקחנו את האוכלוסיה שהסיכוי שלה להגיע להייטק הוא הקטן ביותר והראינו שאפשר להכשיר בני פריפריה ללא בגרות וללא פסיכומטרי."
"בפרוייקט "אופקים להייטק" עוסקים בפריפריה החברתית. הרעיון של התוכנית היה לקחת בוגרי צבא ללא בגרות ופסיכומטרי הנמצאים במצב סוציו אקונומי קשה. אנו מפעילים מערכת סינון שבודקת למי מביניהם יש גם מוטיבציה וגם יכולות והם מצטרפים למכינה המשותפת לכל האוניברסיטאות והפקולטות הרלוונטיות. משך המכינה – עד 15 חודשים, והתוצאה מדהימה! כמחצית מאותם אנשים התקבלו לאוניברסיטאות המובילות וכמעט כל השאר למדו במכללות."
"ראינו גם כי ניתן לשפר את מצב העדה האתיופית. בוגרי צבא אתיופים התקשו להתקבל לטכניון, ובפקולטות הרלוונטיות היה אתיופי אחד מקסימום שניים בשנה. העברנו קבוצה של בוגרי צבא ממוצא אתיופי ואיפשרנו ל-15 מהם לנסות להתקבל לטכניון, עשרה מתוכם אכן התקבלו."
"זה פתרון מצויין אבל הוא עלול לגרום גם לבעיה – אם אנו לוקחים מהפריריה את הכי טובים ומעבירים אותם לתל אביב, אנו מגבירים את הפער. הצענו להקים אשכולות יישובים ברדיוס של 20 דקות נסיעה המכילים אוכלוסיה של 250 אלף תושבים ולהקים שם סטארטפים המתבססים על בוגרי המכללות המקומיות ומנהדסים שלמדו באוניברסיטאות שיחזרו לביתם."
בנינו קבוצה של בוגרי תוכניות אופקים להייטק ועתידים מוכשרים שאפשר לסמוך עליהם שבתום הלימודים יחזרו לעיר מולדתם ויפתחו שם את הסטארטאפ שלהם. מה שמוביל את ההייטק זה כוח אדם טוב. אני מאמין כי אפשר להביא את ההייטק לפריפריה ולסגור את הפער." סיכם זיסאפל את דבריו.
