חברת Yo! Egg מנסה לשחזר את חוויית הביצה, לא רק את המתכון. במפגש הסיליקון קלאב תיארה יוספה בן־כהן, שותפה מייסדת ומנהלת מוצר Yo-Egg! מדוע החברה מייצרת ביצה שלמה (חלבון+חלמון) – ולא רק תערובת לטריפה
“חוויית המשתמש היא הדבר הכי חשוב,” אמרה יוספה בן־כהן על הבמה, כשסיפרה לקהל כיצד מנסים לשחזר אחד המאכלים הפשוטים והאהובים בישראל – ביצת עין – בלי להשתמש בביצה כלל. בן־כהן, שמוצגת במקורות כמייסדת־שותפה של חברת Yo! Egg, הרצתה במפגש Silicon Club שנערך ב־29 בדצמבר במוזיאון אנו, מוזיאון העם היהודי שבאוניברסיטת תל אביב.
המסר המרכזי שלה היה פרקטי: לא עוד “נוזל” צמחי שמיועד בעיקר לחביתה מקושקשת, אלא מוצר שמנסה לתת את “כל החוויה” של ביצה שלמה – לבן וחלמון – כולל המראה, המרקם והבישול במחבת. לפי פרסומים מקצועיים על החברה, Yo! Egg פיתחה גרסאות צמחיות של ביצת עין ושל ביצה עלומה, ובמקורות אף נטען שהן הראשונות מסוגן בקטגוריה הזו.
לא רק טעם – אלא גם תפעול
בן־כהן תיארה מוצר שמכוון לשני קהלים בו־זמנית: מסעדות שצריכות להוציא מנות במהירות, ומשפחות שרוצות פתרון קצר־הכנה בבית. לדבריה בתמלול, ההיגיון הוא “להתנהג כמו ביצה”: חימום קצר, תוצאה עקבית, ומינימום התעסקות. במקורות חיצוניים מודגש ממד נוסף שמעניין במיוחד מטבחים מקצועיים: המוצרים משווקים כמוצר קפוא עם חיי מדף ארוכים יחסית, ועם אפשרויות הכנה מגוונות (טיגון/אידוי/מיקרוגל), כולל דגש על חלמון “נוזלי” שמחזיק את המרקם גם אחרי חימום.
גם מאחורי הקלעים, לדבריה, יש אתגר של סקייל: חלק מהייצור עדיין ידני, והדרך להוזלת מחיר עוברת באוטומציה. בשיח עם המנחים עלתה מיד שאלת המחיר מול ביצת תרנגולת, ובמיוחד מול ביצה זולה. בן־כהן לא ניסתה לייפות: בשלב הזה מדובר במוצר יקר יותר, והיעד שלה הוא להגיע לרמת מחיר שתהיה קרובה יותר למוצר פרימיום – “בערך כמו ביצה אורגנית”, כפי שנאמר בדיון.
החברה וההיגיון הכלכלי
Yo! Egg הוקמה ב־2021, לפי כתבה בענף המזון, על בסיס פיתוח שנולד בישראל: בן־כהן ובעלה, נסים בן־כהן, זיהו ביקוש למוצר שמחקה ביצת עין טבעונית; בהמשך הצטרף ערן גרונר כמנכ״ל ומייסד־שותף. החברה מציגה את המוצר גם כתגובה לשיקולים סביבתיים ואתיים. באחד הפרסומים נטען שבארה״ב נצרכות מעל 95 מיליארד ביצים בשנה, ושייצור ביצה אחת דורש כ־200 ליטר מים – נתון שמסביר למה משקיעים מחפשים חלופות בקנה מידה תעשייתי. בן כהן לא ניסתה להוכיח שהביצה הצמחית כבר ניצחה את הביצה הרגילה. היא ניסתה להראות מה נדרש כדי להתחרות בה באמת: מוצר שמרגיש “נורמלי” במחבת ובצלחת, קו ייצור שניתן להאצה, ומסלול הוזלה שמחבר בין אוכל רחוב, סופרמרקטים ומטבחים מוסדיים.
