יו"ר רשות החדשנות חשף במהלך כנס הבכירים של ChipEx2025 יוזמות אסטרטגיות לחיזוק אקוסיסטם השבבים – חממת שבבים לאומית, קונסורציום אקדמיה-תעשייה והרחבת מענקי חדשנות
ביום רביעי ה־14 במאי 2025, במרכז פרס לשלום ביפו, התקיים במהלכו מפגש בכירים נפרד במסגרת כנס ChipEx 2025, שבו נשא דברים ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. הפורום, אליו הוזמנו בכירים בתעשייה, נציגי ממשל, אקדמיה ומשקיעים בינלאומיים, התרכז בצורך האסטרטגי למיצוב ישראל כמובילה עולמית בשרשרת הערך של תעשיית הסמיקונדקטור.
“עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית”. לדבריו, שבב אינו עוד חלק רכיבני במערכת, אלא היסוד שעליו נבנות מהפכות בטכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, דרך ביוטכנולוגיה ופוטוניקה ועד מערכות הגנה צבאיות." כך אמר ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות במפגש הבכירים במסגרת כנס ChipEx 2025.
"בעשור האחרון פיתחה ישראל אקוסיסטם סמיקונדקטורי נרחב, מבלי להסתמך על השקעות ממשלתיות בסדר גודל ענק: בעוד עצמה הפיננסית של מדינות רבות מאפשרת להן לשפוך מאות מיליארדי דולרים בתשתיות שבבים, גישתנו מבוססת על ‘להשתרע במוח, לא בכיס’ – יצירת יתרון תחרותי באמצעות חשיבה, שיתופי פעולה וחדשנות מתמדת.”
כדי להעצים מגמה זו חשפו ברשות החדשנות מספר יוזמות מרכזיות: הקמת חממת שבבים לאומית שתעניק לסטארט-אפים גישה לתשתיות בדיקה ופיתוח מתקדמות (shared infrastructure); הקמת קונסורציום אקדמיה-תעשייה לפיתוח טכנולוגיות בהן ישראל כבר מחזיקה ביתרון יחסי, כגון פוטוניקה אינטגרטיבית, מיחשוב קוונטי, מחשוב נוירומורפי ו־advanced packaging; והרחבת מסלולי המענקים הציבוריים במאות מיליוני שקלים לשיתופי פעולה הדדיים בין חברות הזנק ובין מוסדות מחקר מובילים.
סטופל ציין כי המהלך יתמוך בשני מסלולים מקבילים: המסלול האופקי ייכון עבורו מוסדות ומעבדות משותפות, יופחתו חסמי הכניסה ליזמים ויושקו תכניות תמיכה לחדשנות פריצת דרך; המסלול האנכי יתמקד בהעמקת מומחיות ישראלית ויצירת “אשכולי מצוינות” סביב טכנולוגיות חדשות, כאשר הדגש יושם על טיפוח סטארט־אפים קטנים מהירים לצד שיתופי פעולה עם תאגידים בינלאומיים.
בהמשך דיבר סטופל על “צווארי בקבוק” שנתגלו במחקרי הרשות: שיעור הקמת הסטארט-אפים בתחום השבבים עתירי החישוב נמצא בירידה, מחסור במשקיעים המתמחים ב-semiconductor, וכן תלות מופרזת בשרשרת ייצור גלובלית שברירית. לטענתו, הפתרון כולל לגבש כלי מימון ותמרוץ עבור יזמים וקרנות הון־סיכון ישראליות, להרחיב תשתיות פאב (Fab) קטן לבדיקות מהירות של שבבים, וליצור מסלולי העברה מהירה של ידע ופיתוח טכנולוגי בין אקדמיה לתעשייה.
סטופל אף חשף כי בשבועות הקרובים תצא קריאה ציבורית רחבת היקף למענקי מחקר וחדשנות בסכום כולל העולה על חצי מיליארד שקלים, שתקצה משאבים להרחבת תשתיות השבבים ולמימון פרויקטים בשיתוף פעולה חוצה־גופים. בהקשר זה הוסיף כי “העידן שבו השקעות ענק שולטות בהכרעת גורלות הטכנולוגיה מתחלף בעידן של שיתופי פעולה ממוקדים, שנשענים על אקוסיסטם מחקרי־תעשייתי חזק וגישה גמישה ומהירה”.
לקראת סיום דבריו פנה סטופל למנהלי מו”פ, למשקיעים ולשותפים הטכנולוגיים מכל רחבי העולם: “אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע של ייצור שבבים בישראל, להעמיק את השתייכותנו לאורך כל שרשרת הערך ולתמוך בקידום החדשנות הלאומית. ייתכן שאין ביכולתנו להתחרות בתקציבים של המדינות הגדולות, אך אין לנו מתחרים בחזון, בגמישות ובמחויבות להפוך רעיונות לשבבים שמעצבים את העתיד.”
