כך מעריך חיים סדגר מנכ"ל שותף בקרן הון הסיכון S Capital בראיון ל-CHIPORTAL בעקבות ההודעה על גיוס קרן המשך בגובה 120 מיליון דולר לחברות טכנולוגיה עמוקה בשיא משבר הקורונה
"חברות שבבים שיבנו טכנולוגיות תשתית חדשות יצמחו" כך מעריך חיים סדגר מנכ"ל שותף בקרן הון הסיכון S Capital בראיון ל-CHIPORTAL בעקבות ההודעה על גיוס קרן המשך בגובה 120 מיליון דולר לחברות טכנולגיה עמוקה בשיא משבר הקורונה. עם זאת, הקרן אינה מוכוונת בהכרח לתחום השבבים, אבל הקרן תבחן גם אותם, הוא מסביר. כידוע סדגר כיהן בעבר בתפקידים בכירים באינטל ותכנן לא מעט שבבים.
קרן הון-הסיכון S Capital, שבראשה עומדים השותפים איה פטרבורג וחיים סדגר, יוצאי סקויה ישראל, הכריזה על השלמת גיוס של קרן שנייה בגובה של 120 מיליון דולר, שתתמקד בהשקעות בחברות דיפ-טק בשלבים מוקדמים. הגיוס הנוכחי מגיע כשנתיים לאחר גיוס של 100 מיליון דולר עבור הקרן הראשונה (שנחשפה רק לפני חצי שנה), ו-50 מיליון דולר בקרן המשך. הסבב מעלה את הסכום ש-S Capital מנהלת ל-270 מיליון דולר. בין המשקיעים בה אפשר למצוא את סקויה עצמה ושורה של משקיעים מחו"ל.
הקרן מתמקדת במגוון רחב של ענפים, בתוכם הבינה המלאכותית, הפינטק, הסייבר, לימוד מכונה ועוד. בשנתיים האחרונות השקיעה S Capital בחברות פורטפוליו שונות, כמו Deep.ai, שמאיצה ביצועי רשתות נוירונים ליישומי בינה מלאכותית; אוריבי, שפיתחה כלי לניתוח מידע ארגוני שלא מצריך שליטה בשפות תכנות; Pecan.ai, שהפלטפורמה שלה מאפשרת לאנליסטים ללא ניסיון במדעי נתונים לבנות מודלים של בינה מלאכותית בתוך ימים ספורים; Run.AI, שמבקשת לייעל פיתוחי בינה מלאכותית; Hourly, שפיתחה פלטפורמה לניהול עסקים קטנים; אולו, שבאמצעות AI מאפשרת לחברות לבצע בקרת ביצועים אוטומטית; סולט סקיוריטי, שהאלגוריתם שלה, המבוסס על בינה מלאכותית, מגן על ממשקי API; ביג פנדה, שמפתחת טכנולוגיות לאופטימיזציית התראות משירותי ענן; וחברת הפינטק קפיטוליס, שגייסה עד היום קרוב ל-70 מיליון דולר.
האם תוכל להציג את הקרן?
סדגר: "S Capital הוקמה בשנת 2018 במרץ עם שניים מיוצאי סקויה, איה ואני. הקמנו קרן חדשה משום שסקויה הפסיקה לגייס קרנות חדשות. עם זאת אנחנו עדיין יושבים בכל מועצות המנהלים של חברות סקויה ותומכים בהם, מבחינה זו לא השתנה כלום, רק נוספו משימות." מסביר סדגר.
"הקרן הראשונה ניהלה 100 מיליון דולר, קרן שניה המנהלת 50 מיליון דולר מתמקדת בעיקר בחברות הפורטפוליו של הקרן הראשונה, וכעת הקמנו קרן שלישית, שבה סגרנו השקעה של 120 מיליון דולר מהמשקיעים הקיימים שתמכו ופירגנו לנו". סדגר לא פירט את זהות המשקיעים, רק הסביר שמדובר במשקיעים זרים, רובם המוחלט מארה"ב ומקצתם מאירופה.
שבבים – סגמנט חי
האם אתם מחפשים חברות שבבים?
"אנחנו לא מחפשים טכנולוגיות, אלא מצפים שהרעיונות יגיעו מהיזמים. מן הסתם כמתכנן שבבים תכננתי הרבה רכיבים בחיי, התחום אינו זר לי. גם כמשקיע השקעתי בחברות שבבים שנרכשו לאחר מכן בהצלחה רבה לדוגמה וילוסיטי שנרכשה על ידי קוואלקום ב-300 מיליון דולר ב-2014."
"שבבים הם מבחינתנו עוד סגמנט ואפילו סגמנט חי להבדיל מהרבה קרנות שלא אוהבות להשקיע בשבבים. אנחנו לא-לא אוהבים שבבים. אם יש משהו מעניין מאוד נשמח."
כמי שמכיר את תחום השבבים שאלנו את סדגר אם הוא יכול לחזות מה יידרש בתחום והוא ענה: "דווקא בעולם השבבים ייתכנו הזדמנויות בתחומים מעניינים, אינני יכול לייחס זאת דווקא לקורונה אבל טכנולוגיות בסיסיות עוברות כל תקופה מסוימת שינויים בגלל צרכים שונים שגדלים. הקורונה מביאה צרכים גדולים יותר – ערוצי תקשורת מהירה, מעבר לעבודה בענן. בתקופות של שינויים השבבים חוזרים לפרוח כי מישהו צריך לייצר את התשתית לשינויים הללו והתשתית הזו מגיעה בדרך כלל עם רכיבים."
"עולם השבבים יצטרך להביא טכנולוגיות חדשות ומוצרים חדשים, זה לא יהיה קל, אף פעם זה לא היה קל. לפתח שבב חדש עולה המון כסף אבל אנשים ימשיכו להשקיע בפיתוח שבבים. אביגדור וילנץ הוכיח את זה לא רע, כאשר הצליח לייצר חברות שנמכרות במחירים פנטסטיים, ואביגדור בחור סופר מוכשר, אני מניח שאלו שמחוברים לעולם השבבים לא יפסיקו להשקיע בשבבים, להפך."
"בני האדם אוהבים להיות בחברת אחרים, יהיה קשה להסתגל"
כיצד משפיע משבר הקורונה על כל תחום ההשקעות והסטראט-אפים?
סדגר: "מוקדם מדי להעריך. הקורונה אינה רק מגיפה מההיבט הרפואי היא גם מחלה חברתית שמשנה את מבנה החברה שאנחנו חיים בתוכה לחלוטין – התנהגותית, עסקית, המון דברים שהיינו רגילים להם לא מתאפשרים כרגע, אבל להגיד שכמשקיעים אנחנו יודעים לאן זה הולך? אף משקיע לא יכול לומר זאת."
"אני יכול לנחש שתחומים שיעברו לאון ליין יהיו הרבה יותר חזקים במוצאי הקורונה, משום שמחנכים אנשים לעבור לאון ליין בכוח, גם כאלה שלא אהבו את זה. עם זאת, מדובר בחינוך ארוך טווח, ואם הקורונה תחזיק איתנו עוד שנתיים – שלוש, כבר נתרגל להתנהגויות החדשות. רואים את זה לדוגמה במניות של חברות קניות ברשת, או של זום, ששווי המניות שלהם קפץ לשמים. האם זה יהיה שינוי ארוך טווח? האם זה יחזיק מים? לא יודע אבל נראה לי שכולנו נתנהג טיפה אחרת."
לדוגמה, עד שנחזור לטיסות נורמליות אין לדעת מה יהיו מחירי הטיסות, מכיוון שחלק מחברות התעופה יפשטו את הרגל. השמים הפתוחים העצומים שהיו מעלינו נסגרים. מה זה אומר למי שנדרש להשקיע, מה המשמעות של המצב החדש למי שבונה חברה ומנהל חברה שחלק גדול ממנה מתנהל באון ליין? נכון שזה לא דבר חדש אבל מדובר כאן בקנה מידה עצום. אנחנו לפני שינוי חברתי ענק. האם הוא ישנה את הבסיס של ההתנהגות האנושית? אני סבור שלא כי אנחנו בני אדם ואנחנו צריכים זה את זה. לא בטעות התקיימו משחקי כדורגל וקונצרטים בפני קהל ענק. אנשים אוהבים להיות בחברת אחרים. ייקח זמן רב עד שזה יחזור."
איך מנהלים חברה כשאין טיסות?
"אם זו חברת הייטק לא משנה אם יש טיסות או אין טיסות, גם אנשי המכירות שגרים בקליפורניה לא יכולים להגיע לשוק. החברות שנמצאות רחוק מתמודדות מול חברות שנמצאות קרוב לשוק ולא יכולות לנצל את זה. עכשיו נוצר לנו יתרון או לפחות התבטל החיסרון", מסכם סדגר.
