קאנון מעריכה שכליה יעלה כ-15 מיליון דולר, מה שיאפשר לחברות קטנות יותר לייצר שבבים מתקדמים. עם זאת, קאנון עצמה אינה מאמינה שטכנולוגיית טביעת הננו תחליף את מכונות ה-EUV וה-DUV הקונבנציונליות
חברת קאנון הציגה לאחרונה כלי ליתוגרפיה בטכניקת טביעת ננו שיכול לשמש לייצור שבבים בתהליך 5 ננומטר. לפי דיווח בבלומברג, קאנון מתכננת למכור את הכלי במחיר נמוך בהרבה ממכונות ה-EUV הקיימות של חברת ASML. פוג'יו מיטראי, מנכ"ל קאנון, אמר שהמחיר יהיה נמוך בסדר גודל אחד לעומת כלי ה-EUV של ASML שעולים יותר מ-150 מיליון דולר. קאנון מעריכה שכליה יעלה כ-15 מיליון דולר, מה שיאפשר לחברות קטנות יותר לייצר שבבים מתקדמים. עם זאת, קאנון עצמה אינה מאמינה שטכנולוגיית טביעת הננו תחליף את מכונות ה-EUV וה-DUV הקונבנציונליות.
בניגוד לליתוגרפיה אופטית קונבנציונלית שמקרינה תבנית מסיכה אל הוופר, טכנולוגיית טביעת הננו משתמשת בתבנית (תבנית) שכבר עוצבה עם עיצוב המעגל, ולוחצת אותה ישירות על שכבת העמידה על הוופר. שיטה זו מדלגת על הצורך במערכת אופטית להעברת התבנית, מה שעשוי לאפשר שעתוק מדויק יותר של התבניות המורכבות מהתבנית לוופר. תיאורטית, טכנולוגיית טביעת הננו יכולה ליצור תבניות מעגלים דו-ממדיות או תלת-ממדיות מורכבות בצעד אחד, מה שעשוי להוזיל את עלויות הייצור. עם זאת, בעוד שהליתוגרפיה האופטית מעבדת וופרים שלמים בבת אחת, טביעת הננו היא תהליך סידרתי איטי יותר. בנוסף, יש חשש משמעותי מפגמים הנגרמים ממגע ישיר בין התבנית למצע במהלך הטביעה. חלקיקים או זיהומים על התבנית או המצע עלולים לגרום לפגמים ולפגוע בתפוקה ובמהימנות הייצור.
כניסת קאנון לשוק מגיעה בתקופה שבה המתיחות הגיאופוליטית הובילה לאיסור ייצוא מכונות ה-EUV ו-DUV של ASML לסין. איסור זה יצר בלא כוונה נישה פוטנציאלית עבור המוצר החדש של קאנון, שלא נכלל באופן מפורש בהגבלות הייצוא היפניות על ציוד ייצור שבבים שהוטלו ביולי. עם זאת, מנכ"ל קאנון סבור שהחברה עדיין לא תוכל לספק את הכלי לסין מכיוון שהוא מאפשר ייצור שבבים מתחת ל-14 ננומטר, וכלים כאלה עשויים לדרוש רישיונות ייצוא מהממשלה היפנית.
