כך אומרים אנליסטים בחברת המחקר הצרפתית איריס. לדבריהם קיים ביקוש עצום למוליכי-על לבינה מלאכותית ומעט ספקים
הריכוז הקיצוני סביב Nvidia ו-TSMC בעיצוב וייצור מוליכי-על לבינה מלאכותית מעורר דאגה ומעורר קנאה בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות, התלויות מאוד בתחום זה. למרות תמיכת הממשלות, ההתמודדות עם המצב תישאר אתגר לטווח ארוך. כך קובעים רמי בורג'ואט, כלכלן ומהנדס, חוקר עמית במכון הצרפתי IRIS, ואסטל פרין, מייסדת "מצפה מוליכי-העל" של המכון.
"התפוצצות הבינה המלאכותית נשענת על שני עמודים שונים בטבעם: מצד אחד, פיתוח מודלים ענקיים של שפה בסגנון GPT, ומצד שני, כוח מחשוב אדיר עם מעבדים ייעודיים. אלה מתוכננים במיוחד על ידי ענקית Nvidia, ומיוצרים על ידי מספר מצומצם של שחקנים, בעיקר TSMC מטייוואן. מודלים של בינה מלאכותית ומוליכי-על דורשים השקעות עצומות ומיומנויות מתקדמות. עם זאת, שני העולמות משתפים פעולה באופן הדוק, אך עם דרישות שונות מאוד."
"מבחינת פיתוח המודלים, ענקיות הדיגיטל האמריקאיות כמו מיקרוסופט, מטא וגוגל, מחזיקות בכל המשאבים הטכנולוגיים, הכלכליים והפוליטיים הדרושים לשלוט בתחום זה, גם פנימית וגם דרך רכישות ושיתופי פעולה. אספקט זה אף מאפשר להן לרתום את הגיוון שנראה עם התפוצצות הקוד הפתוח, כלומר מודלים שמופצים בחופשיות וניתנים לשימוש על ידי כולם. למרות שהקוד הפתוח מאפשר קיומו של אקוסיסטם שלם של בינה מלאכותית, אין לראות בכך מצב של דוד מול גוליית, שכן הענקיות עצמן מושקעות בו רבות. לדוגמה, מודלי השפה של מטא, LLM, הם קוד פתוח. בנוסף, העוצמה הפיננסית של ענקיות הטכנולוגיה היא כזו ששחקנים עצמאיים נופלים לאורביט שלהן אחד אחרי השני. חברת הסטארט-אפ הצרפתית מיסטרל הכריזה לאחרונה שהיא מצטרפת למיקרוסופט, ומפקידה בידה את הפצת המודל המתקדם ביותר שלה, שיהיה לכן סגור. הענקיות מחזיקות אמצעים רבים כדי לשמור על אחיזה איתנה בפיתוח המודלים."
"מאחורי דומיננטיות זו, יש להעריך את חשיבותם של המעבדים שמאפשרים את יצירת המודלים של הבינה המלאכותית הללו. למעשה, הם הם נשמת אפה של המלחמה הטכנולוגית של ימינו, והם בידיהם של ענקים תעשייתיים מסוג אחר. כל סצנת הבינה המלאכותית נשארת תלויה במידה רבה בשרשרת ריכוזית מאוד של עיצוב וייצור מוליכי-על, הממוקדת סביב Nvidia ו-TSMC."
ביקוש עצום למוליכי-על לבינה מלאכותית ומעט ספקים
לענקיות הטכנולוגיה, ההתמודדות עם בעיית אספקת מוליכי-על נשארת אתגר קשה להתמודדות. לאחר עשרות שנות השקעה, ל-Nvidia יש מונופול כמעט מוחלט על עיצוב מוליכי-על ייעודיים לבינה מלאכותית. בשנה שעברה, החברה האמריקאית עיצבה 80% מהסוג הזה של מוליכי-על בעולם.
ממשלות מתמודדות עם הבעיה בשם ריבונות טכנולוגית
למרות גודל ההשקעות המעורבות, כמה שחקנים נכנסים או חוזרים לשוק זה, כמו אינטל ו-Rapidus מיפן. יצרנים שכבר נמצאים במרוץ, כמו TSMC וסמסונג מדרום קוריאה, ממשיכים להשקיע כדי לשמור על נתח השוק שלהם. בעקבות סיום מגפת הקורונה ומחסור במוליכי-על, כמה ממשלות החליטו להגביר את תמיכתן הפיננסית בתחום. "חוקי שבבים" נחקקו במטרה להגדיל את יכולת הייצור הלאומית של מוליכי-על, לחזק את הביטחון הכלכלי ולהבטיח אספקה לשימוש צבאי, גם במקרה של משבר. מדינות כמו ארצות הברית, עם חוק השבבים והמדע (39 מיליארד דולר ב-2022), האיחוד האירופי, עם חוק השבבים (43 מיליארד דולר ב-2023), יפן, עם יצירת הקונגלומרט Rapidus ותוכנית תמיכה (100 מיליארד דולר ל-Rapidus ולמפעלי TSMC החדשים ב-2023-2027), סין, עם השקת שלב 3 של קרן הערבות הממשלתית לשבבים (46 מיליארד דולר לתקופה 2023-2027), ודרום קוריאה, עם תוכנית ממשלתית של 7.3 מיליארד דולר.
מפעלים חדשים ומימון בקנה מידה חדש
"עד שהמפעלים החדשים ייצרו יותר שבבים, ההיצע לא יוכל לעמוד בביקוש העולמי לשבבי בינה מלאכותית. לכן, חלה עלייה משמעותית במחירים. GPU של Nvidia (H100) יכול לעלות עד 40,000 דולר ליחידה. זמינותו מוגבלת מכיוון, גם עם נפח ייצור מוגבר, החברה עדיין לא עומדת בדרישות השוק. משתמשים וקונים של שבבי Nvidia מודאגים מהתלות בספק יחיד. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, נפגש עם יצרנים וקרנות השקעה במשך מספר חודשים. בפרויקטים הראשונים שלו, הוא הזכיר תוכנית השקעה של 7,000 מיליארד דולר לבניית פרק חדש בתעשיית המוליכים-על."
"מצד שני, Nvidia ממשיכה לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה בשוק המאיץ. על פי Precedence Research מקנדה, השוק הגלובלי צפוי להגיע ל-100 מיליארד דולר בשנת 2029 ול-200 מיליארד דולר בשנת 2032."
"מחסור זה מזן חדש גורם לענקיות הדיגיטל להיכנס לשוק, אך בדרכים שונות. מול שאיפות אלו, Nvidia ממשיכה למקם את עצמה לשיפור מתמיד, ובמיוחד להתעלות על מה שהענקיות עשויות להיות מסוגלות לעשות כשמדובר בעיצוב מעבדים ייעודיים לבינה מלאכותית. הענקיות הדיגיטליות מוצאות את עצמן במצב תעשייתי שקשה להתגבר עליו. אופק התחרות הגלובלית המאוזנת, שבו כל האזורים הכלכליים הגדולים יבטיחו אספקה ורמה מסוימת של ריבונות, נותר רחוק ובלתי ודאי. הריכוזיות הקיצונית של מוליכי-על לבינה מלאכותית מצביעה על סיכון ממשי לשרידות התעשייתית של כל השרשרת, עד למשתמשים הסופיים. בהקשר זה, הגיוון מהווה אתגר פוליטי משמעותי." מסכמים השניים.
