עופר אסיף מחברת חלל תקשורת, דדי חזיזה מנכ"ל נקסטנה ופרופ׳ רן גינוסר נשיא ומייסד רמון ספייס דיווחו על כך במפגש הסיליקון קלאב
החלל החדש ישנה את התעשייה ויש כבר שתי חברות המייצרות לוויני אינטרנט נמוכי מסלול. כך עולה מפאנל שהתקיים במסגרת מפגש פורום סיליקון קלאב שעסק בתחום החלל החדש.
בפאנל השתתפו עופר אסיף סמנכ”ל פיתוח עסקי של חברת חלל תקשורת ושותף בקרן המשקיעה בתחום החלל, פרופ' רן גינוסר נשיא רמון ספייס ודדי חזיזה מנכ”ל נקסטנה. חזיזה תאר כיצד נטל חלק במהפכה זו עם השקת פרויקט סטארלינק (כיום בבעלותו של אילון מאסק). חזיזה עבד אז במטה גוגל בארה״ב אליה בא עם רקע לווייני מאמ״ן ומפיתוח לווייני עמוס. ״ ההתפתחות בנושא הלוויני קרתה בתוך גוגל. שם היתה מטרה ליצר לווינים זולים ולעבור ממסלול גיאוסטציונרי (36 אלף ק"מ) הדורש לוויינים גדולים, למסלול נמוך של כמה מאות קילומטר מעל פני הקרקע.״
״במעבר הזה מפסידים את היתרון שיש למסלול הגיאוסטציונרי והוא שהלוויין מסתכל כל הזמן על אותה נקודה בכדור הארץ. לוויינים נמוכי מסלול חולפים במהירות וצריך אנטנה קרקעית שעוקבת אחר הלוויין. עד כה הפתרונות היו לקחת צלחת ולסרוק אלקטרונית את השמים לאיתור אותות מלוויינים. זו שיטה יקרה וצורכת הספק רב. אנחנו פיתחנו טרמינל זול, שיספק אינטרנט יורד בקצב של 1 ג'יגהביט לשניה וזרם עולה של 200 מגהביט ב-500 דולר, כאשר החברות שרוכשות אותו משכירות אותו לצרכנים ב-30 דולר לחודש."
"הגענו לתקופה שבה מייצרים לווינים בייצור המוני במפעלים של וואן ווב בפלורידה ובמפעלים המתחרים של ספייס אקס."
עופר אסיף, אתה מכיר את הסביבה הלא סלחנית של החלל. איבדתם לוויין אחד במסלול ואחר בכן השיגור?
אסיף מסביר כי הוא נמצא בפאנל בשני כובעים האחד – כבכיר בחלל תקשורת, חברה מסחרית לכל דבר העוסקת בתקשורת לווינית במסלול גיאוסטצינרי המפעילה את צי לוויני עמוס. חברה ותיקה הנסחרת כבר עשרים שנה בבורסה. אבל הכוב השני הוא של שותף בקרן ההשקעות Earth and Beyond שזכתה ברישיון מטעם המדינה להקים חממה לעולם החלל החדש. כשאתה משתמש בשירותי תקשורת לוויינית. לווין הוא סוג של תחנת ממסר באוויר. משדרים אות ומחזירים אותו. בנקודת הגובה 36 אלף קילומטרים הלוויינים מסתובבים באותה מהירות כמו כדור הארץ. כל לוויין רואה סדר גודל של כשליש משטח כדור הארץ והם יכולים להעביר שידורים ממקום למקום. עם זאת לווינים הם עסק מסובך, כי אם משהו משתבש בחלל אי אפשר לשלוח מהנדס לתקן.
אסיף מזכיר את דבריו של איתן סטיבה מוקדם יותר במפגש פורום סיליקון קלאב, ששהה בחללית על כן השיגור ושמע את רעש התדלוק. "היה לנו לווין שהתפוצץ על כן השיגור בזמן תדלוק. השיגור הוא פעלה מאוד מסובכת. בשנים האחרונות נעשה מאמץ להפוך את הטכנולוגיה ליותר אמינה כמעט מאה אחוז. הוספנו יתירות. ירידת עלויות השיגורים שמתרחשת בשנים האחרונות מביאה חלון הזדמנויות למדינת ישראל לקחת את הידע הבטחוני ולממש אותו בתעשייה הפרטית."
"יש לנו חלון הזדמנויות ולכן הקמנו את הקרן. יש בישראל המון ידע רלוונטי לחלל של יכולת יזמית ומולטידיסצפלינריה. לצד זה דיבר איציק בן ישראל על היכולת הבטחונית הלווינית של ישראל שהיא בחזית הטכנולוגיה. אנחנו עדים למהפכה אזרחית. יש המון כסף שזורם לתחום הנושא של חיבור של תשתית שיכולה להביא ידע ומידע עם יכולת אנליטית ולהלביש את זה ברמה האזרחית על שימושים ספציפיים. שכנענו את המדינה להצטרף לקרן כשהראנו מה קרה בתחום הרכב בתקופה שבה היה בו שיבוש חיצוני. גם בחלל מתרחש שיבוש כזה, ובראיה שלי יש פה חלון הזדמנות למדינה לתפוס את הגל הבא חלק מהמדינות התחילו להשפיע בזה כספים מאדו משמעותיים. יש לנו את האפשרות להיות חלק מזה."
פרופ' גינוסר, איך אתה רואה את תחום החלל החדש?
פרופ' גינוסר: "אנחנו ברמון ספייס בונים מחשבים שיטוסו בחלל וצריכים להתגבר על כל המכשולים של סביבת חלל. פיתחנו את המחשבים במשך עשרים שנה והם נמצאים בהרבה משימות מעניינות בחלל העמוק – החללית היבואסה שביקרה באסטרואידים קטנים, חלליות המקיפות עם מאדים – היו לנו מחשבים בבראשית ובחללית חדשה שמקיפה את השמש. מאות מחשבים שלנו נמצאים בלווינים סביב כדור הארץ במשימות שונות. לנאס"א יש צי של שמונה לווינים שחוקרים הוריקנים ובכל אחד מהם יש מחשב שלנו. נאס"א עומדת להוציא עוד טיסה לירח שבנויה על המחשבים שלנו. זו לא דרך לעשות כסף, כי מדובר במכירה של מחשבים בודדים פה ושם אבל זה זה נותן לנו המון מוניטין ופותח לנו את הדלתות בכל העולם. שואלים אותנו מתי נבנה את הדטה סנטר הגדול על הירח זו משימה שבכל העולם מסתכלים עליה."
"זה נראה אילו הכול מסחרי אבל ברוב העולם התעשייה נתמכת באופן משמעותי על ידי מדינות. במדינות רבות יש רשת בטחון ממשלתית שבה נותנים לחברות קטנות מתפתחות לעשות טעויות ולשרוד לאחר מכן בעולם מסחרי לא כל כך פשוט. ככל שתחום החלל הופך ונעשה יותר תלוי במשקיעים פרטיים רמת הסיכון העסקי הולכת ועולה. בישראל הרשות לחדשנות וסוכנות החלל מספקים רשת לא רעה וצריך לדאוג שהיא תמשיך. בצד הטכנולוגי בוודאי שיש לישראל הרבה מה להציע. לא רק מפעלים גדולים אלא גם שירותים קטנים שצמחו פה. להקים קונסטלציה של לוויני תקשורת עולה 5 מיליארד דולר.אבל ישראל יכולה להשתלב בהרבה פעולות קטנות. צריך לנצל את הטכנולוגיה שפותחה בישראל. העולם הוא כפר קטן חובה לשתף פעולה כמעט עם כולם."
