נשיא רמון ספייס פרופ' רן גינוסר אמר את הדברים בראיון ל-CHIPORTAL לקראת מפגש הסיליקון קלאב (27/12 מוזיאון ארץ ישראל ת"א)
החלל החדש אין משמעותו לווינים קטנים אלא פרויקטים מסחריים עצמאיים מתלות במדינות שממומנים מהשוק הפרטי ומוכרים שירותים ללקוחות, הן פרטיים והן ממשלתיים.
"אנחנו בחברת רמון ספייס מייצרים מוצרים שמיועדים לפתור בעיות בחלל שהן קשות וכבדות. למשל קיום של הרבה מאוד שנים בחלל או לעבוד במסלולים גבוהים שבהם יש גם בעיות הקרינה וגם בעיות אחרות הנובעות מתנאי החלל מורכבים מאוד ולא ניתן לפתור אותן באמצעות מערכת קטנה וזולה.
בשבילינו החלל החדש זו בעיקר הסתכלות כלכלית תעשייתית של תעשיית החלל שהיא לא שונה מזו של תעשיות אחרות. בעוד שבעבר התעשיה היתה מוכוונת ממשלתית וממומנת על ידי ממשלות בניו ספייס יש שני כיונים – כיוון אחד הוא כיוון מסחרי לחלוטין ובו פועלות חברות שצריכות לייצר רווחים שאינן יכולות להתחבא מאחרי תקציב ממשלתי כבד שנועד ליצור יתרון בטחוני.
בחברות כאלה כל שרשרת האספקה צריכה להיבחן על פי הרווחיות. רוב התעשיות שבסוף מוכרים ללקוח מסחרי הקבוצה העיקרית שמייצרת כסף זה האחרון בשרשרת. אם אתה קונה רכב יצרן הרכב הסופי עושה את הרווח ואילו יצרני הצמיגים, המנועים ומערכות הבידור עובדות על כמויות.
לדברי גינוסר יש רווחים סבירים לחברות בתחום התקשורת ורווחים נמוכים יותר בתחום לוויני התצפית. הדוגמה של סטארלינק היא של חברה שעושה רווח ממכירת שירותי תקשורת למשתמשי קצה, ולכן הם לא קונים רכיבים יקרים ומשתדלים לפתח הכל באופן אינטגרטיבי אנכי בתוך הבית.
דוגמה קלאסית אחרת היא לוויני התצפית של מאקסר האמריקנית. בעבר כמעט כל תצפית הלוויינים הגלויה כדוגמת תמונות מאוקראינה כמעט כולה באה ממאקסר. כשהם בנו לוויני תצפית הם מכרו אותם לממשל. כיום הם בונים אותם במימון פרטי ומוכרים את התמונות לממשלת ארה"ב.
הסוג השני של פעילות מסחרית בחלל הוא שהלקוח הוא עדיין ממשלות. בעבר הממשלות מימנו את הכל מהתחלה ועד הסוף והלקוח היה הממשלה שהיתה גם הבעלים של הלווינים. בשוק העתידי הממשלות רוצות להיות רק לקוח של התוצאות.
"תעשיית החלל התפתחה והפכה לתעשייה מסחרית תחרותית שצריכה להצדיק כל הוצאה לא בגלל שהלקוח מוכן לשלם סתם אלא בגלל שזה כלכלי ובגלל זה יש תחרות. הממשלה קונה בשוק אז כל הזמן יש תחרות וממשלות חייבות לרכוש את התוצרים במכרזים דבר המשפיע על המחירים. את המהפכה התחיל אילון מאסק, בשנת 2005 כאשר אמר לממשלת ארהב שהיא בונה משגרים יקרים מדי והוא יכול לבנות יותר זול אבל הוא לא רוצה לבנות משגרים עבור הממשלה אלא למכור להם שיגורים בתנאי שיסכימו לקנות ברגע שהממשל נאס"א וחיל האוויר הסכימו לרכוש שיגורים מספייס אקס שהוקמה לצורך זה אז הוא יכול היה לגייס את הכסף – החל מ-200 מיליון הדולרים הראשונים מגוגל מאז מגיעה ההשקעה של קרנות הון סיכון למיליארדי דולרים בשנה."
לסיכום אומר פרופ' גינוסר: "הכיוון החדש נראה מצדיק את עצמו. רמון ספייס גדלה והיום מעסיקה מעל 60 עובדים בזכות השקעות של עשרות מיליוני דולרים שהושקעו בנו, וגם בזכות מכירות אמיתיות. אנחנו מוכרים לשוק החלל העולמי מכירות קונקרטיות והדבר נותן לנו עידוד להמשיך ולגדול."
