Chip Hub for Integrated Photonics Xplore (CHIPX), מרכז פיתוח סיני המתמחה במחשוב קוונטי פוטוני. במקום שימוש באלקטרונים ובמתגים אלקטרוניים, השבב עושה שימוש בפוטונים – חלקיקי אור – כנושאי המידע הקוונטי. לטענת החברה, מדובר בפלטפורמת מחשוב קוונטי "רב-שימושית וניתנת לפריסה", ולא במערכת ניסיונית במעבדה בלבד
חברה סינית מדווחת כי פיתחה שבב מחשוב קוונטי אופטי חדש, שלטענתה מסוגל לעבד עומסי בינה מלאכותית במהירות הגבוהה עד פי אלף מזו של מעבדי ה-GPU של אנבידיה. השבב, שמוגדר על ידי מפתחיו כ"ראשון מסוגו בקנה מידה תעשייתי", מבוסס על פוטוניקה משולבת ומיועד להשתלב במערכות מסחריות בתחומי התעופה, הפיננסים ותחומים נוספים – כך לפי דיווח ב-South China Morning Post שמצוטט באתר Tom’s Hardware.
את השבב מפתחת Chip Hub for Integrated Photonics Xplore (CHIPX), מרכז פיתוח סיני המתמחה במחשוב קוונטי פוטוני. במקום שימוש באלקטרונים ובמתגים אלקטרוניים, השבב עושה שימוש בפוטונים – חלקיקי אור – כנושאי המידע הקוונטי. לטענת החברה, מדובר בפלטפורמת מחשוב קוונטי "רב-שימושית וניתנת לפריסה", ולא במערכת ניסיונית במעבדה בלבד. כל פרוסת סיליקון בקוטר שישה אינץ' מכילה יותר מאלף רכיבים אופטיים בעיצוב מונוליתי קומפקטי, מה שהופך את המערכת כולה לקטנה בהרבה ממחשבי קוונטום מסורתיים.
אחד היתרונות המרכזיים של ארכיטקטורה פוטונית הוא הפחתת פליטת החום וצריכת האנרגיה. אור אינו תופס כמעט נפח, אינו מחמם את השבב כמו זרמי חשמל, נע במהירות גבוהה יותר ויכול לשאת יותר מידע במקביל. בעולם שבו מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות חשמל אדירות, ארכיטקטורות חישוב מבוססות אור מושכות תשומת לב הולכת וגוברת – לא רק בסין. גם אנבידיה עצמה משקיעה בשנים האחרונות בטכנולוגיות פוטוניות ואריזות משולבות (co-packaged optics) לקלאסטרי בינה מלאכותית.
לפי CHIPX, עיצוב השבב ומארז הפוטוניקה-אלקטרוניקה החדש מאפשרים התקנה ופריסה של מערכת קוונטית בתוך כשבועיים בלבד, לעומת כ-6 חודשים הנדרשים בדרך כלל להקמה ותזמור של מחשב קוונטי קלאסי בקירור עמוק. עוד נטען כי ניתן לשלב מספר שבבים במקביל, בדומה לדרך שבה מחברים מעבדי GPU במערכות בינה מלאכותית, ולהגדיל כך את המערכת עד פוטנציאל של מיליון קיוביטים – אם כי נתונים מפורטים על מספר הקיוביטים הפעיל כיום לא פורסמו.
לצד ההצהרות מרשימות, הדיווחים מצביעים גם על מגבלת מפתח: ייצור. החומרים והמבנה הפוטוני העדין מקשים על ייצור המוני, והמפעלים האחראים על השבב מייצרים לפי שעה כ-12 אלף פרוסות סיליקון בשנה, שכל אחת מהן מניבה "כ-350 שבבים". מדובר בהיקף נמוך יחסית לתעשיית השבבים המסורתית, שבה מפעלי ענק מייצרים מאות אלפי פרוסות בחודש. ללא קפיצה משמעותית בתפוקה ובאמינות הייצור, יהיה קשה לשבב כזה להפוך למרכיב סטנדרטי במרכזי נתונים.
גם מבחינת מדע המחשוב הקוונטי, נותרות שאלות פתוחות. לא ברור באילו מבחני ביצועים נמדדה הטענה ל"פי אלף מהירות" מול מעבדי אנבידיה, אילו סוגי עומסי בינה מלאכותית נבדקו ועד כמה מדובר במשימות ייעודיות שנבחרו כך שייטיבו עם ארכיטקטורה קוונטית. עד היום רוב הדגמות ה"עלייה על המחשב הקלאסי" (quantum advantage) בעולם נעשו על בעיות מתמטיות צרות ולא על יישומים רחבים של למידת מכונה.
עם זאת, עצם קיומו של שבב קוונטי אופטי קומפקטי, הניתן לכאורה לשילוב במערכות מסחריות בפרק זמן קצר, מדגיש את המרוץ הגלובלי להאצת בינה מלאכותית באמצעים חדשים. סין מצהירה בגלוי על רצונה לעקוף את המערב ביכולות מחשוב קוונטי, והפיתוח של CHIPX מצטרף לשורה של הכרזות אחרות – מסופר-מחשבים לקוונטום ועד חומרים מתקדמים. מנגד, ענקיות מערביות כמו גוגל, IBM ואנבידיה משקיעות גם הן מיליארדי דולרים בפיתוח שבבים קוונטיים ופתרונות פוטוניים משלהן.
נכון לעכשיו, השבב החדש של CHIPX מסמן בעיקר את כיוון התנועה: מעבר הדרגתי ממחשבים קוונטיים מסורבלים במעבדות לכיוון מערכות קטנות יותר, מודולריות וקרובות יותר לשוק. הדרך משם ועד תחליף מלא למערכי ה-GPU הקלאסיים עדיין ארוכה, אבל התחרות על מי יהיה זה שיספק את "מנוע הקוונטום" לבינה המלאכותית של העשור הבא – כבר בעיצומה.
