עוד הוסיף וולדמן כי עם רכישת ARM ע”י אנבידיה היא עברה את אינטל במונחי שווי שוק והיא תמשיך לגדול בקצב מהיר ממנה!
בשנת 1999 פרש איל ולדמן מחברת גלילאו לאחר שהיה שותף להצלחתה (כסמנכ”ל הפיתוח שלה) כדי להקים חברה חדשה שתפתח את הדור הבא של שבבי תקשורת למרכזי עיבוד נתונים. לחברה שהקים ביחד עם שי כהן, רוני אשורי ומיכאל כגן קראו מלאנוקס. השנים הראשונות היו מלאות משברים טכנולוגים (תקן האינפיניבנד אותו אימצו נזנח ע”י כל יצרניות השבבים האחרות) וגם התפוצצות הבועה והמשבר הכלכלי שהגיע בעקבותיה לא סייעו. אך מלאנוקס בניהולו של ולדמן צלחה את כל המכשולים, הונפקה בהצלחה בנסד”ק בשנת 2007 והמשיכה לגדול ולפרוח. הצעות רכישה שניתנו לחברה נדחו על הסף. ולדמן טען תמיד שברצונו להמשיך ולנהל את מלאנוקס כחברה עצמאית ובמקום להירכש רכש חברות אחרות. בשנת 2010 רכשה מלאנוקס את חברת וולטייר (Voltaire) ב- 218 מיליון דולרים ובשנת 2015 רכשה את יצרנית השבבים הישראלית איזיצ’יפ, בכ- 800 מליון דולר. בשנה שעברה נענה דירקטוריון החברה להצעת הרכישה של מלאנוקס ע”י ענקית השבביםNVIDIA בסכום של למעלה מ-7 מילארד דולר. העסקה הושלמה באפריל 2020 והשבוע הודיע איל ולדמן על פרישתו מהחברה שהקים לפני 21 שנה.
בראיון ראשון ל- Chiportal מאז פרש ביקשנו מאיל לסכם את התקופה הארוכה והסוערת שלו במלאנוקס וגם לחלוק עימנו את השקפתיו בנוגע לעתיד תעשיית השבבים.
איך זה להיפרד מהחברה שיסדת?
יש לי רגשות מעורבים. מצד אחד זה הישג מאוד גדול, הקמנו פה משהו לפני 21 שנה שהשנה ימכור מעל 2.1 מיליארד דולר עם רווח של בין 800 ל-900 מיליון דולר. הצלחנו לבנות חברה מאוד בריאה ומאות טובה שתמשיך לצמוח כחלק מאנבידיה.
זו חברה מדהימה. נכון יותר להגדיר אותה כבית מעולה לצוות לאנשים ולחברים. קצת עצוב לי להיפרד מכל העובדים, החברים והשותפים לדרך, יש בהחלט עוד מעורבים בסיפור הזה. בנינו חברה בריאה וטובה מהרבה היבטים. זו חברה עם יושרה מדהימה ושוויון הזדמנויות בהעסקה של חרדים, ערבים דרוזים וצ’רקסים. מלאנוקס פרושה כיום מתל חי בצפון דרך יוקנעם רעננה קרית גת, באר שבע וירושלים ובנוסף בשטחי הרשות הפלסטינית – בחברון, שכם, רוואבי ועזה. זאת בנוסף לנוכחות ב-21 מדינות ברחבי העולם. 3,200 עובדים בכל העולם וטכנולוגיה מעולה. אני חש שיש לנו הרבה סיבות להתגאות.
ואיך התקדם המיזוג עם אנבידיה?
“המיזוג עובר בצורה מעולה! אנחנו בשיא של מכירות, של רווחים ושל הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים. למעשה הפעילות שלנו מהווה חלק גדול מאנבידיה וזה הולך להמשיך לגדול.
לאחרונה רכשה אנבידה גם את חברת הקנין הרוחני arm. כיצד אתה רואה את הרכישה הזו?
רכישת arm רק תוסיף לנו. נבידיה ערוכה לתחרות טובה מול אינטל. “היא כבר השיגה את אינטל מבחינת שווי ואני בטוח שגם מבחינה הטכנולוגית היא תמשיך לגדול בקצב מהיר יותר ותיקח נתח שוק גדול. אנבידיה ממוצבת היום במקום מדהים”.
אתה חושב שעסקת אנבידיה ARM תעבור בקלות?
“קלות זה דבר יחסי. אני מאמין שהיא תאושר רק שזה יקח זמן, כמו שבעסקת מלאנוקס לקח שנה וחודש עד שסיימנו את כל סבב האישורים. ג’נסן (מנכ”ל אנבידיה) יודע מה הוא עושה. אנבידיה מספיק חכמה כדי לנהל את הרכישה של arm בצורה שלא תגרום ללקוחות להרגיש פחות נוח להשתמש בIP של arm. להיפך, היא רק תחזק את הארכיטקטורה ותביא ליותר אפליקציות ומימושים שמשתמשים ב-arm. זה יגרום לתפוצה ושימוש יותר רחב ב-arm. ג’נסן מודע לחששות האלה.
איך אתה מסביר את הגל של מיזוגים ורכישות שאנו עדים לו השנה, האם הוא נגרם בגלל הקורונה?
“אני לא חושב שיש עכשיו גידול מואץ בעסקאות מיזוגים ורכישות. הסכומים אמנם גבוהים אבל הדבר נובע מכך שכל רמת הערכות השווי בבורסה גדלה. עסקאות תמיד היו ותמיד יהיו. זה טבעי שחברות מתרחבות על ידי רכישות ולא רק בצורה אורגנית. אני לא חושב שיש עכשיו משהו מיוחד בכל הנוגע למיזוגים ורכישות. גם שומעים על הרבה חברות שמנפיקות ונשארות עצמאיות. ”
“יש חברות שסובלות בגלל הקורונה אז יכול להיות שהן מוצעות למכירה במחירים נמוכים אבל לחברות הגדולות יש אסטרטגית מיזוגים מתוכננת לכן לדעתי לקורונה אין השפעה.”
איך זה שבישראל צומחות כל פעם חברות טובות שנמכרות אחר כך במיליארדי דולרים?
“יש פה כוח אדם מעולה, הנסיון מהצבא והחינוך הצבאי הישראלי. תחום ההשקעות בישראל מאוד מפותח ואני חושב שהשילוב של החינוך, של הצבא, של המצאי של כסף והכשרון מביא בסופו של דבר לתוצאות טובות.
האם העסקת פלסתינאים היא עוד אחד מהמאפיינים של החברה?
“אכן, העסקנו עובדים פלסתינאים, גם מהגדה וגם מעזה (שבינתיים הפכו לעובדים ישירים של אנבידיה (א.ב.) זה מאוד משמעותי. החלטתי שצריך להתחיל לעשות שלום באיזור, וזה גם נכון מבחינה עסקית כשיש לך עובדים פחות יקרים במקום מאוד קרוב, באותו איזור זמן, ובמרחק של 40 דקות נסיעה. יש שם כוח אדם מעולה עם פונטציאל גדול כך שיצרנו WIN WIN SITUATION גם להם וגם לנו. אנחנו מפרנסים שם מאות משפחות בשכר גבוה יחסית למקום. בנינו תחילה קבוצה של עשרה עובדים וגדלנו ל-120.
ומה הלאה? לאן הולך שוק המחשוב?
“אנחנו מגיעים לשלב שבו המחשב יכתוב את התוכנה שלו לבד. קצב הביצוע יואץ בצורה משמעותית. התוכנה תהיה הרבה יותר קשיחה וברמה יותר גבוהה בגלל הבדיקתיות היותר טובה. נוכל לפתח דברים שלקח לנו הרבה זמן בקצב יותר מהיר. כוח המיחשוב של אנבידיה בשיתוף עם מלאנוקס, יאפשר לבנות מחשבים שיכולים ללמוד ולהקיש מהרבה מאוד נתונים בגלל יכולת הלימוד שלהם. כיום הרבה דברים שלנו נראים הזויים אך אין לי ספק שנגיע לאוטומציה ומכוניות אוטונומיות . החיים שלנו יהיו הרבה יותר טובים, יותר בטוחים ויותירו הרבה יותר משאבים פנויים בשבילנו. ”
אני מאמין שהתפתחות המחשוב תשפיע בצורה מאוד טובה גם על האנושות כולה כי חלק מהמחשבים האלה למשל עוזרים ויעזרו למצוא את החיסון לקורונה ויעזרו למצוא תרופות למחלות או מגיפות אחרות. מחשבי העל מאפשרים לבחון הרבה פרמוטציות של הרבה מולקולות, צירוף הגנים ובכך מסייעים למצוא תרופות וחיסונים בצורה הרבה יותר מהירה ויעילה.
אנבידיה היא שחקן חשוב בתשתית הדרושה לרוב מחשבי העל ולרוב מערכות הבינה המלאכותית. מה שיפה באנבידיה זה שהיא מציעה פתרון שלם שהתוכנה היא חלק לא פחות נכבד ולא פחות חשוב מהסיליקון.
האם אתה מאמין כי נמשיך לראות כאן פריחה בתחום השבבים?
“תחום השבבים רק הולך לגדול ולהתרחב. הרבה יותר התקנים סביבנו עוטפים אותנו ביום יום, ולכן כדאי להשקיע בתחום. יש פה בישראל כר נרחב של אנשים, חברות ומשקיעים שיכולים להרים טכנולוגיות ותעשיה טובה. בכלל ההייטק בישראל הוא קטר כלכלי מאוד חשוב ומאוד עוצמתי, צריך להשקיע הרבה מאוד בחינוך.”
בא נחזור לרגע לתחילת הדרך – איך הגעתם לרעיון של מלאנוקס?
“ישבתי בבית אחרי שעזבתי את גלילאו וקראתי ב-EETIMES על סטנדרט חדש שכולם רצו לקחת לתחום של ה-EMBEDDED בשם אינפיניבנד. הרעיון שלי היה להשתמש בתקן הזה לתחום של מרכזי הנתונים. היו עוד שני סטנדרטים מתחרים. ואנחנו התחרינו באינטל ויבמ שניסו גם הם לקדם את טכנולוגית אינפינבנד. היינו צריכים כסף כדי לפתח את הרעיונות שלנו וזה התחיל בקליפורניה. הרבה אנשים שהכרתי ושמעו שאני מקים חברה באו והשקיעו. זה נתן לנו עידוד גדול ובסופו של דבר הצלחנו להביא את הטכנולוגיה לידי מימוש כפי שחזיתי.
מה אתה הולך לעשות לאחר הפרישה? תחזור על ההצלחה בפעם השלישית?
“אני לא חושב לעשות את זה פעם שלישית אבל כבר למדתי שאף פעם אל תאמר אף פעם. מאוד קשה להתחיל חברה משלב אפס ולגדל אותה לחברה של מיליארדי דולרים. כדאי שאתעסק בדברים אחרים בעיקר השקעות, הצטרפתי למועצת המנהלים של צ’קפוינט. אני כבר אנג’ל הרבה שנים. השקעתי בכמה חברות בתחום הבינה המלאכותית ויש עוד לא מעט סטרטאפים בארץ שכדאי להשקיע בהם.”
