אנבידיה מתכננת מהפכה מקומית עם מרכז פיתוח ענק בצפון ואפילו דחתה סיוע ממשלתי, ומציינת את הפיכתה למעסיק הזר הגדול בישראל
אנבידיה מחפשת להתרחב מאוד בישראל. החברה רשמה השבוע שווי שיא של 4 טריליון דולר. בישראל, החברה פועלת לבניית מרכז פיתוח חדש בשטח בנוי של כ־180 אלף מ"ר באזור מבוא כרמל, שעל פי הערכות יעסיק 5,000 עובדים – ויהפוך את אנבידיה למעסיק הפרטי הזר הגדול במדינה. המהלך צפוי ליצור מוקד טכנולוגי חדש בצפון הארץ, בדומה למה שעשתה אינטל לחיפה בשנות ה־70. הדבר בא במקביל לגל פיטורין עצום באינטל, מה שמלמד על חילופי המשמרות. כלי התקשורת הכלכליים דיווחו כי אנבידיה דחתה הצעות לעבור לתפן שבגבול לבנון למרות הסבסוד הנאה שהיה עשוי להיות כרוך בכך. מסתבר של חברה של 4 טריליון דולר הדבר אינו מהווה שיקול.
תעשיית השבבים העולמית נמצאת בעיצומה של תחייה חסרת תקדים, כשהשחקנית המרכזית בזירה – אנבידיה – לא רק שפורצת גבולות טכנולוגיים, אלא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית והישראלית. דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA) לשנת 2025 מצביע על השקעות עתק, תמורות גיאופוליטיות וחשיבות קריטית של מדיניות ממשלתית חכמה. בישראל, אנבידיה מתכננת להקים את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים והמשפיעים ביותר שנראו כאן אי פעם.
אמריקה משיבה מלחמה: מ־10% ליעד של פי 3
למרות הדומיננטיות המוחלטת של החברות האמריקניות בתכנון שבבים (עם למעלה מ־50% מנתח ההכנסות העולמי), ארה"ב הידרדרה ל־10% בלבד מיכולת הייצור העולמית – ירידה חדה מ־37% ב־1990. כעת, הודות ל"חוק השבבים והמדע", מדיניות מיסוי חדשה ותמריצי מו"פ, אמריקה מבקשת להשיב לעצמה את ההובלה גם בייצור, בעידן שבו AI, מחשוב קוונטי והגנה לאומית נשענים כולם על שבבים.
במקביל, אנבידיה – חברת השבבים הגדולה בעולם – חוצה שיאים היסטוריים: שווי שוק של מעל 4 טריליון דולר, דומיננטיות במדדי המניות הגדולים בארה"ב, ותשואות של עשרות אלפי אחוזים בעשור האחרון. מדובר לא רק בביצועי שוק, אלא בהשפעה אסטרטגית רחבת היקף.
במהלך 2025 אנבידיה ממשיכה במגמה הדרמטית של הרחבת פעילותה בישראל: לאחר שצמחה לכ‑5,000 עובדים בארץ, החברה הוציאה ביוני 2025 בקשה (RFI) לרכישת שטח בגודל 70–120 דונם באזור הצפון, באזור מבוא כרמל בין יקנעם לחיפה, בשטח בנוי עתידי של 80,000–180,000 מ״ר שיכלול מרכזי פיתוח, משרדים, ומתקני סופר‑מיחשוב. עלות הפרויקט נאמדת בכמה מיליארדי שקלים (הערכה: כ‑2 מיליארד שקל, כולל קרקע ובנייה), והוא צפוי להוסיף אלפי משרות ולהפוך את אנבידיה לאחת המעסיקות הגדולות במשק, עוד לפני מצביעה על כוונה לעקוף את אינטל כמעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל .
אנבידיה היא כבר היום השחקן המרכזי בפיתוח שבבים ומרכזי סופר‑מיחשוב בישראל: היא מפעילה כבר מרכז R&D ביוקנעם, משרדים בתל אביב וירושלים ושיקמה בשנתיים האחרונות בענף המקומי באמצעות רכישות כמו Mellanox (2020), Deci ו‑Run.AI. בינואר 2025 השלימה השקעה של כ‑500 מיליון דולר בבניית מתחם נתונים ענקי עם כ‑10,000 מ״ר ונהרת חשמל של 30 מגוואט עבור מערכות נתונים מקומיות, כולל סופרמחשב Israel‑1 – אחד מהמובילים בעולם (דורג 34).
ההרחבה בצפון מהווה "game changer" למרחב ההייטק המקומי – מקומות כמו יקנעם וסביבתה צפויים להפוך למוקדי משרות הנדסיות ברמה עולמית, בדגש על תחומי שבבים, רשתות, בינה מלאכותית וסופר־מיחשוב . חשוב לציין כי אף שהצפון נהנה משכר מס חברות מופחת באזורי פיתוח (6–7.5%), הצפי הוא שמס החברות יתוקן לשיעור אחיד של 15%– וכתוצאה מכך המדינה עשויה להציע לאנבידיה הטבות משלימות משמעותיות, כגון תמריצים פיננסיים, אשראי לחינוך, תשתיות רגולטוריות והקלות בארנונה .
השילוב בין השקעות נדל”ן, תשתיות כבישים ורכבות, ופוטנציאל גיוס של כח אדם איכותי מהתעשייה והאקדמיה, מציב את אנבידיה במקום מוביל בבסיס ההייטק הישראלי – הן מבחינת יציבות ארוכת טווח והן כהובלה בסוגי פרויקטים מרכזיים בתחומי AI, שבבים וסייבר .
ההשפעה הצפויה: ידע, שכר, כוח אדם – ושינוי מגמות
מומחים מזהירים שהגיוס של אלפי מהנדסים, מפתחים ומומחי AI יבוא בחלקו על חשבון חברות קטנות, אך מדגישים: אנבידיה מביאה איתה ידע ומומחיות שאינם קיימים באקדמיה המקומית, מה שיחזק את כל האקוסיסטם הטכנולוגי. בנוסף, החברה עשויה להפוך לאבן שואבת לבוגרי אוניברסיטאות טריים, ולתרום להכשרה רחבה של דור מהנדסים חדש.
על פי התחזיות, מספר בוגרי הטק באקדמיה הישראלית יעלה רק מ־7,600 ל־9,000 עד שנת 2028 – תוספת שאינה מדביקה את הביקוש. לפיכך, מדיניות ממשלתית תידרש ללוות את המהלך גם בתמריצים רגולטוריים, פתרונות מס והסרת חסמים תשתיתיים – כולל פטורים מארנונה, פיתוח כוח אדם והקלות במיסוי גלובלי.
השילוב בין התחייה האמריקנית בתעשיית השבבים לבין הצמיחה הדרמטית של אנבידיה בישראל ממחיש את מרכזיותו של התחום בכלכלה הגלובלית ובביטחון הלאומי. זהו מפץ – לא רק של סיליקון, אלא של גאופוליטיקה, תעסוקה, ידע וכוח טכנולוגי. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, תידרש גם בישראל מדיניות חכמה, שלא רק תגיב – אלא תוביל.
