הוועדה להגדלת ההון האנושי בהיי טק בראשותו של דדי פרלמוטר הוקמה בעקבות החלטת ממשלה מס' 212 מיום ה-1 באוגוסט 2021, על רקע היעד שנקבע בקווי היסוד לממשלה להגדלת שיעור המועסקים בהיי טק ל-15% מכוח העבודה במשק.
הוועדה להגדלת ההון האנושי בהיי טק הוקמה בעקבות החלטת ממשלה מס' 212 מיום ה-1 באוגוסט 2021, על רקע היעד שנקבע בקווי היסוד לממשלה להגדלת שיעור המועסקים בהיי טק ל-15% מכוח העבודה במשק.
הוועדה, בראשות דדי פרלמוטר, אשר מונתה על ידי שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, הגדירה יעדים להשתלבות בהיי טק בראייה ארוכת טווח וכיווני פעולה מרכזיים להשגתם תוך התייחסות לפוטנציאל כוח האדם הקיים בישראל ובראי החסמים וההזדמנויות להגדלת התעסוקה בתחום.
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ריכז את עבודת הועדה, וחברי הוועדה כללו נציגים ממשרד האוצר, רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החינוך, זרוע העבודה, מל"ג-ות"ת, המועצה הלאומית לכלכלה וכן בכירים מהאקדמיה, המגזר העסקי ומהמגזר השלישי.
בעידן שלנו החדשנות הטכנולוגית הינה מחולל מרכזי של צמיחה כלכלית במשק ועלייה בפריון העבודה ואנו מצויים בעיצומה של מהפיכה דיגיטלית המשפיעה על כלל ענפי המשק , לאור זאת, תפיסת הוועדה היא כי בטווח הארוך הדרישה לעובדים בעלי מיומנויות המותאמות לשינויים הדרמטיים בשוק העבודה בכלל ובתחום ההיי טק בפרט , תלך ותתעצם, אף מעבר לרמות הגבוהות שאנו חווים כיום. מניתוח הוועדה עלה כי ההיצע הקיים של כ"א מיומן, אינו עונה על הביקוש הרב לעובדים במשרות טק. באפריל 2022 הגיע מספר המשרות הפתוחות בענף ההיי טק לשיא ביחס לשנים קודמות ועמד על 32,900 (מתוכם, 21 אלף למשרות טכנולוגיות).
מטרת העל שקבעה הוועדה היא הגדלת ההון האנושי בעל המיומנויות הנדרשות ממועסקים במשרות טק בישראל (מקצועות טכנולוגיים ומקצועות הצמיחה) בטווח הקצר (2026), הבינוני (2030) והארוך (2035):
תפיסת הוועדה היא שהפוטנציאל המשמעותי בראייה ארוכת טווח להגדלת ההון האנושי המיומן במשרות טק, טמון בהגדלת התעסוקה של אוכלוסיות שבייצוג חסר במשרות אלו (נשים, חרדים, ערבים ותושבי פריפריה). לאור זאת, גיבשה הוועדה יעדים לשיעור התעסוקה במשרות טק (בהתאם להגדרה החדשה שנקבעה בוועדה) לטווח הקצר והארוך בהתאם לביקוש הצפוי לעובדים במשרות טק והפוטנציאל לשילוב אוכלוסיות:
המלצות מרכזיות
פיתוח הון אנושי הוא תהליך ארוך שדורש הכנה הן בידע והן במיומנויות הנדרשות להתמודד ולהצליח בעולם העבודה המשתנה שבו מקצועות המחר צפויים להיות שונים מהותית ממקצועות ההווה
המלצות הוועדה נבנו בהתאם לשלבי החיים השונים ולרפורמות הספציפיות הנדרשות בכל אחד מהשלבים – חינוך, צבא/שירות לאומי-אזרחי, אקדמיה/מה"ט, הכשרות ושילוב בתעשייה ועד תהליך למידה לאורך כל החיים (Long Life Learning).
כמו כן, הוועדה מציעה כי היעד הממשלתי לשיעור המועסקים במשרות טק, יתחלק לשניים ויעמוד על יעד לטווח הקצר – לאפשר את צמיחת שיעור המועסקים במשרות טק בישראל מכ-453 אלף מועסקים (כ-14.4% מכלל המועסקים במשק) בשנת 2021 לכ-545,000 מועסקים (כ-16% מכלל המועסקים במשק) בשנת 2026.
יעד לטווח הארוך – לאפשר את המשך הגידול במועסקים לכ-690-770 אלף מועסקים עד שנת 2035 (18-20 אחוזים מכלל המועסקים במשק).
מערכת החינוך
- הגדלת שיעור הזכאים ל'בגרות טק' בדגש על אוכלוסיות במיקוד
הגדרה של מסלול לימודים חדש – 'בגרות טק'. מסלול לימודים זה כולל 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית (דגש על אנגלית דבורה) ו-5 יח"ל פיזיקה ו/או מדעי המחשב. הומלץ על קביעת יעד למערכת החינוך להגדלת שיעור הזכאים לבגרות טק מ-9% בשנת 2021 ל-15% בשנת 2028 באמצעות צמצום הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות
- הרחבת לימודי השפה האנגלית הדבורה – גם לתלמידים שאינם לומדים בגרות טק
במשק המודרני בעידן המהפכה הדיגיטלית ובענף ההיי טק בפרט על שלל תפקידיו הטכנולוגיים והלא טכנולוגיים נדרשות יכולות הבעה בעל פה ובכתב גבוהות ביותר. מדובר על יכולת להציג נושא מורכב, לנהל עליו דיון וויכוח. הומלץ על גיבוש תוכנית לאומית להרחבת לימודי השפה האנגלית לכלל האוכלוסייה עם דגש מיוחד בחברה הערבית והחרדית
- הקניית מיומנויות נדרשות להשתלבות בעולם העבודה העתידי ובמשרות טק
הומלץ שמערכת החינוך תפעל להקניית מיומנויות עוצמה (POWER SKILLS), הנקראים גם מיומנויות המאה ה- 21), תוך מיקוד בהקניית 3 מיומנויות מרכזיות – יכולת עבודה בצוות, יכולת פתרון בעיות מורכבות/פתוחות ולמידה עצמית עם דגש על פיתוח יכולת עמידה בקשיים ולמידה מכשלונות
מסגרות שירות צבאי ושירות לאומי – אזרחי
שירות צבאי – הומלץ לאמץ את יעדי מערכת הביטחון לשילוב לפחות 30% מהפריפריה החברתית והגאוגרפית במקצועות הטכנולוגיים עד שנת 2026, וכן את היעד להגדלת הנשים בעתודה האקדמית מ-24% ל-33%.
שרות לאומי-אזרחי טכנולוגי- גיבוש מתווה לשירות לאומי-אזרחי טכנולוגי יוקרתי תוך מתן עדיפות להשתלבות של אוכלוסיות בייצוג חסר שאינן משרתות בצה"ל.
מערכת ההשכלה הגבוהה
במסגרת תוכנית החומש לשנים 2022-2026 מל"ג/ות"ת מקדמת את תוכנית היי טק 3.0 הצפויה להגדיל משמעותית את היקף הסטודנטים במקצועות ההיי טק וכן לקדם מהלכים לשילוב התמחויות וקורסים טכנולוגיים בתארים שאינם במקצועות ההיי טק שיאפשרו לבוגרי תארים אלו השתלבות בענף ההיי טק.
- הגדלת מספר בוגרי תארי היי טק- להגדלת מספר הסטודנטים החדשים למקצועות ההיי טק בשיעור של כ-4% לשנה, קרי כ-25% עד לשנת תשפ"ח, בדגש על הגדלת חלקם של נשים וערבים
- גיוון והרחבת ההכשרה האקדמית למקצועות ההיי טק ומקצועות הצמיחה בנוסף לקידום תהליכים לאקדמיזציה של מקצועות הצמיחה
- שיפור רמת האנגלית של בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה
- פיתוח מקבצי הייטק עבור פקולטות מדעיות והנדסיות שילומדו כדו חוגי או תואר לאחר תואר והכנסת אוריינות דיגיטלית ומדעי נתונים למירב הפקולטות
- היערכות לגידול הצפוי במספר הסטודנטים בשנים 2028-2033
הכשרות ותוכניות חוץ אקדמיות
גיבוש תוכנית לקידום הכשרות חוץ אקדמיות מוכוונת אוכלוסיות במיקוד, הכוללת מדידה והערכה של אפקטיביות ההכשרות.
לימודי טכנאות והנדסאות במשרות טק
הגדלת מספר הסטודנטים במסלולי לימוד שמובילים למשרות טק, ובמקביל הפחתת נשירה והגדלת שיעור מקבלי הדיפלומות בדגש על אוכלוסיות במיקוד.
מדידה
לתפיסת הוועדה, נדרש שינוי פרדיגמה באופן ההסתכלות על תחום ההיי טק והגדרה רחבה יותר שתשקף באופן מיטבי את היקף הביקוש והמיומנויות הנדרשות לכושר התחרות של המשק הישראלי בעולם הדיגיטלי בכלל ובענף ההיי טק בפרט לפיכך, הוועדה ממליצה על הגדרה חדשה של "משרות טק" שתכלול את כלל המועסקים בגילאי 64-25 בענף ההיי טק (מועסקים במקצועות טכנולוגיים ומועסקים במקצועות הצמיחה) וכן מועסקים במשלח יד טכנולוגי מחוץ לענף ההיי טק. הגדרה זו תאפשר קביעת מדיניות ממשלתית על בסיס הבנה מעמיקה יותר של הביקוש להון אנושי והמיומנויות הנדרשות להשתלבות בהיי טק, תוך התייחסות להשפעות המהפכה הדיגיטלית על כלל המשק.
