זה התחיל בחדשות טובות על גידול בהכנסות וברווחים הרבעונים אך אז בוב סוואן, המנכ”ל החדש (יחסית) של אינטל (NASDAQ: INTC) נאלץ לבשר את החדשות הרעות והן…היו מפתיעות ואפילו מאד!
ביום חמישי החולף, במפגש אנסליטים שנערך בעקבות פרסום התוצאות הפיננסיות של אינטל לרבעון השני של 2020 הודה סוואן כי אינטל לא תצליח להשלים את פיתוח תהליך היצור שלה בטכנולוגית 7 ננומטר לפני מחצית 2022 !
בשנים האחרונות הספיקה אינטל להכריז מספר פעמים על דחיית מועד היצור של שבבים חדשים מתוצרתה ולכן את ההודעה הזו יתכן והשוק היה סופג בהבנה יחסית אך ההצהרה שבאה מיד אחריה גרמה בוודאי לאנדי גרוב (אחד ממייסדי אינטל והאיש שתבע את המונח “רק פרנואידים שורדים”) להתהפך בקברו ולמניה של אינטל להתרסק ב-16% ביום אחד! סוואן הצהיר כי אינטל שוקלת להעביר את יצור שבביה המתקדמים ליצור חיצוני! ראשית, חשוב לומר שדבריו של סוואן לא היו פליטת פה. זו היתה אמירה שככל הנראה תוכננה מראש ותואמה עם דירקטוריון החברה. מה שטרם ברור הוא מה עומד מאחוריה.
בין אם מדובר בבלון ניסוי ובין אם לאינטל כוונות אמיתיות להוציא את היצור מידיה, יש להצהרה זו השלכות רבות. להלן כל התסריטים האפשרים וכיצד ישפיעו על המעורבים ברחבי העולם ובישראל.
1. בלון ניסוי
אפשרות ראשונה להצהרתו של סוואן בענין העברת היצור לגורמים חיצונים היא כי מדובר בבלון ניסוי שמטרתו לבחון את תגובת השוק ותגובת עובדי אינטל.
לעובדי אינטל: המסר של המנכ”ל, נכשלתם בפיתוח תהליך היצור הפנימי אז אני אפסיק את היצור ואעביר אותו למי שיודע לייצר… אלא אם תוכיחו לי בהקדם שאני טועה.
לאנשי TSMC: סביר להניח כי חברת סמסונג לא תסכים לייצר את שבביה של אינטל ולכן החברה היחידה המסוגלת לייצר שבבים בטכנולוגיות 10 ו-7 ננומטר היא ענקית השבבים הטיוואנית TSMC. אך גם אינטל אינה בטוחה ש- TSMC יכולה או רוצה לייצר את שבביה וההצהרה של סוואן בוודאי תגרום לה להגיב (אלא אם מתקיימות כבר שיחות בין שתי החברות בחדרי חדרים).
למתחרותיה של אינטל: גם אם תגובתה של TSMC תהיה חיובית, יתכן והיא “תזכה”
לתגובות זועמות מצד לקוחותיה (מתחרותיה של אינטל) העלולות להביע התנגדות חריפה למהלך שכן כיום הן רואות את יכולתן לייצר בטכנולוגיות מתקדמות כמו 7 ננומטר (ו-5 ננומטר בקרוב) כיתרון בולט מול שבבים מתחרים מתוצרת אינטל והן לא תהססנה להביע את מחאתן בפני אנשי TSMC.
לממשל האמריקאי: לאחרונה אישר הממשל האמריקאי הטבות ליצרנים אמריקאים שישמרו או יגדילו את היצור בארה”ב . אנשי הממשל בוודאי לא ישמחו לשמע על העברת היצור של אינטל מארה”ב אבל זו דרך טובה לבדוק עד כמה ירחיקו אנשי הממשל לכת?
לממשל הישראלי: חברת אינטל זכתה בשנים האחרונות למענקים נדיבים והטבות מס מפליגות מממשלת ישראל (שהסתכמו עד כה במילארדי דולרים) בזכות הצהרותיה על כוונתה להקים בישראל את מפעל היצור הבא שלה. באם תוכניות אלו יבוטלו (כפי שכבר הסתמן בשנה האחרונה) יתכן מאד שממשלת ישראל תבקש מאינטל להחזיר את המענקים שקיבלה ולא ימשיך להעניק לה את המענקים העתידים שהיו תלויים באבני דרך שסוכמו בין הצדדים.
לתעשיית ההייטק הישראלית: כבר היום הודעת סוואן גרמה לזעזוע עז בקרב עובדי אינטל בישראל, במיוחד אלו שעובדים במפעלי היצור של החברה שהחלו לחשוש לעתידם. להייטק הישראלי זו עלולה להיות מכה כואבת שכן אינטל מעסיקה בישראל כ-13,700 עובדים בישראל מתוכם כ-4,900 עובדים במפעלי היצור בקרית גת. סגירת המפעלים עלולה לגרום לפיטוריהם של אלפי עובדים באיזורי פיתוח ופריפריה שלא לדבר על אי קליטת עובדים חדשים להם התחייבה אינטל במסגרת המענקים שקיבלה והיתה צפויה לקבל לשם הקמת המפעל החדש שטרם הושלם.
2. כוונה אמיתית
חשוב לזכור כי בוב סוואן הוא איש כספים וככזה הוא מודע בראש וראשונה להוצאות העצומות של אינטל בפיתוח תהליכי יצור חדשים. הוצאות אלו רק גדלות בעקבות הגדלת מורכבות היצור ועוד יותר בעקבות העיכובים בפיתוח. לאור כל זאת יתכן וסוואן שיכנע את דירקטוריון אינטל כי הגיעה השעה להפסיק את היצור הפנימי ולעבור למודל של חברות הפאבלס המקובל מאד בין חברות השבבים הגדולות בעולם כולל קוואלקום, ברודקום, מרוול, NVIDIA ו- AMD ואף בקרב יצרני ציוד דיגיטלי וטלפונים חכמים כדוגמת אפל, אמזון, גוגל, וסיסקו. במקרה של כוונה אמיתית תהיה להחלטת אינטל השפעה על הגורמים הבאים:
לעובדי אינטל: סגירת מפעלי היצור של אינטל תגרום לפיטוריהם של אלפי עובדים המועסקים במפעלי החברה בארה”ב, אירלנד וישראל.
לאנשי TSMC: במידה ו-TSMC אכן תסכים לקבל על עצמה את היצור עבור אינטל היא תגדיל עוד יותר את הדומיננטיות שלה כיצרנית השבבים הגדולה ביותר והמובילה טכנולוגית בשוק השבבים העולמי. סביר להניח כי TSMC תקים מפעלים נוספים בטיוואן ובסין שם היא כבר עובדת בשיטת הקלאסטרים. לצד הקמת מפעלים יש גם סיכוי טוב כי TSMC תרכוש או תחכור את מפעליה הנוכחים של אינטל בארה”ב ואולי אפילו את המפעלים בישראל.
למתחרותיה של אינטל: מתחרותיה של אינטל בוודאי לא יאהבו את העובדה כי היא תייצר את שבביה באותם מפעלים בהם הם מייצרים את שלהם אך לנוכח המציאות בה רק לשתי חברות (TSMC וסמסונג) יש יכולות יצור מתקדמות שכאלה יתכן והן תיאלצנה “לבלוע את הצפרדע” בלית ברירה.
לממשל האמריקאי: הממשל האמריקאי עשוי להיות אחד מהגורמים המרכזים שינסו למנוע את החלטתה של אינטל להפסיק את היצור העצמי של שבביה. ממשל טראמפ נלחם קשות לעודד יצור שבבים על אדמת ארה”ב מול יצור במזרח הרחוק ורואה בכך יעד אסטראטגי שמטרתו למנוע מסין במיוחד, לחזק מעמדה בקרב השחקניות המרכזיות בתחום השבבים והתעשיה עתירת הידע. יתכן אפילו כי ממשל טראמפ יגדיל את ההטבות לאינטל במטרה למנוע את נטישת מפעליה ומעבר ליצור במזרח. לחילופין, יתכן והממשל יתנה את הסכמתו בכך ש- TSMC תקנה את מפעלי היצור האמריקאים של אינטל ותמשיך את היצור על אדמת ארה”ב. (לאחרונה נודע כי TSMC מתכוונת להקים, בעידוד הממשל האמריקאי, מפעל יצור שבבים באריזונה באיזור בו לאינטל יש כבר היום 3 מפעלי יצור).
לממשל הישראלי: הממשל הישראלי בוודאי לא יאהב את ההחלטה של אינטל לסגור את מפעלי היצור שלה בישראל אך יתכן כי ההחלטה תגרום לאינטל למכור/להחכיר את המפעלים ל-TSMC וזו תמשיך להפעיל את המפעלים בישראל.
לתעשיית ההייטק הישראלי: אינטל היא המעסיק הגדול ביותר בהייטק הישראלי וגם יצואנית מוצרי ההייטק הגדולה ביותר. סך יצוא הסחורות של אינטל מישראל הסתכם ב-2019 ב- 6.6 מיליארד דולר. כבר כיום מעסיקה אינטל קרוב ל-5,000 עובדים במפעלי הייצור שלה בקרית גת וההחלטה על המעבר ליצור חיצוני עלולה להשפיע יותר מכל על פרנסתם. יחד עם זאת, מכיוון שאינטל קיבלה הטבות רבות עבור המפעלים שהקימה יש סיכוי כי לא תסגור אותם אלא תמכור/תחכיר ל-TSMC ואותם עובדים ימשיכו לעבוד במפעלים הללו תחת בעלות חדשה.
בין אם ההצהרה של סוואן היתה בלון ניסוי או שמאחוריה כוונות רציניות, זו גם הודאה בכישלונה של החברה. כישלון טכנולוגי אך גם כישלון ניהולי של חברה שהובילה במשך 30 שנה את תעשיית השבבים והצטיינה ביכולות היצור לא פחות מיכולות פיתוח השבבים המתקדמים שלה. המהלך של אינטל עלול להשפיע על הסחר העולמי ויתכן כי יהיו לו השפעות מרחיקות לכת על התחום הגיאופוליטי.
לנו בישראל, המשמשת לאינטל כמרכז מחקר ופיתוח חשוב מאד למוצריה המתקדמים ביותר, נותר רק לקוות כי להצהרה הדרמטית ולכל מה שיבוא בעקבותיה, תהיה השפעה חיובית על תעשיית ההייטק הישראלית ולא להיפך.
