מתגליות קוונטיות ועד לתרופות שפותחו בעזרת בינה מלאכותית ונכנסו לניסויים קליניים, 2021 הייתה שנת ציון דרך עבור ה-Deep Tech.
משקיעים רבים מאמינים כי שנת 2022 תהיה “שנת ה-Deep Tech” עם הרבה יותר כספי הון סיכון והון תאגידי שיושקע בסטארטאפים, במיוחד לאור העובדה כי מגזרים אחרים כבר עמוסים מדי. הפנל שנערך במסגרת מפגש הסיליקון קלאב של חודש דצמבר 2021 היווה הזדמנות מצוינת לגלות מה חושבים כמה מהבכירים העוסקים ב- Deep Tech בישראל על עתיד התעשיה גם בצד המשקיעים וגם בצד היזמים.
בפנל השתתפו דב מורן, יזם סדרתי, מייסד ומנכ”ל M Systems וכיום שותף מנהל קרן Grove Ventures, אבי בקל, מייסד שותף ומנכ”ל TriEye וליאור אביטן, מייסד שותף ומנכ”ל Ultrawis.
שלמה גרדמן, יו”ר המועדון שגם הנחה את הדיון פתח בשאלה שמטרתה היתה להבהיר למשתתפים מה בדיוק כלול במושג DeepTech והאם יש לנו יתרון יחסי בתחום?
דב מורן: לפני שש ומשהו שנים כשהקמתי את קרן גרוב, אף אחד לא ידע מה זה Deep Tech. אני זוכר שפגשתי את אחד מאנשי קרנות הון הסיכון והוא חשב שזה משהו ששייך לסייבר. אמרתי לו: יש בארץ 400 קרנות, 399 יעשו סייבר אחת תעשה Deep Tech.
באשר לשאלה מה זה Deep Tech – אפשר לומר בקיצור כי מדובר בפתרון בעיות קשות, אם זה שבבים, חומרה לא בינה מלאכותית אפליקטיבית אלא Core AI תשתית ענן וכמובן מדע. אנחנו אוהבים דברים שבאים ממכון ויצמן ומהאוניברסיטאות. אחרים אומרים היום כי הם עוסקים בסייבר, פינטק וגם בDeep Tech – כי זה נחשב מאוד היום. טוב לעשות Deep Tech בישראל . אנחנו פחות טובים בלהקים את פייסבוק 2, החוזק של ישראל הוא הרבה יותר בטכנולוגיה, בדברים העמוקים ובמדע. אולי ביום מן הימים במקום אומת סטארטאפ נהיה אומת ה- Deep Tech.
אבי בקל: לנו ב- TriEye יש יתרון יחסי ברמה עולמית, אנחנו באים מהאוניברסיטה. המפתח הראשי מאחורי הטכנולוגיה הוא פרופ’ אוריאל לוי שהיה איש סגל בפקולטה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית. הטכנולוגיה שלנו מבוססת למעשה על מחקר ופיתוח שנעשה במהלך 10 שנים. זה יתרון ברמה עולמית. בנוסף, מה שאנחנו מפתחים הוא מאוד חדש ויחודי. אין כזה בעולם. זה היתרון היחסי שלנו.
ליאור אביטן: Deep Tech בשבילי הוא בעצם מסע שבו אתה עובר הרבה מאוד תחנות כדי לפתור בעיה לא טריוויאלית. התפקיד שלי באלביט היה כל השנים Deep Tech. היינו צריכים לשנות את התפיסה של טייס שמסתכל על שעונים בתא עם מערכת שעוקבת אחר תזוזות ראשו וכך מנחה את הטילים וכל התצוגות שלו מסתכמות למין גרפיקה מטורפת שיש לו על המשקף. זה אתגר טכנולוגי גדול אבל גם אתגר בלשנות דרך שבה אנשים התרגלו לעבוד.
גרדמן: Deep Tech דורש הרבה כסף וזמן פיתוח ארוך? האם המאמץ הנדרש מצדיק את זה?
דב מורן: Deep Tech זה דבר נהדר. יש קרנות שמשקיעות ב-Deep Tech בצורה משמעותית . התחום דורש הרבה אורך רוח, ולא כל המשקיעים מוכנים לעמוד בזה. כדאי להשקיע בזה כי מדובר בחברות שכל אחת יכולה לעשות מהפיכה ולהביא לעולם דברים מאוד טובים. ברור שקל להשקיע בפייסבוק או ב-AirBnb אבל כמו AirBnb קיימים בעולם אלף ורק אחת מהן עושה בום. TriEye שמפתחת מצלמת SWIR על שבבים קונבנציונליים ללא צורך בחומרים יקרים יש רק אחת. אם היא תצליח היא תעשה מהפיכה. אני כמשקיע מחפש אנשים שחושבים כמוני. שרוצים לפתח פתרון יחודי ולהפוך את העולם למקום יותר בטוח ויותר טוב. כשאני משקיע בחברה הזו יש לזה ערך כי אני משקיע במצלמה שתמנע תאונות ותהפוך את הלידאר ממוצר שעולה עשרות אלפי דולרים למוצר שעולה עשרות דולרים. אני מרגיש הרבה גאווה ועבור היזמים זה דבר נפלא ונהדר. השקענו ב-26 חברות, 23 מתוכם לא הצליחו לשנות את העולם אבל כן הצליחו ליצור ערך, כמעט כולן גייסו, שלוש הצליחו, ואחת מהן כבר גייסה לפי שווי של מעל מיליארד דולר.
אבי בקל: אנחנו מביאים ערך ממשי להצלת חיי אדם. לשיפור חיי האדם באופן כזה או אחר, מעבר לפן הפיננסי שהוא חשוב, האתגר שאנחנו מתמודדים איתו כל יום אין לו תחליף. לקחת דברים שמתחילים מהפן הפיזי כמו אלקטרואופטיקה – זה זכות להיות בעולם מתקדם ומתפתח. אני שמח שיש קרנות כמו גרוב שלא מפחדות להשקיע בחברות כמונו. מדובר בטכנולוגיה בסיסית וכמות האתגרים היא אינסופית.
ליאור אביטן: אנחנו בעסקי הבניה והתשתיות. לקחנו טכנולוגיות ופטנטים שפותחו באלביט במשך עשרות שנים עבור מטוסים ומסוקי קרב עם יכולות של חיישני צילום בתלת ממד, והבאנו אותם לעולם הבניה – מה שאנחנו מפתחים זה מעין מנוף אוטונומי. אנו עושים זאת באמצעות טיפול בכל התהליך הלוגיסטי כולל המנוף והכוחות הפועלים עליו. כיום מפעיל מנוף צריך לבלות את כל היום בתא קטן, לא ארגונומי בגובה רב, אין לו אפשרות אפילו ללכת לשירותים – הוא נאלץ לעשות את צרכיו בבקבוקים וגם לאכול אין לו זמן. אחרי גיל 45-40 רבים מהם סובלים מתופעות כמו כאבי גב. זה לא יעיל ולא אנושי. לכן הפתרון הוא להוריד את המפעיל מהמנוף, להפעיל את המנוף מהקרקע ולהפוך את המנוף לאוטונומי. יש עדיין סוגיות של רגולציה שצריך לפתור ואנחנו מתמודדים עם רגולציה בארץ ובעולם. בסוף נצליח. כשתראו שאין מנופאי למעלה, תזכרו את המפגש הזה.
אבי בקל: אנחנו עובדים בטכנולוגית SWIR (SHORT WAVE INFRARED ) שזה למעשה ספקטרום של אורכי גל. לא המצאנו את המונח, אנחנו רק פיתחנו את היכולת לייצר חיישן SWIR במחיר זול, תוך שימוש בחומרה סטנדרטית. הדבר פותח הזדמנות לאינסוף אפליקציות. אנחנו מפתחים מצלמה שיכולה לצלם בכל תנאי תאורה ומזג אוויר ולספק תובנות אודות הסביבה וכל זה במחיר של שבב רגיל בטלפון סלולארי. כמו שציינתי המוצר מבוסס על עשור של מחקר ופיתוח אינטרדיסציפלינרי מרמת הפיזיקה של המוצר, אנלוג, דיגיטל, תוכנה, חומרה, קשר לספקי תקשורת (ISP) , פוטוניקה ומערכות אלקטרואופטיות.
הערך של זה הוא פשוט אינסופי. כשאתה יודע מה אתה רוצה לפתח, מה הגודל של הפיקסל ובכלל לאן אתה מכוון. כל מה שעשינו הגיע מצורך של לפתור בעיה אמיתית. אחד האתגרים שלנו שהטכנולוגיה מאפשרת אינסוף אפליקציות והדבר הזה מעניין חברות גדולות שרוצות לעבוד איתנו, אבל לי יש מטרה, להתפקס ולפתור בעיה סופר כואבת ואני מאמין שבקרוב נוכל לשתף אתכם בדברים שעוברים עלינו כרגע באינטגרציות.
דב מורן : יש מצלמות למשל של פליר שיודעות לייצר תמונה איכותית אבל עולות עשרות אלפי דולרים כי זה דורש פאב מיוחד עם חומר מיוחד והם צריכים להחזיר את עלות הפאב. TriEye עושה את מה שהמצלמה של חברת פליר עושה במחיר של 20 אלף דולר – ב-20 דולר בלבד בעזרת ייצור קונבנציונלי, (בטאואר סמיקונדקטור במקרה שלנו) זו המקוריות, התבונה והפטנטים שיש להם.
ליאור אביטן: חזרתי מתערוכות בגרמניה וצרפת וגיליתי שתעשיית הבניה עוברת מהפכה. צריך לזכור כי הכניסה של טכנולוגיה לענף הבניה היתה מאוחרת, התחילה רק ב-2015 לערך . וכיום התעשייה הולכת להרבה יותר אוטומציה . הרבה דברים שהיום נעשים עדיין ע”י פועלים הופכים להיות מיוצרים על ידי מכונות ויהיה מעבר מפועלים למפעילים. המון בינה מלאכותית, המון מידול בתלת ממד. פעולת בקרת איכות פשוטה כגון האם השקע נבנה במקום הנכון? זה ייעשה בעתיד ע”י מחשב. קדיחת חורים, צביעת קירות הכל על ידי רובוטיקה. העניין של העלויות מאוד קריטי, כי לקבלנים יש שולי רווח נמוכים ואין להם אפשרות להשקיע במו”פ. היום יש חברות בניה שנכנסות לעולם הזה ומבינות שכדי להיות מתקדמות ותחרותיות הן צריכות להשקיע במו”פ. יש פוטנציאל ענק – תעשייה של 15 מיליון דולר בשנה כיום הולכת לעבור קפיצה מאד רצינית בטכנולוגיה, אוטומציה ודיגיטציה. כל דבר שעובד עם ניירת יעבור לאייפדים, לתלת מימד ולאוטומציה.
גרדמן: באירופה משקיעים המון בDeep Tech. בשנת 2020 רבע מהשקעות הון הסיכון ביבשת היו ב-Deep Tech . האם מדינת ישראל צריכה לשים את ה-Deep Tech בחזית הטכנולוגית שלנו?
דב מורן: לאחרונה פורסמה פריסת ההשקעות בהייטק בשנה האחרונה. תחום השבבים קיבל רק שלושה אחוז מכלל ההשקעות!!! השבבים הם לב ליבו של ה-Deep Tech . אנחנו מדינה של יזמים אבל כולם רוצים לפתח תוכנה עם הבטחה להחזר גדול ומהיר על ההשקעה. חברה’ תהיו סבלניים . בסוף גם התוכנה צריכה לרוץ על החומרה. גם הרכב האוטונומי הנפלא ביותר, אם לא יהיו לו חיישנים הוא לא יעבוד טוב. יש מקום לאלה ויש מקום לאלה . יש מקום ל-Deep Tech, צריך להגדיל את ההשקעות ב-Deep Tech . זה קשה יותר כי פחות משקיעים בזה. שאר המשקיעים חסרי רקע רלוונטי ולכן אני מאמין מאוד בתחום, ומשקיע בתחום.
ליאור אביטן: אני מסכים עם ההגדרה שאין מספיק השקעות ב-.Deep Tech זה אתגר מסובך שמשלב הרבה טכנולוגיה, חומרה, תוכנה . אנחנו מנסים לפתור בעיה מאוד מסובכת . יש לנו מערכת שלמה שמורכבת מהרבה חומרה הרבה תוכנה והרבה אלגוריתמיקה. אנחנו מחכים למשקיעים שיבינו שיש פה חזון מאוד יפה ומערכת מאוד טובה אבל אתה רואה שהם מחפשים את המכפילים הגבוהים בצורה מאוד מהירה והולכים פשוט לחברות תוכנה שנותנות את המכפילים האלה.
אבי בקל: כן, זה לא קל אבל שאף אחד לא יטעה, המצב טוב, יש משקיעים ורצים קדימה . בסך הכל הדברים מאוד חיוביים!
