כך אומרים מנהלי חברות טכנולוגיה ישראליות בסין במפגש השנתי של ‘מועדון עסקים בסין’ שיוזמת PTL Group ואשר התקיים מטבע הדברים בזום * תחושת אופטימיות זהירה בקרב מנהלי חברות ישראליות בסין: חששות מגל שני לצד הזדמנויות חדשות רבות * אחרי רבעון ראשון של קיפאון, חלקם חווים כעת גידול משמעותי
על רקע החשש מגל שני של קורונה בסין ומלחמת הסחר בין ארה”ב לסין, מנהלי חברות ישראליות הפועלות בסין מביעים אופטימיות זהירה בנוגע לעתיד העסקים בשוק הסיני. במסגרת המפגש השנתי של “מועדון עסקים בסין” שיתפו המנהלים בחוויות, כמו גם בתובנות ותחזיות על בסיס פעילותם בסין. את המפגש יזמה חברת PTL Group, המספקת שירותי ניהול ותפעול לחברות ישראליות ובינלאומיות בסין, והוא התקיים השנה באופן מקוון לרגל 20 שנים לפעילות החברה שהקים היו”ר צבי שלגו, וכ-300 לקוחות ישראלים וזרים שהשתמשו בשירותיה עד היום בסין.
אפשר לתאר את המצב כמגמה מעורבת”, אמר עו”ד יואב שדה, שותף במשרד מיתר ואחראי על דסק סין במשרד, שעיקר פעילותו מול חברות טכנולוגיה. “מצד אחד יש חברות ישראליות שחוששות מקבלת השקעה ממשקיעים סינים וגם משקיעים סינים שחוששים מההשפעה עתידית של מלחמת הסחר על השקעות ורכישות של חברות הייטק ישראליות ומצד שני אנחנו רואים גם הזדמנויות חדשות לחברות ישראליות שהטכנולוגיה שלהם נהיתה עוד יותר אטרקטיביות בעקבות הקורונה. חברות סיניות שלא הסתכלו על ישראל קודם לכן בוחנות כעת השקעות והקמת נוכחות בישראל, וגורמים חדשים שלא היו מעורבים עד היום מתעניינים בהייטק הישראלי.”
לדברי אריה שרייר, מנכ”ל PTL Group, “סין לא הציבה יעד ספציפי לצמיחה כלכלית לשנת 2020 כדי להתמקד בהתאוששות מלאה ממשבר הקורונה ולהבטיח יציבות לטווח הארוך. שלושה יעדים מובילים את הסינים ביציאה מהמשבר: יציבות חברתית וכלכלית – הממשל הסיני יצא בשורה ארוכה של צעדים והקלות לחברות, במטרה למנוע פיטורי עובדים ומצוקה של חברות פרטיות. צוותPTL Group עסק במהלך המשבר באופן אינטנסיבי בהגשת הבקשות עבור חברות ישראליות וזרות לקבלת ההטבות; הקטנת התלות בשווקים זרים – סין מקווה לאושש את הכלכלה בראש ובראשונה באמצעות צריכה פנימית, כדי לא להסתמך על שווקים אחרים שנמצאים עדיין במצוקה. למשל עכשיו רואים בסין קמפיינים הקוראים לתיירים הסינים לטייל בסין; וסגירת הפער הטכנולוגי מול המערב.
על רקע המצב, הסינים מרגישים שהם חייבים לעשות עכשיו קפיצה משמעותית כי הם לא יכולים להיות תלויים בטכנולוגיות מהמערב. זוהי הזדמנות עבור חברות ישראליות וזרות בעלות טכנולוגיות מתאימות שיכולות לעזור להם לסגור הפער. המשבר בין סין לארה”ב מעורר חשש בקרב חברות ישראליות הפעילות בשני השווקים, ולכן אנו רואים שיותר חברות ישראליות בוחרות לפעול בסין באמצעות חברות שירותים במיקור חוץ כמו PTL Group במקום להקים חברה בסין, מה שעלול להביא לחשיפת הטכנולוגיה שלהם ולגרום מורת רוח למשקיעים האמריקאים”.
אחת הדוגמאות לחברה שחווה צמיחה משמעותית עכשיו היא Plataine הישראלית, שפיתחה פתרונות מבוססי AI לאופטימיזציה של תהליכי ייצור במפעלים ופועלת מישראל עם משרדים בארה”ב, אירופה וגם בסין. לדברי המנכ”ל, אבנר בן בסט: “במפעלים בסין מתחדדת ההבנה שהטכנולוגיות האלה טובות להם דווקא בתקופה הזאת, בה צריך לבנות יתרון תחרותי בשוק. להערכתנו השוק הסיני יחזור לצמוח לפני שווקים אחרים בעולם. זה מתבטא בין השאר בכך שהלקוחות שלנו שמייצרים לצריכה פנימית התאוששו מוקדם יותר מאלו שהם מוטי יצוא”.
ערן נבון, מנהל פעילות אסיה בחברת GeoEdge המספקת כלים אוטומטיים לבדיקת איכות והגנת סייבר של פרסומות באינטרנט ובמובייל, אמר: “התחושה היא שיצאנו מחוזקים מהמשבר. איששנו את ההבנה שהנחיצות שלנו לשוק הסיני היא חזקה, וסין תמשיך להוות שוק מרכזי עם פוטנציאל צמיחה גדול עבורנו.” בנוגע לאפשרויות חדשות שנפתחות עבור יזמים ישראלים בסין, אמר נבון: “ברגע שגם הממשל דוחף וגם יש הזדמנויות לייצר ערך במקומות חדשים, היישום מהיר מאוד. אם הפתרון שלך יכול לסייע בתחומים של עבודה מהבית, אי-קומרס, לימודים מרחוק וכד’, ההזדמנויות הן חד משמעית יוצאות דופן כיום.”
לדברי יועד מקוב, מנהל פעילות סין בחברת האד-טק Fyber, “כרגע יש אופטימיות זהירה בנוגע להמשך השנה. סין כמדינה שכבר שלטה בשרשרת האספקה העולמית רק העמיקה את שליטתה בחודשים האחרונים. למרות האמצעים הדרקוניים שהסינים נקטו, הם הצליחו לשמר פעילות כלכלית שוטפת לעומת מדינות אחרות והתאוששו הרבה יותר מהר. סין הוכיחה עצמה לא רק כמי שמייצרת בזול אלא כמי שיכולה להתמודד עם משברים בצורה מאוד מאוד יעילה, באופן שאפילו הביך הרבה מדינות חזקות במערב”.
המילה “משבר” בסינית (Weiji) מורכבת משתי סימניות שפירושן “סיכוי” ו”סיכון”. “זוהי בדיוק הגישה הסינית למשבר”, סיכם אריה שרייר מנכ”ל PTL Group. “כל משבר טומן בחובו גם הזדמנות וכך נוהגים הסינים בטיפול במשבר הקורונה”.
