מומחים שהופיעו בפני הוועדה הציגו גישות שונות, בכירה לשעבר במשרד ההגנה אמרה שזה בלתי אפשרי משום ששרשרת האספקה משתרעת על שבעים מדינות. חוקרים מג’ורג’טאון לעומתה ממליצים לאשר את התקציב של 52 מיליארד דולר, ולשלוט בשרשרת האספקה
כיצד יכולה ארה”ב יכולה לטפל בבעיות הביטחון ושרשרת האספקה בתעשיית המיקרו אלקטרוניקה?
בשימוע בוועדת המודיעין של בית הנבחרים האמריקני לאחרונה, העדים דנו בדרכים בהן ארה”ב יכולה לטפל בנקודות החולשה שבביטחון ובשרשרת האספקה בתעשיית המיקרו אלקטרוניקה. היו גם חילוקי דעות לגבי החוכמה שבהצעה הנוכחית בקונגרס לתת עשרות מיליארדי דולרים למימון הסובסידיות לייצור שאושרו בחוק CHIPS for America (CHIPS כראשי תיבות של “יצירת תמריצים מועילים לייצור שבבים”).
בדברי הפתיחה שלה, חברת בית הנבחרים ג’קי ספיר (דמוקרטית מקליפורניה), שהיא יו”ר תת הוועדה לטכנולוגיות אסטרטגיות ומחקר מתקדם, ציינה שהאפשרויות של ארה”ב כעת נקבעות על ידי שרשרת האספקה המתוחכמת והגלובלית של התעשייה והשליטה של אינטרסים מסחריים.
“אנו ניצבים עכשיו בפני עולם שבו שבב אחד יכול לנסוע ליותר מ-70 מדינות בתהליך הייצור. פעם ממשלת ארה”ב יצרה את החידושים בשוק ואת לוחות הזמנים של הייצור, ואילו עכשיו חברות פרטיות שולטות בכמעט כל הביקוש לייצור שבבים”, אמרה.
שני עדים, האנליסט מאוניברסיטת ג’ורג’טאון וויל האנט והבכיר באיגוד תעשיית השבבים דייוויד אייזקס, הדגישו שחברות שבבים זרות מובילות נתמכות על ידי הממשלות שלהן. כדי לאזן מחדש את המעמד של ארה”ב, הם אמרו שבית הנבחרים צריך לאשר את ההחלטה שעברה בסנאט ביוני להעניק 52 מיליארד דולר לתוכניות הסובסידיה לייצור וליוזמות מו”פ שאושרו בחוק CHIPS for America.
אימוץ גישות מתחום הסייבר
אבל הבכירה לשעבר במשרד ההגנה ליסה פורטר טענה שההשתרעות של שרשרת האספקה במיקרו אלקטרוניקה מקשה למקד סובסידיות ואמרה שארה”ב צריכה לתת עדיפות לאמצעים אחרים להפחתת האיומים.
פורטר הייתה המנהלת הראשונה של IARPA (פעילות פרויקטי מחקרי מודיעין מתקדמים) ושימשה סגנית תת שר ההגנה למחקר והנדסה בממשל טראמפ. בתקופתה בתפקיד האחרון, משרד ההגנה עבר מגישה של “חברות פאונדרי אמינות” לרכישת מיקרו אלקטרוניקה בטוחה לפילוסופיה של “אפס אמון” שאומצה מתחום אבטחת הסייבר.
בשימוע פורטר העידה שהמעבר משקף הכרה שאי אפשר להבטיח את הביטחון במיקרו אלקטרוניקה, בחלקו בגלל שפרצות יכולות להתרחש אצל ספקים אמינים ובחלקו בגלל ששרשראות האספקה כל כך מורכבות. היא הסבירה שייצור שבבים מסתמך על “רשת עצומה של אלפי ספקים שמבצעים משימות מיוחדות בהרבה רמות שונות במחזור החיים, לדוגמה גזים וכימיקלים מיוחדים, פיסות סיליקון, אוטומציה של תכנון אלקטרוני, תוכנה, כלי ליתוגרפיה, אריזה ובדיקה”.
היא הוסיפה ואמרה: “יש מי שטוען בעד יצירה של חברות פאונדרי אמינות בארה”ב והגבלה של כל השחקנים בשרשרת האספקה רק לאלה שאפשר לסמוך עליהם. השקפה כזאת היא לא רק נאיבית אלא גם מסוכנת”.
