החקיקה הרחבת היקף בתחום הבינה המלאכותית היא הדוגמה העדכנית ביותר לתפקידו של האיחוד האירופי כמגדיר מדיניות דיגיטלית ברחבי העולם
בשבוע שעבר אישר הפרלמנט האירופי ברוב גדול את חוק הבינה המלאכותית (AI Act), צעד המצביע על מאמץ רחב היקף להתמודד עם האתגרים והסיכונים הקשורים לטכנולוגיה זו. החוק מחלק את השימושים בבינה מלאכותית לקטגוריות לפי רמות הסיכון שהם מייצגים ומטיל דרישות משמעותיות על ספקים של כלי בינה מלאכותית. נציב השווקים הפנימיים של האיחוד, תיירי ברטון, הכריז כי “אירופה היא עכשיו קובעת התקנים העולמית באמינות בינה מלאכותית”.
מדובר בחקיקה רחבת היקף שמטרתה להתמודד עם הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה המהירה התפתחות. החוק מקים איסור מוחלט על שימושים מסוימים בבינה מלאכותית ומגדירם כבלתי מקובלים בגלל הסיכונים לבטיחות, לפרנסה ולזכויות של אזרחי האיחוד האירופי (לדוגמה, מניפולציה התנהגותית קוגניטיבית, דירוג חברתי או זיהוי ביומטרי).
החוק מטיל גם חובות נכבדות על שימוש בבינה מלאכותית ביישומים המוגדרים כ”גבוהי סיכון”, כגון בריאות, תשתיות קריטיות, בקרת גבולות, השכלה, משפט והשירותים היומיומיים שבהם מסתמכים אזרחי אירופה. החוק יחול על חברות הפועלות בשטח האיחוד האירופי ובאופן חשוב, על ענקיות הטכנולוגיה שמאחורי המוצרים בבינה מלאכותית המשמשים את האירופאים מדי יום.
יש תקדים חשוב של רגולציה של האיחוד האירופי שהשפיעה מעבר לגבולותיו. התקנה הכללית להגנת נתונים (GDPR) משנת 2016 הביאה בהדרגה לשינויים עולמיים כאשר פלטפורמות שינו את הדרך בה הם עובדים כדי להיות מותאמים לה. יש מחלוקת על כמה משמעותית היתה השפעתה על פרטיות המשתמשים, אך ההשפעה הגלובלית של הרגולציה האירופית ברורה. בתוך שנתיים, ענקיות טכנולוגיה גלובליות כמו מטא ומיקרוסופט עדכנו את מדיניותיהם, וסטנדרטים של פרטיות ומודעות לנושא הפכו לנפוצים ברוב המדינות.
השאלה הגדולה תהיה האם התופעה המכונה “אפקט בריסל” תתרחש גם בתחום הבינה המלאכותית, והאם הרגולציה החדשה תקבע נורמות גלובליות לפיתוח של טכנולוגיה זו.
ה-AI Act הוא חלק מהסדרה של מדיניות שהאיחוד האירופי מגבש, כולל אמנה בנושא בינה מלאכותית, זכויות אדם, דמוקרטיה, ושלטון החוק. החוק נועד לתת מענה לדאגות לגבי הטיות, פרטיות, וסיכונים אחרים הנובעים מהטכנולוגיה המתפתחת.
