הדברים נאמרו בדיון משותף של ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום ההייטק וועדת המשנה של ועדת המדע לבינה מלאכותית; יו"ר ועדת המשנה של ועדת המדע ח"כ פרקש הכהן: החקיקה המשפטית מחזירה את העננה למשקיעים
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, קיימה היום ישיבה משותפת עם ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן. היו"ר ליברמן פתח את הישיבה ואמר כי ברור שההייטק בנסיגה ואנחנו רחוקים מאיפה שהיינו רוצים להיות מבחינת השקעות ופיתוח בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי וענן כחול לבן. ח"כ פרקש הכהן הזכירה כי כשכיהנה כשרת החדשנות השיקה יחד עם ליברמן כשר אוצר תכנית אסטרטגית לבינה מלאכותית שלא קודמה בממשלה הנוכחית, והוסיפה כי החקיקה המשפטית שחוזרת מחזירה את העננה למשקיעים.
סמנכ"לית רשות החדשנות, יעל מזוז הרפז, הציגה נתונים לפיהם ישראל אמנם רחוקה מהשיאים של 2020-2021, אבל המצד לא שונה מ-2018-2019 וישנם אולי פחות גיונים אבל כל גיוס הוא הרבה יותר גדול. לדבריה, החוזקה של ישראל אלה הסטארטאפים הקטנים ויש פחות סטארטאפים שמצליחים לגייס וחלקם נרשמים בחו"ל. מזוז הרפז הציגה את התכניות של הרשות לעודד משקיעים לרדת מהגדר ואמרה כי ב-2025 מתוכננת רפורמת מיסוי מקיפה להגברת אפקטיביות למשקיעים, לצד חקיקה לטובת הקלה בביצוע מיזוגים ופיצולי חברות ולוודא שתהייה תשתית מו"פ איכותית.
נציג רשות המסים, יונתן אזרזר, הוסיף כי כבר בימי המלחמה הראשונים הייתה הבנה שיש צורך לחזק את ההייטק, בעיקר לתת ודאות למשקיעים כדי לאפשר ודאות לחברות שרוצות לצמוח. "אנחנו לא רוצים רק שיהיו סטארטאפים שיעשו אקזיט, אלא לבנות חברות ענק ולהשאיר פה קניין רוחני ומו"פ, ורשות המסים לקחה על עצמה לבדוק איך נותנים מקסימום ודאות לחברות", אמר. ראש מטה מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הדסה גטשטיין, אמרה כי ישנה ראייה רחבה של מגוון היבטים בענף, והייתה עשייה משמעותית שלא נעצרה.
מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, התייחס לרכש שירותי ענן ו-AI ואמר כי הממשלה צריכה להיות זהירה כשהיא מוציאה מידע החוצה, ולשקול שיקולים של ריבונות על מידע, אבטחתו והמקום שבו הוא נשמר. לדבריו, בגלל הדרישות האלה, וההבנה שהמידע צריך להישמר בישראל, מי שניגש למכרז הממשלתי היה צריך להשקיע מאות מיליונים עד מיליארדים. היו"ר ליברמן אמר בתגובה כי חייבים למצוא את הדרך לצמצם פערים.
יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, אמר כי כסף זה לא הכל, אבל גם כסף הוא חשוב. לדבריו, מה שמדאיג את התעשייה בעיקר זה הרצון להשקיע, והוא תלוי ביציאת סביבה תומכת בעוד שהסביבה העסקית שלנו היום היא במצב רע. "מה שמדאיג אותנו זה טיסות והאפשרות לנסוע לחו"ל ולהביא לכאן משקיעים. דבר שני הוא מה שקורה באקדמיה, ישנה זליגה של טאלנטים ישראלים למקומות אחרים ואם נתעלם מזה ניתקל בקיר".
מייסד ומנכ"ל BATM, צבי מרום, אמר כי הדיון עוסק בתקציבים וחסר בו דיבור על כשרון. לדוגמה הוא הסביר כי הייתה עבודה להביא לארץ את איליה סוצקובר, שעוד לפני שהייתה לו חברה הוא הצליח לגייס מיליארד דולר על בסיס שווי של 10 מיליארד דולר – והוא יכול להצעיד את הבינה המלאותית קדימה יותר מכל מי שהשתתף בדיון. "מרבית הסטארטאפים היום הם אקזיט ניישן ומה שחסר זה תעשיית הייטק. כן, צריך תקציבים ממשלתיים אבל הם חד משמעית לא מנוצלים נכון. בסוף זה אנשים עם כישרון, מולד או מתפתח, והמדינה גרועה מאוד בלטפח סוג כזה של אנשים", אמר.
המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשיה בטכניון, ליהי צלניק מנור, אמרה כי כדי לעצור עזיבה של אנשי אקדמיה כדאי שנפתור את הבעיות של המדינה. באשר לכוח חישוב אמרה כי המרוץ הוא מורכב, ויכול להיות שהפתרון הוא לא לבנות אלא לרכוש. עמיתת מחקר בכירה במכון INSS, הדס לורבר, הוסיפה כי ישראל יכולה למנף את הברית עם ארה"ב ולהרחיב שיתופי פעולה בתחום AI ביטחוני. לדבריה, ברור שדה הלחימה הבא יכלול גם AI.
