כך עולה מסעיף שכותרתו "המדעים המדויקים – תחרות גוברת עם תעשיית ההיי-טק על חוקרים" המהווה חלק מדוח מצב האקדמיה בישראל שהגישה אתמול האקדמיה הלאומית למדעים לנשיא המדינה יצחק הרצוג
יש למצוא פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם בריחת המוחות מהאקדמיה לתעשיית ההייטק. תופעה זו יצרה פגיעה במוסדות להשכלה גבוהה, משום שטובי החוקרים שלהם עוברים לתעשייה במקום להכשיר את הדורות הבאים של החוקרים. כך עולה מדוח מצב המדע בישראל 2022 שהגישה אתמול האקדמיה הלאומית למדעים לנשיא המדינה יצחק הרצוג.
את הדוח הגישו נשיא האקדמיה, פרופ' דוד הראל, סגניתו, פרופ' מרגלית פינקלברג, ויו"ר הוועדה שהיתה אמונה על הכנתו, חבר האקדמיה, פרופ' רשף טנא. הדוח התלת-שנתי שמפורסם כמתחייב מחוק האקדמיה, סוקר את מצב המדע במדינה, מצביע על הישגים, על פערים ועל אתגרים, ומלווה בהמלצות לקידומו של המחקר המדעי בישראל.
בין שלל הנושאים מתייחס הדוח למצב לימודי המדעים המדויקים וליחסים האמביוולנטים של המחלקות הרלוונטיות לתעשיית ההייטק.. המדעים המדויקים בישראל נמצאים בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות, בעיקר בשל שגשוגה של תעשיית ההיי-טק וביקושה הרב לכוח אדם מיומן בתחום. אולם דוח האקדמיה מציין שהמערכת האקדמית נמצאת בתחרות עם תעשיית ההיי-טק על כוח אדם והיא מתקשה לגייס אנשי סגל ותלמידי מחקר ולשמר את אלה הקיימים. הוא מזהיר מפני תחרות זו ומפגיעה בהיקף המחקר הבסיסי בתחומים אלה שתבוא בעקבותיה, ומכאן פגיעה גם ביכולתה של המערכת האקדמית להכשיר בוגרים חדשים למשק.
בניגוד לפתרון המוצע תדיר לנושא זה, המתמקד בשיפור תנאי השכר של אנשי הסגל והנהגת שכר דיפרנציאלי, דוח האקדמיה קורא לבחון דרכים אחרות ויצירתיות כדי להתמודד עם קושי זה, ובעיקר בהגברת הגמישות שניתנת לאנשי סגל בשיתוף פעולה עם תעשיית ההיי-טק, אגב הגדלת היקף השעות המותר לנושא והגמשת כללי הקניין הרוחני.
דוח האקדמיה מצביע על הישגים נכבדים של המדע הישראלי המעידים על מצוינותו, בעיקר הודות להון האנושי שבמוסדות המחקר בארץ. אולם ישראל נוטה להישגים פחותים מאלה של מדינות ייחוס הדומות לה בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה, כמו שווייץ, סינגפור ודנמרק.
לפיכך הדוח מדגיש את הצורך בהגדלה ניכרת של ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי כדי לאפשר לישראל לשמור על מעמד מוביל ותחרותי במדע העולמי ואף לשפרו. השקעה כזאת צריכה להתמקד בהגדלת התקציבים המופנים למענקי מחקר ובהרחבת תשתיות המחקר המתקדמות הזמינות לחוקרים ישראלים.
עיקרי הממצאים:
- בתוך כעשור: ישראל ירדה מהמקום השני למקום העשרים ואחד במדינות ה-OECD בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי כאחוז מהתמ"ג.
- ישראל נמצאת במקום השלושים ותשעה בשיעור הגידול בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי בחמש-עשרה השנים האחרונות – מהנמוכים ביותר במדינות ה-OECD.
- בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר אנשי הסגל במדעים המדויקים ובמדעי החיים והרפואה, ואילו במדעי הרוח והחברה הגידול הוא מתון בלבד.
- ישראל נמצאת במקום השלושים ושניים ב-OECD בשיעור הסטודנטים הזרים לדוקטורט.
- בתוך כעשור: מספר הסטודנטים במקצועות מדעי הרוח ירד בעשרות אחוזים.
- רק כמחצית מתלמידי הדוקטורט במדעי החברה זוכים למלגה, וסכום המלגה הממוצע הוא 4,000 ₪ בחודש.
- מוסדות ההשכלה הגבוהה נמצאים בתחרות הולכת וגדלה עם תעשיית ההיי-טק על חוקרים ותלמידי מחקר.
- שיעורם של בוגרי המכללות בקרב בוגרי התואר הראשון במרבית התחומים הוא יותר מ-40%; כ-20% מתלמידי הדוקטורט באוניברסיטאות הם בוגרי תואר ראשון ממכללה.
