בשטח מתחילות להצטבר ידיעות על קיצוצים ואף על סגירה של חברות * מומחים מעריכים שאנו נמצאים בשלב התחלתי של גל פיטורין בהייטק מסדר גודל שלא היה מאז המשבר הכלכלי של 2009-2008 . ההערכה היא שהיקף הפיטורין יהיה בגודל של כ-20-30% אך צמיחה בתחומי תשתיות התקשורת והענן תפצה חלקית על הפיטורים הגדולים* חשש לעתידן של קרנות הון סיכון
תעשיית ההייטק נמצאת בטלטלה בשל משבר הקורונה. התמשכות הסגר בכל העולם, כולל בישראל ואפילו בעמק הסיליקון בקליפורניה מתחילה לגבות מחיר מחברות ההייטק.
כבר לפני כחודש, עת נכנסנו עמוק לתוך הסגר, העריכו שליש מחברות ההייטק בישראל (בסקר שערכה קרן הון הסיכון ויולה בקרב 150 בכירים ואנשי כוח אדם בחברות הייטק ישראליות) כי לא יעמדו ביעדי ההכנסות שלהן ברבעונים הקרובים. כעת נראה כי המצב קשה הרבה יותר גם בגלל הזמן הנוסף שעבר והתוצאה היא פיטורים משמעותים בחברות הסטרטאפ וגם בחברות ההייטק הגדולות.
לפני כשבוע פרסמנו כי חברת מג'יק ליפ (Magic Leap), המפתחת משקפי מציאות הרבודה שגייסה מעל 2 מיליארד דולר מקרנות הון סיכון וחברות מובילות כגון אלפבית ועליבאבא, מפטרת כ-1,000 איש שהם מעל מחצית מכוח העבודה שלה, מתוכם כ-50 עובדים בישראל (מתוך כ-100 עובדיה בישראל) . גם חברת היוניקורן (חברות הזנק ששוות למעלה ממיליארד דולרים) סייסנס, מפתחת פלטפורמת בינה עסקית לניתוח מידע ארגוני שגייסה 100 מיליון דולר רק בינואר 2020, כבר החלה בפיטורין אף היא.
חברות נוספות שפיטרו עובדים כוללות את חברת סינגולר, וכן את החברות סימילירווב ,זרטו וברינגג. המשבר נותן אותותיו גם בכמה מחברות ההייטק הישראליות הגדולות כולל חברת אלביט שהוציאה 300 מעובדיה לחל"ת, וחברת ורינט שהוציאה מאות בודדות של עובדים לחל"ת וקיצצה בכ-20% במשכורות כל עובדיה.
והיו גם חברות שנסגרו לגמרי דוגמת חברת אנג'י שפיתחה אפליקציה המתריעה על תקלות ברכב פיטרה את כל עשרת העובדים שהועסקו בחברה לאחר גל פיטורין קודם בגודל דומה בנובמבר 2019. אומנם מדובר בחברה קטנה, אבל היא עוסקת בתחום חשוב לענף ההייטק בישראל – תחום האוטומוטיב.
מומחים מעריכים שאנו נמצאים בשלב התחלתי של גל פיטורין בהייטק מסדר גודל שלא היה מאז המשבר הכלכלי של 2009-2008 ההערכה היא שהיקף הפיטורין יהיה בגודל של כ-20-30% אבל מצד שני, היעדר האחידות, והמעבר לתחומים נדרשים יגרמו גם לניוד עובדים כי בכל זאת עדיין חסרים במשק הישראלי 18 אלף עובדים בענף.
בתחילת המשבר הסתפקו חברות רבות בצעדים מתונים כדוגמת קיצוץ בהטבות ובשכר, והדבר הראשון היה ביטול חלוקות מתוכננות של דיווידנדים לבעלי המניות.
חברת מחקרי ההשקעות אופנהיימר פרסמה השבוע תחזית לפיה צפויים הפסדים שיגררו גם קיצוצים בחברות שבבים הפונות לתחומי הרכב, התעשייה והטלפונים החכמים בשל התארכות משבר הקורונה. "אנו מצמצמים את הערכות הצמיחה עבור תחום המוליכים למחצה פעם שנייה בחודשיים, מכיוון שהנתונים מצביעים על התמשכות משבר הקורונה."
עם זאת, לא מדובר בשיטפון אחיד שפוגע באותה רמה בכולם, לחלק מהחברות נוצרו הזדמנויות חדשות. באופנהיימר צופים צמיחה בשני תחומים: מרכזי נתונים ומיחשוב ענן; וכן תחום תשתיות התקשורת בעיקר דור 5 ו-RAN לאו דווקא עבור טלפונים חכמים אלא יותר עבור מערכות IOT וכן ליישומי עבודה מרחוק, לימוד מרחוק ועוד.
הדוחות של טקסס אינסטרומנטס ואינטל נתנו הצצה מוקדמת של מצב הרוח בעיקר בתחומי הרכב והתעשיה. "דוחות אינטל סיפקו מבט על תחומי הרכב והתעשיה. שווקים אלה צפויים לרדת ב-22% השנה, שיעור ירידה כפול מזה שספגו חברות אלה בהשוואה לשנת 2009 שבאה לאחר המשבר של 2008.
לכל ענף הסיבות שלו לצמצומים, אך בתחום הרכב כבר ברור שהשנה ייצרו הרבה פחות מכוניות מבשנה שעברה, ובמהלך זה ייפגעו תקציבי המו"פ של החברות בתחום ולפיכך כוחן כקנייניות של טכנולוגיות רכב חדשות (מכוניות אוטונומיות, מכוניות חשמליות ועוד). חברות המפתחות לתחום התעשיה כבר נפגעו כי מפעלים רבים המייצרים מוצרי צריכה מכל הענפים היו סגורים חודשים ארוכים, וחלקם כבר לא יחזרו לייצור מלא בגלל הפיכת מוצריהם לסוג של מותרות בעידן המשבר הכלכלי שבא בעקבות משבר הקורונה ומביא עימו ירידה בכסף הפנוי של הצרכנים. חברות אלה לא ימהרו להוציא כסף, אפילו לא להשקעה בשידרוג והפיכת המפעלים שלהם לחכמים. באופנהיימר נותנים כדוגמה את אפל, והם צופים ירידה של 12% במכירות מכשירי הדגל שלה, והדבר גורר גם ירידה במכירות ספקי הרכיבים לכל אורך שרשראות האספקה.
סכנה לחברות הסטארטאפ: קריסה של קרנות הון סיכון
אם עד כה דיברנו על שווקים בהן פועלות חברות גדולות, שנקלעו למשבר, ויגרמו גם לפגיעה בסטרטאפים הנמצאים או הרוצים להימצא בשרשרת האספקה שלהם, מסתבר שלסטארטאפים יש מקור נוסף לדאגה – מצבן של קרנות הון הסיכון.
אתר growth-quarters מזהיר במאמר מאמש (29 באפריל) מהכחדה, לא פחות, של חברות סטארטאפ בכל רחבי העולם, בלי קשר לתחום שבו הן פועלות, בגלל גורלן של קרנות הון הסיכון המשקיעות בהם.
"לנגיף הקורונה תהיה השפעה הרסנית על חברות סטארטאפ, כתוצאה מירידה במימון ההון סיכון ברחבי העולם, ותביא לחיסול עסקים רבים, דבר שכדי למתנו תידרש התערבות ממשלתית מאסיבית מצד ממשלות בכל העולם.
דיווח של חברת Startup Genome, קובע כי הירידה האחרונה בהשקעות הון הסיכון בסין במהלך שיא המשבר שם, היא עדות למה שקורה עכשיו באירופה ובארה"ב. "בגלל חשיבותן של הקרנות לא רק לכלכלה הסינית אלא לאיזורים נרחבים באסיה, התכווצות קרנות הון הסיכון הסיניות השפיעה על מדינות רבות אחרות באסיה לפני שנגיף הקורונה השפיע ישירות על כלכלתן."
התכווצות זו שנגרמה בהשקעות הון סיכון היתה מהירה ועמוקה בהרבה בהשוואה לתהליכים דומים שהתרחשו במיתונים רגילים. על פי הדיווח, כלכלנים אומרים שהחזרה לנורמליות תחשוף מיתון עמוק יותר.
הדו"ח מרמז על כך שהתכווצות היקף ההשקעות עשויה להוביל ל"הכחדה המונית" של סטארטאפים טכנולוגיים בדיוק בזמן שחשיבותם כמנועי התאוששות כלכלית ויצירת מקומות עבודה בר קיימא רק עולה.
"אסור לאפשר למשקיעי הון סיכון לקצץ את המערכת האקולוגיות ב – 50-70% – הירידה שלדעתנו עשויה לקרות ללא כל התערבות ממשלתית", נכתב בדו"ח.
הסקר שערך ארגון Startup Genome סקר כמעט 1,500 משיבים, כ – 65% מהחברות – כולל 34% מהסטארטאפים אמרו שיש להם מזומנים שיספיקו לפחות מחצי שנה.
"עבור חברות שגייסו בעבר מימון חיצוני, חצי שנה היא תקופה אדומה שבה אחד המייסדים חייב להקדיש קרוב ל 100% מזמנו בגיוס כספים", נאמר בדו"ח. עם זאת, שני תהליכים יביאו לכך שהכסף יספיק לפחות זמן – הירידה הדרמטית בהכנסות (של חברות שהיו להן הכנסות) והפסקת זרם ההשקעות, דבר שעלול להביא חברות סטארטאפ למצוקת הון.
"בסך הכול ברור שללא התערבות של ממשלות, עד כמחצית מהסטארטאפים עלולים לקרוס אלא אם כן יפטרו את מרבית עובדיהם, ויסכנו את יכולתם העתידית להתאושש, קל וחומר לצמוח." אם זה יקרה, הדו"ח מזהיר כי "תהיה לכך השפעה משמעותית על הכלכלה הרחבה."
קרנות יעדיפו לסייע לחברות פורטפוליו
האנליסטים של חברת המחקר PitchBook הסוקרת קרנות הון סיכון מסכמים את המצב ואומרים: מחזורי העסקים משתנים משוק לשוק, אבל משברי עבר יכולים ללמד אותנו גישות אפשריות למשבר הנוכחי.
המחקר העדכני של האנליסטים של PitchBook בחן נתונים היסטוריים כיצד התמודדו חברות טכנולוגיה והמממנות שלהם על משברים קודמים והמסקנות הן:
- קרנות הון סיכון רבות עשויות להסיט את הקצאות ההון שלהם, ולתמוך בחברות הפורטפוליו הקיימות שלהן
- חברות פורטופוליו ותיקות נמצאות בסיכון גדול יותר מאשר במשברים כלכליים קודמים
- התשואות למשקיעים בקרנות עלולות השנה להפוך לשליליות אחרי שנים של ביזור יציב
