75% מהמנהלים שהשתתפו בסקר צופים צורך בתפקידים אנושיים חדשים לניהול, לתחזוקה ולעבודה לצד רובוטים; 60% מעריכים שהארגון שלהם יפעיל צי רובוטים בתוך חמש שנים, אולם רק 40% כבר גיבשו אסטרטגיה רשמית לכוח עבודה משולב
שישה מכל עשרה מנהלים מעריכים כי הארגון שלהם יפעיל צי רובוטים בתוך חמש שנים, אך רק ארבעה מכל עשרה מדווחים שכבר קיימת אצלם אסטרטגיה רשמית לניהול כוח עבודה משולב של בני אדם ורובוטים. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שהוזמן על ידי אינטל, תחת הכותרת The Robotics Readiness Gap.
המחקר מצביע על פער בין קצב ההתפתחות של רובוטיקה חכמה לבין יכולתם של ארגונים לשלב אותה בפעילות השוטפת. 67% מהמשיבים סבורים כי עד שנת 2030 יהיה הארגון שלהם ערוך לניהול כוח עבודה משולב, ו־74% מאמינים שעד אז לא יהיה עוד אפשר להפריד בין תכנון כוח האדם לבין אסטרטגיית הרובוטיקה.
מנגד, רק 40% מהארגונים כבר מחזיקים באסטרטגיה רשמית בתחום. האחריות על הרובוטיקה מפוצלת כיום בין מנהלי טכנולוגיה, מערכות מידע ותפעול: 29% מהמשיבים מסרו כי האחריות העיקרית מוטלת על סמנכ"ל הטכנולוגיות, 18% על מנהל מערכות המידע ו־16% על מנהל התפעול. רק ב־12% מהארגונים קיים מנהל ייעודי לרובוטיקה או לאוטומציה.
תפקידים חדשים – אך לא בהכרח יותר משרות
אחד הנתונים הבולטים במחקר הוא ש־75% מהמשיבים צופים כי הכנסת רובוטים תחייב את ארגוניהם ליצור תפקידים אנושיים מסוגים חדשים – ובהם ניהול ציי רובוטים, תחזוקה, פיקוח, בטיחות ושיתוף פעולה בין עובדים למכונות. 67% מעריכים שהרובוטיקה תהפוך את העובדים למיומנים יותר.
עם זאת, הנתונים אינם מוכיחים כי מספר המשרות הכולל יגדל. המחקר בדק את הערכותיהם של מנהלים ובעלי תפקידים, ולא מדד בפועל את מספר המשרות שנוצרו או בוטלו בעקבות הכנסת רובוטים. בנוסף, המשיבים מעריכים כי בתוך כשלוש שנים יהיה בממוצע זול יותר להציב רובוט מאשר להעסיק אדם לצורך אותה משימה.
המנהלים העריכו כי הרובוטיקה כבר שחררה או אפשרה להקצות מחדש כ־14% מיכולת העבודה האנושית בארגוניהם. הם צופים ששיעור זה יעלה ל־24% עד שנת 2030.
רק 45% אמרו שהכנסת הרובוטים גרמה לעובדים האנושיים להרגיש מוערכים יותר. 41% סבורים שמנהלי משאבי האנוש עדיין אינם ערוכים לתכנון כוח עבודה הכולל גם רובוטים.
מחסור בכישורים ובתשתיות
ארבעה מכל עשרה מנהלים ציינו שמחסור בכוח אדם מיומן מעכב את הרחבת השימוש ברובוטיקה. הפער הגדול ביותר נמצא בתחומי מחשוב הקצה ובינה מלאכותית הפועלת על גבי המכשיר עצמו. פערים נוספים נמצאו בהנדסת נתונים, אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, תחזוקת רובוטים וניהול ציים.
מחשוב קצה חיוני במיוחד משום שרובוטים הפועלים לצד בני אדם אינם יכולים תמיד להמתין לתשובה משרת מרוחק. 78% מהמשיבים אמרו שיישומי רובוטיקה קריטיים צריכים לקבל החלטה בתוך פחות מ־100 אלפיות השנייה, ו־23% זקוקים לזמן תגובה קצר מעשר אלפיות השנייה.
כיום, 42% מהארגונים כבר מחזיקים באסטרטגיה מתוקצבת למחשוב קצה או ל־AI מקומי עבור מערכות רובוטיות, ועוד 39% נמצאים בתהליך גיבושה.
הבטיחות עדיין מעכבת את הפריסה
31% מהמנהלים ציינו כי שיפור הבטיחות הוא התחום שבו הרובוטיקה סיפקה לארגונם את הערך הגדול ביותר. רובוטים יכולים לקבל על עצמם משימות מסוכנות, פיזיות או חזרתיות ולהפחית את חשיפת העובדים לפציעות.
אלא שהסקר מציג גם תמונה מורכבת יותר: 55% אמרו שחששות בטיחותיים עיכבו אצלם פרויקטים רובוטיים, ו־48% דיווחו כי בארגונם כבר התרחש אירוע בטיחות שבו היה מעורב רובוט. בנוסף, 42% רואים בסיכוני סייבר או מידע חסם בפני הרחבת השימוש.
68% מהמנהלים סבורים שתקני בטיחות בינלאומיים ברורים יותר יאיצו את אימוץ הרובוטיקה, אך רק 37% מהארגונים מפעילים כיום תקנים אחידים בכל האתרים והשווקים שבהם הם פועלים.
פחות עניין ברובוטים דמויי אדם
למרות תשומת הלב הרבה שמקבלים רובוטים דמויי אדם, מנהלי החברות מתעניינים יותר במערכות ייעודיות. 77% אמרו שביצועים ואמינות חשובים יותר ממראה הרובוט, ו־40% סבורים שרובוטים דמויי אדם לעולם לא יהיו כדאיים לפריסה המונית.
רק 6% העריכו שרובוטים דמויי אדם יהיו סוג הרובוט בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הענף שלהם בחמש השנים הקרובות. לעומתם, 20% הצביעו על רובוטים ניידים אוטונומיים, 14% על זרועות תעשייתיות ו־11% על רובוטים לבדיקות ולחישה.
המחקר הוזמן על ידי אינטל ונערך באמצעות Coleman Parkes Research בשיתוף חברת הייעוץ Man Bites Dog. השתתפו בו 800 מנהלים בכירים, מנהלי מערכות מידע, מומחי רובוטיקה ונציגי ממשל ובריאות מארצות הברית, סין, גרמניה, יפן, בריטניה ודרום קוריאה. כל המשתתפים פעלו בארגונים בעלי הכנסה שנתית של לפחות 500 מיליון דולר.
מכיוון שאינטל משווקת מעבדים, תשתיות מחשוב קצה וכלים עבור רובוטיקה ו־Physical AI, יש להתייחס למחקר גם כחלק מהעניין העסקי שלה בהתרחבות השוק. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהאתגר אינו מסתכם ברכישת רובוטים: הוא כולל שינוי ארגוני, הכשרת עובדים, אבטחת סייבר, תקינה ותשתיות מחשוב בזמן אמת.






















