הפורום העולמי לתקנות הרכב באו”ם הגיע להחלטות שיובילו לשינויים המשפיעים באופן משמעותי על יצרני הרכב בכל העולם
השימוש בתוכנה ברכבים כבר שינה מהותית את כללי המשחק בעולם הרכב. מטכנולוגיות OTA לעדכוני תוכנה דרך קישוריות בין רכבים על הכביש בזמן אמת, הגנת סייבר ותגבור בטחון הנוסעים ועד רכבים אוטונומיים, החידושים הטכנולוגיים רצים קדימה. אבל אי אפשר לשחק בלי חוקים. אחד התקנים היותר משפיעים בתקופה הקרובה על תעשיית הרכב הוא התקן הבינלאומי שהגדיר פורום WP.29, והוא מבטיח שינויים מהותיים בתעשייה. הפורום, חלק מהנציבות הכלכלית של האו”ם לאירופה (UNECE), מכסה מגוון אלמנטים רלוונטיים בייצור רכב – מהצמיגים, התאורה והאיתות ועד זיהום אוויר, צריכת אנרגיה וכמובן, תקנות בטיחות כלליות ותקנות בטיחות פסיבית ואקטיבית.
“תקן WP.29 מאפשר לשוק להציג טכנולוגיות רכב חדשניות, תוך שיפור מתמיד של בטיחות הרכב,” אומרת מיכל גבע, מנכ״לית HARMAN ישראל. ״הצורך בתקנים בינלאומיים הוא תוצר טבעי של חידושים טכנולוגיים – תקנים הם תהליך טבעי כשיש חידושים, בהתחשב בשינויים בהרגלי הצרכנים ויישום טכנולוגיות שמשנות לחלוטין את תעשיית הרכב, בקצב מהיר יותר מאי פעם. השינוי מייצר לא מעט הזדמנויות חדשות ובתמורה, מחייב מדינות וחברות שונות לאמץ את השינויים האלה כדי לא לפגר מאחור וכדי למנוע בעיות הנובעות מאימוץ של הטכנולוגיות האלה בנקודות זמן שונות בין המדינות״.
התקן שישפיע קודם כל על רכבים פרטיים, אוטובוסים ומשאיות, נכנס לתוקף כבר בתחילת 2021, אך התוכנית היא להגיע לאימוץ מלא בשנים הקרובות.
לדברי גבע, כל תהליכי האישור של מכוניות טרם עלייתן לכביש, ובהנחה שהן יוצרו ונבנו כשהן מתאימות לכל התקנים הרלוונטיים, כמו תקנים אקולוגיים ותקני אבטחה – יושפעו מהותית מהתקן החדש. ״כל רכב חדש בעתיד יאלץ לעמוד בתקן, כולל מערכת הניהול שהיצרנים משתמשים בה כדי לייצר את הרכבים ולעדכן אותם מרחוק. התקן ׳יחלחל׳ מטה לכל שרשרת האספקה, שכן יצרן שלא יעמוד בתקן לא יוכל למכור רכבים. במעמד עיצוב הרכב, היצרנים יצטרכו ליצור קשר עם מערכת הרישוי הלאומית ולהראות שהמערכות תואמות לתקן ויצרניות הרכב חייבות להגיע להבנה מעמיקה של הפערים בין דרישות רגולטוריות נוכחיות וחדשות לזיהוי וניהול סיכונים,” מדגישה גבע. ״ליצרניות הרכב לא תהיה ברירה אלא להתוות תוכניות לטווח ארוך לאימוץ התקן״.
התקן החדש אמנם מגיע מוועדה אירופאית, אך משפיע למעשה על כל העולם, שכן הוא חל על יותר מ-50 מדינות, ביניהן גם בריטניה, ארה”ב, יפן, קוריאה וישראל (למרות שאינה יצרנית רכב). ״הרגולטורים הבינו את ההשפעות של רכבים מקושרים הניתנים לעדכון, בהתחשב במספר דוגמאות אמיתיות של איומי אבטחת סייבר בדרכים״, אומרת גבע. ״הסעיפים הנוגעים למערכות בינה מלאכותית ברכבים אוטונומיים, עדכוני תוכנה מרחוק ואבטחת סייבר ככלל, הם קריטיים במיוחד״. בעתיד, לפי גבע, נהיגה אוטונומית אף היא תהיה נושא שצפויים להיות לו תקנים בינלאומיים, כדי לוודא שכל הנוסעים יהיו בטוחים יותר ברכב ויהנו מחוויית שימוש אופטימלית. כבר בתקן האחרון ישנה קריאה להאצה של רגולציה בייצור רכבים אוטונומיים. ״אנו מחוייבים לפיתוח ׳חוויות׳ שיחזקו את הבטיחות והאבטחה הדיגיטלית של הנהגים והנוסעים, כמו גם לתגבר את הפרסונליזציה במגוון שירותים שניתן להציע לשוהים במכוניות״.
HARMAN מציעה כיום חבילות ייעוץ שמותאמות לתקן כדי לסייע ליצרני הרכב להבין את התקן ומה צריך לעשות כדי לעמוד בו והחברה אף פעילה בוועדות הרגולציה. במהלך 2020 הוקמה במכון התקנים ועדה שהתמקדה בחיבור בין התעשייה הטכנולוגית הישראלית והגדרות התקן, מה שהפך את ישראל לשותפה מלאה בהכנת התקן הבינלאומי להגנת סייבר במכוניות. דויד מור-אופק, ארכיטקט אבטחה בכיר וראש תחום Security Compliance בחברת HARMAN ישראל, מונה לסגן יו״ר הוועדה ולאחראי על תחום קשרי החוץ והפעילות מול הוועדה הבינלאומית. המעורבות הישראלית בהגדרת דרישות התקן תאפשר לחברות ישראליות להתאים עצמן לתקן ולהבטיח את התחרותיות ואת ההובלה העולמית בתחום.
