כך עולה מדוח משותף למרכז לחקר הביטחון הלאומי וקתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה של אוניברסיטת חיפה
משבר הקורונה עלול להאיץ את תהליך ההתנתקות של האמריקאים מהמזרח התיכון, כתוצאה ממדיניות הממשל להתמקד בבעיות הפנימיות-כלכליות של המדינה, ובמקביל, להאיץ את החדירה של סין לאזור, מה שעלול לפגוע ברמה האסטרטגית בישראל, בעיקר בכל הקשור למאבק מול איראן, אלו הנקודות המרכזיות שעולות מדו”ח משותף שבראשו עומדים פרופ’ בני מילר ראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי של אוניברסיטת חיפה וד”ר מורן זגה מקתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה של אוניברסיטת חיפה.
הדוח סוקר את ההשלכות האסטרטגיות של משבר הקורונה על המזרח התיכון על ידי מספר רב של חוקרים שהתמקדו בכלל השחקנים בזירה, מה שיוצר מבט הוליסטי וכולל של התוצאות האפשריות. כאמור, המגמות הבולטות אותן מציינים החוקרים נוגעות למאבק על השפעה גיאופוליטית באזור בין ארצות הברית וסין, תוך התמקדות על ההשפעות על ישראל. לדבריו של פרופ’ מילר, המגמה הבולטת שמשבר הקורונה רק יגביר הוא ההתרחקות של ארצות הברית מהאזור. “אם סיסמת הקמפיין של טראמפ הייתה AMERICA FIRST, משבר הקורונה יהפוך את זה ל-AMERICA ONLY. אבל גם אם ג’ו ביידן ייבחר, המשבר הכלכלי, הבריאותי והחברתי ייגרום גם לו להתמקד בעיקר בזירה הפנימית”. לעומת זאת, מציין פרופ’ מילר, סין פועלת כבר זמן רב לשפר את מעמדה האסטרטגי במזרח התיכון – כמו במקומות נוספים בעולם והנסיגה של ארצות הברית תיצור וואקום אסטרטגי אליו סין תנסה להיכנס. “משבר הקורונה מחריף את העימות בין ארצות הברית וסין, וככל שסין תיכנס יותר למזרח התיכון, נראה אסקלציה ביחסים ביניהם גם בסוגיות הקשורות למזרח התיכון. אנחנו עדים כאן לסוג של ‘מלחמה קרה’ חדשה בין ארצות הברית לסין”, הוא אמר.
מהדוח עולה כי למאבק בין ארצות הברית וסין יהיו כמובן השלכות אסטרטגיות על ישראל. “סין היא לא אנטי ישראלית, אבל בוודאי שאין לה את היחסים המיוחדים שיש לארצות הברית עם ישראל. האסטרטגיה הישראלית, בוודאי בשנים האחרונות, נשענת באופן מסיבי על ארצות הברית”, אמר פרופ’ מילר והוסיף כי “במאבק מול איראן, האסטרטגיה הישראלית נשענת לא רק על כוחה של ארצות הברית, אלא גם על כך שארצות הברית ‘מביאה’ איתה את המדינות הסוניות המתונות. אולם המשך ההתרחקות האמריקאית והכניסה הסינית עלולה לגרום למדינות הסוניות לבחור בסין. למדיניות אלה אין מחויבות אידאולוגיית לארצות הברית, ובוודאי שכל הנושא של זכויות אדם, דמוקרטיה וכד’ – שמהווה בכל זאת מגבלה כלשהי ביחסים עם ארצות הברית – לא קיים כלל מול הסינים. הקשר שלהן למערב היה אספקת מטריה ביטחונית תמורת נפט. את המטריה הזו גם מעצמה כמו סין יכולה לספק להם. מכיוון שלסין יש כבר כעת יחסים קרובים עם איראן, מהלך כזה מחליש את האסטרטגיה הישראלית”, אמר פרופ’ מילר.
ללא קשר לאינטרסים הסינים, משבר הקורונה כבר גורם למדינות סוניות להתקרב לאיראן, מוסיפה ד”ר זגה. “אנחנו רואים מדינות סוניות שמתקרבות לאיראן. למעשה, מלבד סעודיה שעדיין נמצאת בעימות עם איראן, יתר מדינות המפרץ נמצאות בתהליך פיוס עם איראן תחת הלגיטימציה של מאבק משותף במשבר הקורונה. תהליך ההתרחקות של ארצות הברית מהזירה גורם לרבות ממדינות המפרץ להעריך מחדש את הקשרים האזוריים שלהן ולחשוב האם ניתן לסמוך על ארה”ב או שעדיף להתקרב לאיראן בהיעדר מטריית הגנה”, היא אמרה.
לכל הסוגיות הללו יש להוסיף את העובדה שבמזרח התיכון כבר נמצאת מעצמה נוספת – רוסיה – מה שלמעשה יוצר מצב שבו שלוש מעצמות מתחרות על השפעה גיאו-פוליטית במזרח התיכון. “בשלב הזה יש אינטרס רוסי וסיני משותף – לפגוע בהגמוניה האמריקאית. מה יקרה אם הן יצליחו? צריך לזכור שבעבר רוסיה וסין נאבקו לא מעט זו עם זו. ייתכן בהחלט שזה יהיה גם המצב במקרה הנוכחי”, אמר פרופ’ מילר.
