אחרי שנים של סנקציות אמריקניות והגבלות יצוא, בייג'ינג מאיצה השקעות בשבבים בוגרים וגם מתקדמת בהדרגה לדורות ייצור מתקדמים יותר. התוצאה היא תחרות חריפה יותר במחירים, איום גובר על יצרנים בטייוואן, בדרום קוריאה ובמערב, ומאבק חדש על השליטה באקוסיסטם של ה-AI
ארבע שנים אחרי שארצות הברית החמירה את מגבלות היצוא על שבבים מתקדמים וציוד לייצור שבבים לסין, נראה שבייג'ינג הצליחה להפוך חלק מהלחץ החיצוני למנוע צמיחה פנימי. לפי ניתוח שפורסם ב־DW, ההגבלות דחפו את סין להאיץ את בניית האקוסיסטם המקומי שלה, באמצעות סובסידיות, הקלות מס והשקעות עתק בייצור מקומי. המטרה המקורית של וושינגטון הייתה לבלום את ההתקדמות הסינית בתחומים כמו בינה מלאכותית, דאטה סנטרים וביטחון לאומי, אך בפועל הן גם האיצו את החתירה הסינית לעצמאות טכנולוגית.
ההתקדמות הסינית בולטת במיוחד בתחום השבבים הוותיקים, או legacy chips, שהם אמנם אינם שבבי הקצה המתקדמים ביותר, אך הם משמשים כמעט בכל מקום: ממכוניות ומוצרי צריכה ועד ציוד תעשייתי ותשתיות. לפי Rhodium Group, סין בנתה בשנים האחרונות נתח משמעותי בשוק הזה, ובדוח קודם של הקבוצה הוערך כי בשלוש עד חמש שנים סין צפויה להוסיף כמעט כמות קיבולת חדשה ב־50–180 ננומטר כמעט כמו כל שאר העולם יחד. במקביל, רויטרס דיווחה כבר בפברואר 2025 כי תעשיית השבבים הבוגרים בטייוואן מרגישה היטב את הלחץ מצד פאונדריז סיניות שמורידות מחירים ומרחיבות קיבולת במהירות. (rhg.com)
המשמעות עבור המתחרות ברורה: גם אם סין עדיין אינה מובילה בקצה העליון של התעשייה, היא עלולה לערער את הרווחיות של יצרניות רבות דווקא בלב השוק, במקום שבו נמצאים היקפי ייצור גדולים ויישומים מסחריים רחבים. זהו איום שונה מהאיום הקלאסי של “להדביק את TSMC ב־2 ננומטר”; כאן מדובר בתחרות על שבבים “טובים מספיק”, במחירים נמוכים מאוד, ובכמויות שיכולות לשנות את כלכלת הענף. גם בכתבת DW הודגש כי חברות סיניות כבר מפעילות לחץ מחירים עולמי, בין היתר בתחומים כמו פרוסות סיליקון קרביד, חומר חשוב לשבבי הספק.
עם זאת, הפער בחזית המתקדמת עדיין קיים. בכתבה של DW צוין כי סין הצליחה לייצר שבבים ברמה של 7 ננומטר, אך היא עדיין מפגרת אחרי שבבי 3 ו־5 ננומטר מבחינת ביצועים, יעילות ועלות ייצור. גם רויטרס דיווחה במרץ 2026 כי Hua Hong, יצרנית השבבים מספר שתיים בסין, נערכת לייצור 7 ננומטר, בעוד שבפברואר דווח כי סין שואפת להגדיל בתוך שנה עד שנתיים את תפוקת השבבים המתקדמים יחסית לכ־100 אלף פרוסות בחודש, לעומת פחות מ־20 אלף כיום. במקביל, ראשי תעשייה בסין קוראים למדינה להשקיע יותר בליתוגרפיה, ב־EDA ובחומרי בסיס, כלומר בדיוק בנקודות שבהן צווארי הבקבוק עדיין מגבילים את ההתקדמות.
גם היצרנים הסיניים עצמם ממשיכים להתרחב. לפי רויטרס, SMIC הודיעה כי תוסיף קיבולת ייצור כדי לענות על ביקוש מקומי חזק, במיוחד מצד חברות סיניות, ותגיע לתוספת של 40 אלף יחידות בחודש של פרוסות 12 אינץ' עד סוף 2026, אחרי תוספת של 50 אלף יחידות ב־2025. רויטרס דיווחה גם כי יצרנית הזיכרון YMTC מתכננת שני מפעלים נוספים, מעבר למפעל שלישי שכמעט הושלם, מהלך שעשוי יותר מהכפיל את קיבולת הייצור שלה בטווח הארוך. ההתרחבות הזו מלמדת שהמאמץ הסיני אינו מוגבל רק למעבדים לוגיים, אלא כולל גם זיכרונות ותשתית ייצור רחבה יותר.
לצד הייצור, סין מתחזקת גם בשכבת התוכנה והמודלים. לפי דיווח של TrendForce בינואר 2026, מודלים גנרטיביים שפותחו בידי חברות סיניות הגיעו לכ־15% מהשוק העולמי בנובמבר 2025, עלייה חדה לעומת כשיעור זניח שנה קודם לכן. המשמעות היא שהאסטרטגיה הסינית אינה רק לנסות לשחזר את מודל ההצלחה של אנבידיה או TSMC, אלא לבנות מערכת שלמה של מודל־שבב־ענן־יישום, כפי שנוסח גם בתכנון הכלכלי החדש של בייג'ינג לפי DW. (TrendForce)
האתגר למערב נעשה גדול עוד יותר משום שהשוק העולמי כולו נע לעבר השקעות ענק בתשתיות AI. גולדמן זאקס העריך בדצמבר 2025 שחברות ה־AI עשויות להשקיע יותר מ־500 מיליארד דולר ב־2026, ובדוח נוסף מפברואר 2026 הדגיש את הלחץ הגדל על תשתיות החשמל והדאטה סנטרים. בכתבת DW צוין אף אומדן שלפיו ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות עשויות להוציא השנה כ־700 מיליארד דולר על תשתיות AI. אם ארצות הברית מובילה עדיין באיכות השבבים ובמחקר, סין מנסה לנצח בחלק אחר של המשוואה: קנה מידה, מחיר, אנרגיה זמינה וחדירה מהירה לשווקים מתפתחים. (Goldman Sachs)
לכן, השאלה המרכזית אינה רק אם סין תגיע מחר ל־2 ננומטר, אלא אם היא כבר מצליחה לעצב מחדש את מאזן הכוחות בתעשייה דרך השוק הרחב יותר. אם חברות סיניות ימשיכו להציע שבבים “טובים מספיק” במחיר נמוך, להרחיב קיבולת במהירות, ולחבר זאת למודלי AI ולתשתיות ענן מקומיות, הלחץ על יצרניות מערביות, טאיוואניות וקוריאניות רק ילך ויגבר. במובן הזה, מה שנראה תחילה כתגובה לסנקציות אמריקניות, הופך כעת לאתגר אסטרטגי רחב בהרבה עבור תעשיית השבבים העולמית.
