סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומוביל תחום השבבים ברשות החדשנות הציג את האסטרטגיה החדשה של ישראל בתחום השבבים בכנס ChipEx2025
"בזמן שאומות ענק ותאגידים בעלי כיסים עמוקים מתחרים זה בזה במרוץ השבבים – ישראל, כמדינה קטנה, לא תוכל להתחרות בכמות ההשקעות. אבל היא גם לא צריכה. הכוח שלנו הוא בחדשנות, בגמישות ובכישרון", כך פתח צבי גולצמן, סמנכ"ל ברשות החדשנות ומוביל תחום השבבים והתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, את דבריו בכנס ChipEx2025 שנערך בתל אביב.
גולצמן פתח בהתייחסות אישית למצב הביטחוני: "58 מאחינו ואחיותינו עדיין מוחזקים בידי חמאס. הם בלבנו בכל רגע. לא ננוח עד שכולם יחזרו הביתה." אך גם בצל אתגרים כבדים, הדגיש, ההייטק הישראלי ממשיך להוביל.
לא בכוח – במיקוד
לדבריו, ישראל מפתחת בימים אלו אסטרטגיה חדה וממוקדת להבטחת מעמדה של המדינה בתחום השבבים, לא באמצעות השקעות של מיליארדים, אלא דרך דיוק והמצאה. "יש לנו מאות חברות פעילות בתחום השבבים, כרבע מהן רב-לאומיות שמעסיקות כ-70% מהמהנדסים בתחום. ישראל היא מרכז לפיתוחי דגל של חברות כמו אינטל, אפל, אנבידיה ואפלייד מטריאלס", הסביר.
תחום השבבים בישראל מניב הכנסות של מיליארדים מדי שנה מייצוא. כ-70% מהפעילות בישראל ממוקדת בתכנון ואימות רכיבים מתקדמים, ולצידה מומחיות גלובלית בתחום המדידה והבדיקה, וכן מספר מפעלים חשובים המובילים ייצוא משמעותי.
"רבים לא יודעים זאת, אבל רשות החדשנות השקיעה כמעט רבע מיליארד שקל בתחום בחמש השנים האחרונות בלבד", ציין גולצמן.
אבל הענף נתקל בקשיים
לצד ההישגים, גולצמן התריע מפני סימני שאלה מדאיגים: ירידה במספר הסטארטאפים החדשים, תלות בייצור וכלים זרים, מימון דל לטכנולוגיה עמוקה וגישה מוגבלת למתקני ייצור מתקדמים.
"הפתרון איננו בהגדלת תקציבים – אלא באסטרטגיה ממוקדת המבוססת על שני צירים: פלטפורמות רוחביות שיפחיתו חסמים ויאפשרו פריצות דרך, ותחומים אנכיים שבהם לישראל יש יתרון יחסי."
אינקובטור לשבבים ותחומים מובילים
הרשות בוחנת הקמה של אינקובטור לסטארטאפים בתחום השבבים, עם גישה לכלים, מעבדות, מנטורים ומרכזי שירות מתקדמים לבדיקות, אב טיפוס ואימות. "המטרה שלנו – להכפיל את מספר הסטארטאפים בתחום מדי שנה", הדגיש.
במקביל, מזוהות מגמות שישראל יכולה להוביל בהן: פוטוניקה משולבת, רכיבי הספק, ואריזה מתקדמת – תחומים שבהם מפגש בין ביקוש עולמי לבין חוזקות מקומיות יוצר פוטנציאל מוביל.
קואליציות בינלאומיות וגיוס כישרונות
האסטרטגיה כוללת גם חיזוק תשתיות המחקר והפיתוח, שיתופי פעולה עם תוכניות בינלאומיות כמו Horizon Europe, קונסורציומים דו-לאומיים, פיתוח כישרונות, הכשרות חדשות, חיבור בין אקדמיה לתעשייה, ומשיכת מומחים מחו"ל.
לסיום, קריאה לשותפות
"ישראל לא צריכה ואינה יכולה להוביל בכמות. נוביל באמצעות מיקוד. באמצעות תשתיות, הון אנושי והשקעות חכמות, נבנה עתיד בו נשמר את מקומנו בחזית פיתוחים מתקדמים בתעשיית השבבים", חתם גולצמן. "יזמים, חוקרים, משקיעים ומקבלי החלטות – עכשיו הזמן לפעול יחד. אני מזמין אתכם לשתף פעולה, ואשמח לשמוע מכם במהלך היום."
