כך אומר בראיון ל-Chiportal פרופ׳ זיאד חנא, מנהל מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל, ומי שמוביל את תחומי הוריפיקציה בחברה ואחראי לפיתוח הפתרון System-VIP לאימות מערכות אלקטרוניות
קיידנס הכריזה על Cadence System-Level Verification IP, חבילה חדשה של כלים וספריות לאוטומציה של cache-coherency validation וניתוח של צווארי בקבוק בביצועי מערכת, בבדיקת מכלולי בדיקות למערכות על-גבי שבב (SoC), אפיקים וחילול תנועת CPU. בעזרת ה-System VIP החדש של קיידנס, לקוחות העוסקים בייצור שבבים מורכבים ומתקדמים עבור ענפי הרכב, המובייל ומוצרי הצריכה, יכולים כעת לשפר את יעילות האימות ברמת השבב בשיעור של עד פי עשרה.
פתרון System VIP החדש מבית קיידנס ממנף את המובילות הטכנולוגית של החברה בשוק אוטומציית האימות ברמת ה-IP ומביא אותה אל רמת השבב. הבדיקות הנוצרות בעזרת פתרון ה-System VIP של קיידנס ניתנות להעברה למנועי הסימולציה, האמולציה ו-prototyping, וניתן גם להרחיבן לשלבי הפוסט-סיליקון.
בשיחה עם CHIPORTAL הסביר פרופ' זיאד חנא, מנכ"ל מרכזי המחקר והפיתוח של קידנס בישראל ומנהל מרכזי הפיתוח בתחום האימות בקיידנס העולמית, כי מערכות על שבב SOC מורכבות מהרבה יחידות IP, מערכות כאלה ניתן למצוא בטלפונים החכמים, שרתים, מחשבי ענן, במכוניות ועוד. כל IP אחראי על פעולה ספציפית כמו למשל מעבד מרכזי, מעבד גרפי, אבטחת מידע, אימות מידע, תקשורת מהירה ועיבוד אותות, זיכרונות וממשקים סטנדרטיים.
"אנחנו פועלים בתחום אימות IP ו-SoC שנים רבות, ופיתחנו מנועים וטכנולוגיות שונות לשרת את הלקוחות הרבים שלנו בכל ענפי האלקטרוניקה והשבבים. הסיבוכיות של תכנון המערכות המתקדמות ובדיקתן גדל בקצב גבוה מאוד, ומצריך הסתכלות יותר מערכתית על מרחב הפתרון. המוצר החדש שלנו, VIP מותאם לכל IP ובודק את כל התכונות של השבב הספציפי ברמת ההתנהגות. יש מאות סוגי IP שונים ולכל אחד יש את ה-VIP משלו. לקיידנס יש פורטפוליו רחב שמתאים כמעט לכל ה-IP בעולם ולכל סוגי התקשורת. ישנם IP של פרוטוקולים וממשקים סטנדרטיים, ואחרים שאחראים על זיכרונות. יש לנו מודלים שמאפשרים לבדוק כל רכיב ברמת היחידה לפי התקנים העולמיים."
"החידוש הוא בהרמת יכולות האימות מרמה של IP לרמת תת מערכות והמערכת השלמה. כל יצרנית מפתחת מערכות משל עצמה שהן "הרוטב הסודי" שלה, אבל בנוסף לכך היא משתמשת ב-IPs סטנדרטיים. לאחר ההרכבה הזו כמו לגו, צריך לבדוק את המערכות ולחבר את כל ה-IPs שלהם כך שיעבדו ביחד לפי התכנון. כיום זהו תהליך ידני שלוקח חודשים ארוכים ודורש צוותים שמגיעים לעיתים לעשרות אנשים. כדי לבדוק את המערכות צריך לחבר את ה-VIPs על גבי Testbench.
ב-System VIP עשינו אוטומציה של בניית סביבת הווריפיקציה ובכך אנו מאפשרים שיפור במהירות הבניה של למעלה מפי 10. המערכת החדשה מספקת גם ספריות ותכנים מיוחדים כחבילה סטנדרטית להאיץ את הבניה של מערכת הווריפיקציה. בנוסף לכך אנחנו מספקים כלים לאיסוף נתונים בזמן אמת של מנועי הווריפיקציה וניתוח ביצועים כולל יכולת ויזואלית לזהות צווארי בקבוק בחלקים השונים של המערכת, כמו בגישה ליחידות הזיכרון או למעבדים בתוך המערכת, וזה דבר שלא נעשה בצורה יעילה בעבר. לסיכום, היכולת החדשה שקיידנס הכריזה עליה ב-System VIP תורמת לאוטומציה של בניית סביבת הווריפיקציה, מספקת ספריות מותאמות מערכת, וגם כלי איסוף נתונים ואנליזה לבדיקת המערכת מבחינה פונקציונלית ובצועים.
במה אתם שונים מהמתחרים ?
"למתחרים שלנו יש חלקים ספציפיים אבל אין להם את הנפח הגדול והפתרון השלם שאנחנו מספקים, הכולל גם אוטומציה, גם תכנים וגם אנליזה. לקיידנס יש כיום את הכול בסביבה אחת מודרנית שפותחה בישראל, ויש לנו כבר מספר לקוחות, ובהן ARM ורנסאס."
למה הפיתוח נמסר דווקא לישראל?
"המומחיות של הווריפיקציה היא בעיקר בישראל. יש לנו מפתחים מצויינים גם במקומות אחרים והם משתפים פעולה בפיתוח, אבל ההמצאה והראש התחילה וממשיכה מפה. יש הרבה חדשנות בתחום האימות ולנו יש את הבסיס הרחב כדי להוביל מהלכים כאלה בישראל."
"העבודה על הפיתוח ערכה שנים. היו לנו גם לפני כן מערכות דומות שלקוחות מובילים בעולם משתמשים בהן כיום. בנינו על הבסיס שיש לנו ופיתחנו אותו לממדים החדשים."
כידוע, פרופ' חנא הוא יו"ר משותף של צופן (ביחד עם דדי פרלמוטר), שם המשימה העיקרית שלו היא להביא כמה שיותר צעירים ערבים ללמוד מדעים והנדסה. חנא מרוצה מכך מספר גדול של סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שצריכים לעבור משוכות קשות כמו ציון 700 בפסיכומטרי, הם ערבים.
"אנו מפתחים תוכנית חומש בה אנו מסתכלים על כל שרשרת המזון. למשל מה החסמים של ילד בחברה הערבית בבית הספר היסודי, בתיכון, בפסיכומטרי, באוניברסיטה, בחיפוש עבודה ובהתקדמות בעבודה. מגפת הקורונה חשפה הרבה מהחסמים הללו ואנו נדרשים לטפל בהם."
לפני כמה ימים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח לקראת תחילת שנת הלימודים האקדמית, ובו נכתב בין היתר כי אחוז הנשים בקרב הסטודנטים הערבים היה גבוה במיוחד (68.7%) – פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות (יחס דומה נרשם גם בחברה החרדית). נתון חשוב נוסף הוא ששיעורם של הערבים בקרב הסטודנטים עלה משמעותית בעשור האחרון. חנא מכיר את התופעה היטב, ומסביר כי "המצטיינים בחברה הערבית הלכו לרפואה ולתחומים קונבנציונליים אחרים. בעזרת ההכוונה שלנו האסימון נפל, ואנשים רואים שגם בהייטק אפשר להגיע לקריירה מפוארת ושכדאי להם מאוד להשתלב."
