התשתית תאפשר לחברות ולחוקרים לבחון טכנולוגיות, להשוות ולפתח יישומים על גבי מגוון פלטפורמות קוונטיות, במטרה להאיץ את המחקר והפיתוח ולחזק את מעמדה של ישראל בחזית תחום המחשוב הקוונטי
רשות החדשנות מקימה תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים. במסגרת הקול הקורא יינתן מענק להקמת התשתית שתאפשר לחברות ולחוקרים גישה ליכולות מחשוב קוונטי מתקדמות ותספק שירותי מחקר ופיתוח בכל שכבות המחשוב הקוונטי, החל מהחומרה והקיוביטים, דרך מערכות הבקרה והמדידה, תיקון שגיאות, תוכנה ואלגוריתמים ועד ממשקי משתמש ויישומים המבוססים על מחשוב קוונטי.
התשתית שתוקם מיועדת להפוך למרכז הלאומי של ישראל להערכה, אינטגרציה ואימוץ של טכנולוגיות מחשוב קוונטי. היא תאפשר לתעשייה ולמוסדות המחקר לבחון מגוון טכנולוגיות קוונטיות, לבצע השוואה ביניהן, לפתח יישומים חדשים ולבחון את התאמתן לצרכים שונים, וכל זאת במסגרת תשתית אחת שתנגיש יכולות מחקר ופיתוח מתקדמות למשתמשים בישראל.
מחשוב קוונטי נחשב כיום לאחת מטכנולוגיות העתיד המשמעותיות בעולם, בזכות יכולתו להתמודד עם בעיות חישוב מורכבות במיוחד, שאינן ניתנות לפתרון יעיל באמצעות מחשבים קלאסיים. לטכנולוגיה זו פוטנציאל להשפיע על מגוון רחב של תחומים עתירי ידע, ובהם קריפטוגרפיה, כימיה, מדעי החומרים, אופטימיזציה, פיננסים ובריאות. הקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית צפויה לאפשר לחברות ישראליות לבחון טכנולוגיות שונות, לקצר תהליכי פיתוח, לפתח ידע וניסיון מעשי ולבנות יכולות שיאפשרו להן להשתלב בתחרות הגלובלית המתפתחת בתחום.
במסגרת התשתית יינתנו שירותי מחקר ופיתוח מקיפים לכל אורך שרשרת הערך של המחשוב הקוונטי ובהם: אינטגרציה של טכנולוגיות, השוואת ביצועים בין טכנולוגיות שונות ובחירת הפלטפורמה המתאימה ליישומים שונים, פיתוח ואופטימיזציה של אלגוריתמים קוונטיים, פיתוח תוכנה ותשתיות מחשוב קוונטי, ביצוע ניסויי הוכחת היתכנות והדגמות על מגוון פלטפורמות, פיתוח שיטות לתיקון שגיאות ולבקרה, התאמת פתרונות לצורכי התעשייה, ליווי חברות וסטארטאפים בפיתוח יישומים, וכן העברת ידע והכשרת כוח אדם באמצעות הכשרות מקצועיות, סדנאות ובניית יכולות רב תחומיות.
אחד המאפיינים המרכזיים של התשתית הוא הדרישה לשלב מספר טכנולוגיות עיבוד קוונטי במסגרת אחת. על פי הקול הקורא, כיום אין בעולם טכנולוגיית מחשוב קוונטי אחת שהוכיחה עליונות ברורה על פני האחרות, וקיימת תאימות מוגבלת בין סוגי חומרה שונים. בהתאם לכך, התשתית תידרש לספק פתרונות אינטגרטיביים שיאפשרו עבודה עם מספר טכנולוגיות במקביל, תוך התמחות בתחומים בעלי היתכנות טכנולוגית וכלכלית בטווח הקצר והבינוני.
כדי להבטיח שהתשתית תישאר בחזית הטכנולוגיה לאורך זמן, יידרש מפעיל התשתית להעמיד לרשות המשתמשים את הגרסאות המתקדמות ביותר של כל אחת מהטכנולוגיות שייבחרו, ולעדכן אותן במהלך תקופת התוכנית בהתאם להתפתחויות בשוק העולמי.
בנוסף, יוגדרו לתשתית מדדי שירות ברורים, שיכללו בין היתר לוחות זמנים להשלמת שלבי התכנון וההקמה, יעדים להפעלת כל אחת מטכנולוגיות המחשוב הקוונטי, עמידה ברמות ביצוע מוגדרות וטיפול מהיר בתקלות משביתות.
התוכנית קובעת כי הקמת התשתית תושלם בתוך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים ממועד קבלת כתב האישור, כאשר כבר במהלך שנים עשר החודשים הראשונים יהיה על מפעיל התשתית להתחיל לספק שירותי מחקר ופיתוח למשתמשים, לרבות גישה לחומרה, שירותי ענן והערכת אלגוריתמים על גבי טכנולוגיות שונות.
הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים שיבקשו להקים ולהפעיל את התשתית הלאומית ולספק שירותי מחקר ופיתוח לתאגידים ישראליים ולמוסדות מחקר הפועלים בתחום המחשוב הקוונטי.
התשתית תוקם ותופעל בישראל ותידרש לעמוד בשורה של דרישות מקצועיות ותפעוליות שנועדו להבטיח רמת שירות גבוהה ועדכניות טכנולוגית לאורך שנות פעילותה.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המחשוב הקוונטי צפוי לשנות באופן עמוק את הדרך שבה תעשיות מתמודדות עם בעיות חישוב מורכבות. באמצעות הקול הקורא החדש אנו מבקשים להעמיד לרשות התעשייה והאקדמיה בישראל תשתית מו"פ מתקדמת שתאפשר לבחון, לשלב ולאמץ טכנולוגיות מחשוב קוונטי, ולהפוך ידע מדעי וטכנולוגי ליתרון תחרותי עבור ההייטק הישראלי, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כשחקנית מובילה בתחום."
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל: "ישראל חייבת לחשוב דור אחד קדימה. תפקידנו הוא להשקיע כבר היום בטכנולוגיות שישנו את פני העולם בעשורים הקרובים. התשתית הלאומית למחשוב קוונטי היא נדבך מרכזי בבניית אקוסיסטם שיחבר בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, יאיץ פיתוחים פורצי דרך ויחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות עולמית. זו אינה רק השקעה בטכנולוגיה, זו השקעה בעתיד המדינה, בחוסנה וביכולת שלה להוביל את הכלכלה של המאה ה 21".
