תוכנית הטילים הבליסטיים של אירן והקשר לתוכנית החלל – סקירה בעקבות מטח הטילים שירתה לישראל

איראן טוענת כי תעשיית הטילים שלה היא הגנתית במהותה ונועדה להרתיע תוקפים פוטנציאליים, ולא לשמש ככלי נשק התקפה אבל זה בדיוק מה שהם עשו פעמיים השנה. גם תוכנית החלל האירנית היא כלי עזר לתוכנית הטילים הבליסטיים

איראן שיגרה בשבוע שעבר (שלישי, 1/10/2024) כ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל, זאת בתגובה ללחימה בלבנון וההסלמה הצבאית באזור. בעקבות המתקפה, הופעלו אזעקות במגוון אזורים ברחבי ישראל, כולל במרכז ובתל אביב. נמסר כי שני בני אדם נפצעו באורח קל באזור תל אביב כתוצאה מהשיגורים. דובר צה”ל, דניאל הגרי, עדכן כי רוב הטילים יורטו על ידי מערכת ההגנה האווירית הישראלית. למרות זאת, נפילות זוהו במספר זירות במרכז הארץ ובאזורים נוספים , בעיקר בשטחים פתוחים.

משמרות המהפכה האיראניים איימו כי אם ישראל תגיב על המתקפה, איראן תפתח בגל נוסף של שיגורי טילים. בתגובה לאיום האיראני, צה”ל הודיע כי חיל האוויר ימשיך לתקוף מטרות במזרח התיכון.

רקע כללי על תעשיית הטילים של איראן

תעשיית הטילים של איראן החלה להתפתח בשנות ה-70, אך מאז עברה שדרוגים משמעותיים בעקבות התפתחויות גיאופוליטיות במזרח התיכון, ובמיוחד בעקבות מלחמת איראן-עיראק (1980–1988). במהלך המלחמה, איראן נאלצה להתמודד עם מתקפות טילים עיראקיות על עריה, מה שדחף אותה לבנות תוכנית טילים עצמאית. כעת, איראן נחשבת לאחת המעצמות הגדולות ביותר באזור בתחום הטילים הבליסטיים, והיא ממשיכה להרחיב ולשדרג את יכולותיה.

סדרות טילים עיקריות

תעשיית הטילים של איראן כוללת מספר דגמים חשובים:

• שיהאב-1: טיל בליסטי מונע נוזל עם טווח של 300 ק”מ ויכולת נשיאה של 1,000 ק”ג.
• שיהאב-2: טיל מונע נוזל עם טווח של 500 ק”מ.
• שיהאב-3: טיל בליסטי לטווח בינוני עם טווח של 1,000 ק”מ.
• פאתח-110: טיל בליסטי מונע מוצק עם טווח של 300 ק”מ.
• סאג’יל: טיל דו-שלבי עם טווח של כ-2,000 ק”מ.
• עימאד: טיל בליסטי לטווח של 1,600 ק”מ עם יכולת דיוק משופרת.

למרות הביקורת, איראן טוענת כי תעשיית הטילים שלה היא הגנתית במהותה ונועדה להרתיע תוקפים פוטנציאליים, ולא לשמש ככלי נשק התקפה. בתנאים הנוכחיים, קשה לדמיין מצב שבו איראן תסכים לצמצם את תוכנית הטילים שלה, שכן אלו נחשבים מרכיב מהותי באסטרטגיית הביטחון הלאומית שלה.

אסטרטגיה ופיתוח

המשטר האיראני רואה בתוכנית הטילים כלי חשוב לא רק בהגנה עצמית אלא גם ככלי הרתעה מול יריבותיו האזוריות והבינלאומיות. אחת הסיבות העיקריות להתעקשות האיראנית להמשיך את פיתוח הטילים היא רצונם להוות “שוויון אסטרטגי” מול מדינות כמו סעודיה וישראל, שמחזיקות ביכולות אוויריות מתקדמות. מכיוון שהכוח האווירי האיראני מוגבל בשל הסנקציות המוטלות עליו, הטילים נחשבים לאלטרנטיבה יעילה לשמירת האיזון הצבאי.

מספר הטילים והיכולת הבליסטית

ההערכות הן כי איראן מחזיקה בארסנל של כ-3,000 טילים בליסטיים, רובם לטווח קצר ובינוני. עם זאת, קיימים גם טילים המסוגלים להגיע לטווחים ארוכים יותר, כמו סדרת “חורמשאהר”, שמגיעה לטווח של עד 3,000 ק”מ 1. יכולת זו מאפשרת לאיראן לאיים על מדינות רחוקות יותר כמו ישראל, סעודיה, ומטרות נוספות באזור. כל זאת תחת ההגדרה שטילים אלה נועדו לשאת ראשי קרב קונבנציונליים בלבד, אך החשש הוא כי ניתן יהיה להסב אותם לנשיאת ראשי קרב גרעיניים בעתיד .

https://platform.twitter.com/embed/Tweet.html?creatorScreenName=hayadan1&dnt=true&embedId=twitter-widget-0&features=eyJ0ZndfdGltZWxpbmVfbGlzdCI6eyJidWNrZXQiOltdLCJ2ZXJzaW9uIjpudWxsfSwidGZ3X2ZvbGxvd2VyX2NvdW50X3N1bnNldCI6eyJidWNrZXQiOnRydWUsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfdHdlZXRfZWRpdF9iYWNrZW5kIjp7ImJ1Y2tldCI6Im9uIiwidmVyc2lvbiI6bnVsbH0sInRmd19yZWZzcmNfc2Vzc2lvbiI6eyJidWNrZXQiOiJvbiIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfZm9zbnJfc29mdF9pbnRlcnZlbnRpb25zX2VuYWJsZWQiOnsiYnVja2V0Ijoib24iLCJ2ZXJzaW9uIjpudWxsfSwidGZ3X21peGVkX21lZGlhXzE1ODk3Ijp7ImJ1Y2tldCI6InRyZWF0bWVudCIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfZXhwZXJpbWVudHNfY29va2llX2V4cGlyYXRpb24iOnsiYnVja2V0IjoxMjA5NjAwLCJ2ZXJzaW9uIjpudWxsfSwidGZ3X3Nob3dfYmlyZHdhdGNoX3Bpdm90c19lbmFibGVkIjp7ImJ1Y2tldCI6Im9uIiwidmVyc2lvbiI6bnVsbH0sInRmd19kdXBsaWNhdGVfc2NyaWJlc190b19zZXR0aW5ncyI6eyJidWNrZXQiOiJvbiIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfdXNlX3Byb2ZpbGVfaW1hZ2Vfc2hhcGVfZW5hYmxlZCI6eyJidWNrZXQiOiJvbiIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfdmlkZW9faGxzX2R5bmFtaWNfbWFuaWZlc3RzXzE1MDgyIjp7ImJ1Y2tldCI6InRydWVfYml0cmF0ZSIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfbGVnYWN5X3RpbWVsaW5lX3N1bnNldCI6eyJidWNrZXQiOnRydWUsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfdHdlZXRfZWRpdF9mcm9udGVuZCI6eyJidWNrZXQiOiJvbiIsInZlcnNpb24iOm51bGx9fQ%3D%3D&frame=false&hideCard=false&hideThread=false&id=1841158763606102091&lang=he&origin=https%3A%2F%2Fwww.hayadan.org.il%2F%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25AA-%25D7%2594%25D7%2598%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D-%25D7%2594%25D7%2591%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259D-%25D7%25A9%25D7%259C-%25D7%2590%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%259F-%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A7%25D7%25A9%25D7%25A8&sessionId=bcefb7755ad7d554da21bcdf20bcea70751875b0&theme=light&widgetsVersion=2615f7e52b7e0%3A1702314776716&width=550px

מתקני ייצור והרחבה

באחרונה נחשפו צילומי לוויין המראים כי איראן מרחיבה את מתקני הייצור שלה בבסיסי מודארס וחוג’יר, הממוקמים ליד טהרן. הרחבות אלו כוללות בניית עשרות מבנים חדשים, שמיועדים לשפר את יכולות הייצור והאחסון של טילים בליסטיים . מדובר באחד מהמתקנים המרכזיים של איראן לייצור טילים בליסטיים, כולל טילים מונעי דלק מוצק, אשר נחשבים ליעילים יותר מבחינה לוגיסטית ומהירה יותר להפעלה.

שיתוף פעולה חיצוני

אחד הגורמים המרכזיים בהתפתחות תעשיית הטילים האיראנית הוא שיתוף פעולה עם מדינות כמו צפון קוריאה, רוסיה וסין. שיתוף הפעולה הזה כולל לא רק אספקת טילים אלא גם העברת ידע טכנולוגי, הדרכה וטכנולוגיות ייצור. כך למשל, בשנות ה-90, צפון קוריאה סיפקה לאיראן טילים מהסדרה “נודונג”, שנעשו בסיס לתוכנית “שיהאב”. עם הזמן, איראן הצליחה לבסס תעשיית טילים עצמאית כמעט לחלוטין, שכוללת את היכולת לייצר את רוב מרכיבי הטילים באופן מקומי .

תגובות אזוריות ובינלאומיות

התפתחות תעשיית הטילים האיראנית לא עברה בשקט בזירה הבינלאומית. מדינות רבות, כולל ארה”ב, סעודיה וישראל, רואות בפיתוח הטילים של איראן איום ישיר על היציבות האזורית. בעקבות זאת, הוטלו על איראן סנקציות כלכליות שונות שמטרתן להאט את פיתוח הטילים. עם זאת, נראה כי הסנקציות הללו לא השפיעו באופן משמעותי על ההתקדמות, ואיראן ממשיכה להשקיע בתעשיית הטילים שלה. אף על פי כן, יש חששות שברגע שאיראן תצליח לפתח טילים ארוכי טווח ודיוקים יותר, היא תוכל לאיים באופן ישיר גם על מדינות מרוחקות יותר .

המבט לעתיד

על פי המומחים, המשטר האיראני לא צפוי להפסיק את פיתוח תעשיית הטילים שלו בעתיד הקרוב. הטילים מהווים מרכיב חשוב באסטרטגיית ההגנה האיראנית, והם נתפסים גם כסמל של כוח טכנולוגי לאומי. ככל שהטכנולוגיה בתחום זה ממשיכה להתקדם, ניתן לצפות להמשך שדרוג היכולות הבליסטיות של איראן, מה שיעורר דאגה רבה בקרב מדינות האזור והעולם כולו.

תוכנית החלל האיראנית, שהוקמה במקור כדי לקדם את יכולות איראן בתחום הלוויינים והטילים, נחשבת לחלק חשוב במאמץ הלאומי לשיפור היכולות הטכנולוגיות והביטחוניות של המדינה. מטרתה המרכזית הייתה לשגר לוויינים למסלול נמוך סביב כדור הארץ ולהשיג עצמאות טכנולוגית בתחום זה.

התפתחותה של תוכנית החלל האיראנית

תוכנית החלל של איראן החלה עם שיגור ה-Safir SLV, רקטה שמבוססת על טכנולוגיה רוסית וצפון קוריאנית. לאחר מכן, איראן פיתחה את רקטת ה-Simorgh, המהווה התקדמות טכנולוגית ומאפשרת שיגור מטענים כבדים יותר למסלול נמוך. הפיתוח של ה-Simorgh, שתוכנן במקור לשגר לוויינים כבדים עד 250 קילוגרם למסלול בגובה 500 קילומטרים, מסמן התקדמות משמעותית בטכנולוגיית הטילים של איראן.

באוגוסט 2017, איראן ניסתה לשגר את הלוויין הראשון שלה באמצעות ה-Simorgh, אך השיגור נכשל זמן קצר לאחר ההמראה. למרות זאת, האיראנים הצהירו שהניסוי היה מוצלח, והם צפויים להמשיך בניסיונות נוספים לשיגור לוויינים כבדים.

פוטנציאל צבאי

החשש המרכזי מהתוכנית האיראנית נובע מהאפשרות שתוכנית החלל תוכל לשמש בסיס לפיתוח טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM). הרקטה Simorgh משתמשת בטכנולוגיות משותפות לטילים בליסטיים, והערכת מומחים היא שטיל מסוג זה יוכל לשאת ראש קרב כבד לטווח של עד 7,500 קילומטרים, מה שמכסה את כל אירופה ואסיה. עובדה זו, יחד עם שיתוף הפעולה בין איראן וצפון קוריאה, מעלה חשש שתוכנית החלל האיראנית אינה מיועדת למטרות אזרחיות בלבד.

עצירת פרויקט החלל המאויש

תחת ממשל אחמדינג’אד, נשקל שיגור חללית מאוישת למסלול, אך העלויות הגבוהות והבעיות הארגוניות גרמו לכך שהתוכנית הוקפאה. במקום זאת, איראן החליטה להתמקד בפרויקטים של שיגור לוויינים.

לסיכום, תוכנית החלל האיראנית נמשכת במלוא העוצמה למרות הכשלים הטכניים וההקפאות הזמניות. ההתקדמות הטכנולוגית, במיוחד בפיתוח ה-Simorgh, ממשיכה להדאיג מדינות רבות בעולם, עקב האפשרות שמידע וטכנולוגיות מהתוכנית ישמשו לפיתוח מערכות נשק מתקדמות.

הקשר לתוכנית החלל

הקשר בין תוכנית החלל האיראנית לתוכנית הטילים הבליסטיים של המדינה הוא הדוק, כאשר רבות מהטכנולוגיות והמתקנים משותפים לשתי התוכניות. תוכנית החלל האיראנית מספקת לאיראן במה להתנסות בטכנולוגיות המסייעות לשיפור הטילים הבליסטיים שלה. השיגור האחרון של לוויין על ידי רקטה מתוצרת מקומית מעלה חשש שאיראן משתמשת בתוכנית זו גם ככיסוי לפיתוח טכנולוגיות של טילים בין-יבשתיים (ICBM) .

רקטות שיגור לוויינים (SLVs) וטילים בליסטיים חולקים תכונות טכניות רבות. לדוגמה, השימוש במנועים מבוססי דלק נוזלי בטילים כמו ה-Simorgh וה-Safir הוא אלמנט מרכזי בתוכנית החלל, אך גם חשוב בפיתוח טילים בליסטיים ארוכי טווח. לפי מומחים, הטכנולוגיות הנדרשות לשיגור לוויינים למסלול גאוסטציונרי הן בדיוק אותן טכנולוגיות הנדרשות לפיתוח ראשי נפץ לטילים בין-יבשתיים.