• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    StarCloud. צילום יחצ

    אנבידיה משקיעה ב-Starcloud: גייסה 250 מיליון דולר להקמת מרכזי נתונים בחלל

    סמסונג. אילוסטרציה: depositphotos.com

    הביקוש לשבבי AI ממלא את קווי הייצור ב-TSMC; סמסונג מעלה מחירי השבבים בפאונדרי עד 15%

    מערכת Cryogenics מודולרית. צילום: IBM

    IBM חיברה שתי מערכות קירור קוונטיות: צעד בדרך למחשב Starling ב־2029

    צניחה במניות השבבים. התמונה הוכנה באמצעות בינה מלאכותית

    מימוש רווחים במניות השבבים: מדד SOX צנח אמש ב־5.4% וכ־680 מיליארד דולר עמדו להימחק

    אנבידיה, OpenAI ו־SB Energy יקימו באוהיו קמפוס מחשוב בהספק של עד 8 ג׳יגה־ואט. קרדיט: NVIDIA / OpenAI / SB Energy

    אנבידיה תעמיד ערבות של עד 105 מיליארד דולר למרכז הנתונים של OpenAI באוהיו

    מערכות VeritySEM 7AP ו־SEMVision G7AP של אפלייד מטיריאלס למדידה ולניתוח פגמים באריזות שבבים מתקדמות. קרדיט: Applied Materials.

    אפלייד מטיריאלס: חטיבת PDC שמרכזה ברחובות צפויה לצמוח ביותר מ־50% ב־2026

  • בישראל
    ניר סבר, פרוטאנטקס בכנס SMC 2025 Europe Open Innovation Platform Ecosystem Forum. צילום: אבי בליזובסקי

    proteanTecs מרחיבה את הניטור מתוך הסיליקון למארזים מרובי־שבבים

    הדמיה של מגדל המשרדים החדש שיוקם עבור אנבידיה בפארק עופר יקנעם. קרדיט: טריפל די

    הפעילות הישראלית של אנבידיה הפכה למנוע משמעותי בנתוני הצמיחה במשק

    תמונת הרקע של דף הלינקדאין של אלוט. צילום מסך

    אלוט תוביל מאגד ישראלי להגנת רשתות תקשורת מפני מחשבים קוונטיים

    ד״ר אסף הורביץ, סמנכ״ל הבינה המלאכותית המיועד ברשות החדשנות. צילום: נופר חסון הנדלמן

    ד״ר אסף הורביץ ימונה לסמנכ״ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות

    מעבדת האלקטרוניקה של ארן. תמונה: מתוך אתר החברה

    אונדס תרכוש את הפעילות הביטחונית של ארן בכ־100 מיליון שקל

    עידו בוקשפן, סמנכ"ל גוגל ישראל. צילום: בני גמזו

    עידו בוקשפן מצטרף לגוגל ישראל

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
  • עיקר החדשות
    StarCloud. צילום יחצ

    אנבידיה משקיעה ב-Starcloud: גייסה 250 מיליון דולר להקמת מרכזי נתונים בחלל

    סמסונג. אילוסטרציה: depositphotos.com

    הביקוש לשבבי AI ממלא את קווי הייצור ב-TSMC; סמסונג מעלה מחירי השבבים בפאונדרי עד 15%

    מערכת Cryogenics מודולרית. צילום: IBM

    IBM חיברה שתי מערכות קירור קוונטיות: צעד בדרך למחשב Starling ב־2029

    צניחה במניות השבבים. התמונה הוכנה באמצעות בינה מלאכותית

    מימוש רווחים במניות השבבים: מדד SOX צנח אמש ב־5.4% וכ־680 מיליארד דולר עמדו להימחק

    אנבידיה, OpenAI ו־SB Energy יקימו באוהיו קמפוס מחשוב בהספק של עד 8 ג׳יגה־ואט. קרדיט: NVIDIA / OpenAI / SB Energy

    אנבידיה תעמיד ערבות של עד 105 מיליארד דולר למרכז הנתונים של OpenAI באוהיו

    מערכות VeritySEM 7AP ו־SEMVision G7AP של אפלייד מטיריאלס למדידה ולניתוח פגמים באריזות שבבים מתקדמות. קרדיט: Applied Materials.

    אפלייד מטיריאלס: חטיבת PDC שמרכזה ברחובות צפויה לצמוח ביותר מ־50% ב־2026

  • בישראל
    ניר סבר, פרוטאנטקס בכנס SMC 2025 Europe Open Innovation Platform Ecosystem Forum. צילום: אבי בליזובסקי

    proteanTecs מרחיבה את הניטור מתוך הסיליקון למארזים מרובי־שבבים

    הדמיה של מגדל המשרדים החדש שיוקם עבור אנבידיה בפארק עופר יקנעם. קרדיט: טריפל די

    הפעילות הישראלית של אנבידיה הפכה למנוע משמעותי בנתוני הצמיחה במשק

    תמונת הרקע של דף הלינקדאין של אלוט. צילום מסך

    אלוט תוביל מאגד ישראלי להגנת רשתות תקשורת מפני מחשבים קוונטיים

    ד״ר אסף הורביץ, סמנכ״ל הבינה המלאכותית המיועד ברשות החדשנות. צילום: נופר חסון הנדלמן

    ד״ר אסף הורביץ ימונה לסמנכ״ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות

    מעבדת האלקטרוניקה של ארן. תמונה: מתוך אתר החברה

    אונדס תרכוש את הפעילות הביטחונית של ארן בכ־100 מיליון שקל

    עידו בוקשפן, סמנכ"ל גוגל ישראל. צילום: בני גמזו

    עידו בוקשפן מצטרף לגוגל ישראל

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
No Result
View All Result

בית מדורים בטחון, תעופה וחלל תוכנית הטילים הבליסטיים של אירן והקשר לתוכנית החלל – סקירה בעקבות מטח הטילים שירתה לישראל

תוכנית הטילים הבליסטיים של אירן והקשר לתוכנית החלל – סקירה בעקבות מטח הטילים שירתה לישראל

מאת אבי בליזובסקי
07 אוקטובר 2024
in בטחון, תעופה וחלל, מאמרים טכניים
תוכנית הטילים האירנית. המחשה: depositphotos.com

תוכנית הטילים האירנית. המחשה: depositphotos.com

Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

איראן טוענת כי תעשיית הטילים שלה היא הגנתית במהותה ונועדה להרתיע תוקפים פוטנציאליים, ולא לשמש ככלי נשק התקפה אבל זה בדיוק מה שהם עשו פעמיים השנה. גם תוכנית החלל האירנית היא כלי עזר לתוכנית הטילים הבליסטיים

איראן שיגרה בשבוע שעבר (שלישי, 1/10/2024) כ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל, זאת בתגובה ללחימה בלבנון וההסלמה הצבאית באזור. בעקבות המתקפה, הופעלו אזעקות במגוון אזורים ברחבי ישראל, כולל במרכז ובתל אביב. נמסר כי שני בני אדם נפצעו באורח קל באזור תל אביב כתוצאה מהשיגורים. דובר צה”ל, דניאל הגרי, עדכן כי רוב הטילים יורטו על ידי מערכת ההגנה האווירית הישראלית. למרות זאת, נפילות זוהו במספר זירות במרכז הארץ ובאזורים נוספים , בעיקר בשטחים פתוחים.

משמרות המהפכה האיראניים איימו כי אם ישראל תגיב על המתקפה, איראן תפתח בגל נוסף של שיגורי טילים. בתגובה לאיום האיראני, צה”ל הודיע כי חיל האוויר ימשיך לתקוף מטרות במזרח התיכון.

רקע כללי על תעשיית הטילים של איראן

תעשיית הטילים של איראן החלה להתפתח בשנות ה-70, אך מאז עברה שדרוגים משמעותיים בעקבות התפתחויות גיאופוליטיות במזרח התיכון, ובמיוחד בעקבות מלחמת איראן-עיראק (1980–1988). במהלך המלחמה, איראן נאלצה להתמודד עם מתקפות טילים עיראקיות על עריה, מה שדחף אותה לבנות תוכנית טילים עצמאית. כעת, איראן נחשבת לאחת המעצמות הגדולות ביותר באזור בתחום הטילים הבליסטיים, והיא ממשיכה להרחיב ולשדרג את יכולותיה.

סדרות טילים עיקריות

תעשיית הטילים של איראן כוללת מספר דגמים חשובים:

  • שיהאב-1: טיל בליסטי מונע נוזל עם טווח של 300 ק”מ ויכולת נשיאה של 1,000 ק”ג.
  • שיהאב-2: טיל מונע נוזל עם טווח של 500 ק”מ.
  • שיהאב-3: טיל בליסטי לטווח בינוני עם טווח של 1,000 ק”מ.
  • פאתח-110: טיל בליסטי מונע מוצק עם טווח של 300 ק”מ.
  • סאג’יל: טיל דו-שלבי עם טווח של כ-2,000 ק”מ.
  • עימאד: טיל בליסטי לטווח של 1,600 ק”מ עם יכולת דיוק משופרת.

למרות הביקורת, איראן טוענת כי תעשיית הטילים שלה היא הגנתית במהותה ונועדה להרתיע תוקפים פוטנציאליים, ולא לשמש ככלי נשק התקפה. בתנאים הנוכחיים, קשה לדמיין מצב שבו איראן תסכים לצמצם את תוכנית הטילים שלה, שכן אלו נחשבים מרכיב מהותי באסטרטגיית הביטחון הלאומית שלה.

אסטרטגיה ופיתוח

המשטר האיראני רואה בתוכנית הטילים כלי חשוב לא רק בהגנה עצמית אלא גם ככלי הרתעה מול יריבותיו האזוריות והבינלאומיות. אחת הסיבות העיקריות להתעקשות האיראנית להמשיך את פיתוח הטילים היא רצונם להוות “שוויון אסטרטגי” מול מדינות כמו סעודיה וישראל, שמחזיקות ביכולות אוויריות מתקדמות. מכיוון שהכוח האווירי האיראני מוגבל בשל הסנקציות המוטלות עליו, הטילים נחשבים לאלטרנטיבה יעילה לשמירת האיזון הצבאי.

מספר הטילים והיכולת הבליסטית

ההערכות הן כי איראן מחזיקה בארסנל של כ-3,000 טילים בליסטיים, רובם לטווח קצר ובינוני. עם זאת, קיימים גם טילים המסוגלים להגיע לטווחים ארוכים יותר, כמו סדרת “חורמשאהר”, שמגיעה לטווח של עד 3,000 ק”מ 1. יכולת זו מאפשרת לאיראן לאיים על מדינות רחוקות יותר כמו ישראל, סעודיה, ומטרות נוספות באזור. כל זאת תחת ההגדרה שטילים אלה נועדו לשאת ראשי קרב קונבנציונליים בלבד, אך החשש הוא כי ניתן יהיה להסב אותם לנשיאת ראשי קרב גרעיניים בעתיד .

https://platform.twitter.com/embed/Tweet.html?creatorScreenName=hayadan1&dnt=true&embedId=twitter-widget-0&features=eyJ0ZndfdGltZWxpbmVfbGlzdCI6eyJidWNrZXQiOltdLCJ2ZXJzaW9uIjpudWxsfSwidGZ3X2ZvbGxvd2VyX2NvdW50X3N1bnNldCI6eyJidWNrZXQiOnRydWUsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfdHdlZXRfZWRpdF9iYWNrZW5kIjp7ImJ1Y2tldCI6Im9uIiwidmVyc2lvbiI6bnVsbH0sInRmd19yZWZzcmNfc2Vzc2lvbiI6eyJidWNrZXQiOiJvbiIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfZm9zbnJfc29mdF9pbnRlcnZlbnRpb25zX2VuYWJsZWQiOnsiYnVja2V0Ijoib24iLCJ2ZXJzaW9uIjpudWxsfSwidGZ3X21peGVkX21lZGlhXzE1ODk3Ijp7ImJ1Y2tldCI6InRyZWF0bWVudCIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfZXhwZXJpbWVudHNfY29va2llX2V4cGlyYXRpb24iOnsiYnVja2V0IjoxMjA5NjAwLCJ2ZXJzaW9uIjpudWxsfSwidGZ3X3Nob3dfYmlyZHdhdGNoX3Bpdm90c19lbmFibGVkIjp7ImJ1Y2tldCI6Im9uIiwidmVyc2lvbiI6bnVsbH0sInRmd19kdXBsaWNhdGVfc2NyaWJlc190b19zZXR0aW5ncyI6eyJidWNrZXQiOiJvbiIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfdXNlX3Byb2ZpbGVfaW1hZ2Vfc2hhcGVfZW5hYmxlZCI6eyJidWNrZXQiOiJvbiIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfdmlkZW9faGxzX2R5bmFtaWNfbWFuaWZlc3RzXzE1MDgyIjp7ImJ1Y2tldCI6InRydWVfYml0cmF0ZSIsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfbGVnYWN5X3RpbWVsaW5lX3N1bnNldCI6eyJidWNrZXQiOnRydWUsInZlcnNpb24iOm51bGx9LCJ0ZndfdHdlZXRfZWRpdF9mcm9udGVuZCI6eyJidWNrZXQiOiJvbiIsInZlcnNpb24iOm51bGx9fQ%3D%3D&frame=false&hideCard=false&hideThread=false&id=1841158763606102091&lang=he&origin=https%3A%2F%2Fwww.hayadan.org.il%2F%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25AA-%25D7%2594%25D7%2598%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D-%25D7%2594%25D7%2591%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259D-%25D7%25A9%25D7%259C-%25D7%2590%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%259F-%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A7%25D7%25A9%25D7%25A8&sessionId=bcefb7755ad7d554da21bcdf20bcea70751875b0&theme=light&widgetsVersion=2615f7e52b7e0%3A1702314776716&width=550px

מתקני ייצור והרחבה

באחרונה נחשפו צילומי לוויין המראים כי איראן מרחיבה את מתקני הייצור שלה בבסיסי מודארס וחוג’יר, הממוקמים ליד טהרן. הרחבות אלו כוללות בניית עשרות מבנים חדשים, שמיועדים לשפר את יכולות הייצור והאחסון של טילים בליסטיים . מדובר באחד מהמתקנים המרכזיים של איראן לייצור טילים בליסטיים, כולל טילים מונעי דלק מוצק, אשר נחשבים ליעילים יותר מבחינה לוגיסטית ומהירה יותר להפעלה.

שיתוף פעולה חיצוני

אחד הגורמים המרכזיים בהתפתחות תעשיית הטילים האיראנית הוא שיתוף פעולה עם מדינות כמו צפון קוריאה, רוסיה וסין. שיתוף הפעולה הזה כולל לא רק אספקת טילים אלא גם העברת ידע טכנולוגי, הדרכה וטכנולוגיות ייצור. כך למשל, בשנות ה-90, צפון קוריאה סיפקה לאיראן טילים מהסדרה “נודונג”, שנעשו בסיס לתוכנית “שיהאב”. עם הזמן, איראן הצליחה לבסס תעשיית טילים עצמאית כמעט לחלוטין, שכוללת את היכולת לייצר את רוב מרכיבי הטילים באופן מקומי .

תגובות אזוריות ובינלאומיות

התפתחות תעשיית הטילים האיראנית לא עברה בשקט בזירה הבינלאומית. מדינות רבות, כולל ארה”ב, סעודיה וישראל, רואות בפיתוח הטילים של איראן איום ישיר על היציבות האזורית. בעקבות זאת, הוטלו על איראן סנקציות כלכליות שונות שמטרתן להאט את פיתוח הטילים. עם זאת, נראה כי הסנקציות הללו לא השפיעו באופן משמעותי על ההתקדמות, ואיראן ממשיכה להשקיע בתעשיית הטילים שלה. אף על פי כן, יש חששות שברגע שאיראן תצליח לפתח טילים ארוכי טווח ודיוקים יותר, היא תוכל לאיים באופן ישיר גם על מדינות מרוחקות יותר .

המבט לעתיד

על פי המומחים, המשטר האיראני לא צפוי להפסיק את פיתוח תעשיית הטילים שלו בעתיד הקרוב. הטילים מהווים מרכיב חשוב באסטרטגיית ההגנה האיראנית, והם נתפסים גם כסמל של כוח טכנולוגי לאומי. ככל שהטכנולוגיה בתחום זה ממשיכה להתקדם, ניתן לצפות להמשך שדרוג היכולות הבליסטיות של איראן, מה שיעורר דאגה רבה בקרב מדינות האזור והעולם כולו.

תוכנית החלל האיראנית, שהוקמה במקור כדי לקדם את יכולות איראן בתחום הלוויינים והטילים, נחשבת לחלק חשוב במאמץ הלאומי לשיפור היכולות הטכנולוגיות והביטחוניות של המדינה. מטרתה המרכזית הייתה לשגר לוויינים למסלול נמוך סביב כדור הארץ ולהשיג עצמאות טכנולוגית בתחום זה.

התפתחותה של תוכנית החלל האיראנית

תוכנית החלל של איראן החלה עם שיגור ה-Safir SLV, רקטה שמבוססת על טכנולוגיה רוסית וצפון קוריאנית. לאחר מכן, איראן פיתחה את רקטת ה-Simorgh, המהווה התקדמות טכנולוגית ומאפשרת שיגור מטענים כבדים יותר למסלול נמוך. הפיתוח של ה-Simorgh, שתוכנן במקור לשגר לוויינים כבדים עד 250 קילוגרם למסלול בגובה 500 קילומטרים, מסמן התקדמות משמעותית בטכנולוגיית הטילים של איראן.

באוגוסט 2017, איראן ניסתה לשגר את הלוויין הראשון שלה באמצעות ה-Simorgh, אך השיגור נכשל זמן קצר לאחר ההמראה. למרות זאת, האיראנים הצהירו שהניסוי היה מוצלח, והם צפויים להמשיך בניסיונות נוספים לשיגור לוויינים כבדים.

פוטנציאל צבאי

החשש המרכזי מהתוכנית האיראנית נובע מהאפשרות שתוכנית החלל תוכל לשמש בסיס לפיתוח טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM). הרקטה Simorgh משתמשת בטכנולוגיות משותפות לטילים בליסטיים, והערכת מומחים היא שטיל מסוג זה יוכל לשאת ראש קרב כבד לטווח של עד 7,500 קילומטרים, מה שמכסה את כל אירופה ואסיה. עובדה זו, יחד עם שיתוף הפעולה בין איראן וצפון קוריאה, מעלה חשש שתוכנית החלל האיראנית אינה מיועדת למטרות אזרחיות בלבד.

עצירת פרויקט החלל המאויש

תחת ממשל אחמדינג’אד, נשקל שיגור חללית מאוישת למסלול, אך העלויות הגבוהות והבעיות הארגוניות גרמו לכך שהתוכנית הוקפאה. במקום זאת, איראן החליטה להתמקד בפרויקטים של שיגור לוויינים.

לסיכום, תוכנית החלל האיראנית נמשכת במלוא העוצמה למרות הכשלים הטכניים וההקפאות הזמניות. ההתקדמות הטכנולוגית, במיוחד בפיתוח ה-Simorgh, ממשיכה להדאיג מדינות רבות בעולם, עקב האפשרות שמידע וטכנולוגיות מהתוכנית ישמשו לפיתוח מערכות נשק מתקדמות.

הקשר לתוכנית החלל

הקשר בין תוכנית החלל האיראנית לתוכנית הטילים הבליסטיים של המדינה הוא הדוק, כאשר רבות מהטכנולוגיות והמתקנים משותפים לשתי התוכניות. תוכנית החלל האיראנית מספקת לאיראן במה להתנסות בטכנולוגיות המסייעות לשיפור הטילים הבליסטיים שלה. השיגור האחרון של לוויין על ידי רקטה מתוצרת מקומית מעלה חשש שאיראן משתמשת בתוכנית זו גם ככיסוי לפיתוח טכנולוגיות של טילים בין-יבשתיים (ICBM) .

רקטות שיגור לוויינים (SLVs) וטילים בליסטיים חולקים תכונות טכניות רבות. לדוגמה, השימוש במנועים מבוססי דלק נוזלי בטילים כמו ה-Simorgh וה-Safir הוא אלמנט מרכזי בתוכנית החלל, אך גם חשוב בפיתוח טילים בליסטיים ארוכי טווח. לפי מומחים, הטכנולוגיות הנדרשות לשיגור לוויינים למסלול גאוסטציונרי הן בדיוק אותן טכנולוגיות הנדרשות לפיתוח ראשי נפץ לטילים בין-יבשתיים.

Tags: טילאותאירן
אבי בליזובסקי

אבי בליזובסקי

נוספים מאמרים

StarCloud. צילום יחצ
בטחון, תעופה וחלל

אנבידיה משקיעה ב-Starcloud: גייסה 250 מיליון דולר להקמת מרכזי נתונים בחלל

מעבדת האלקטרוניקה של ארן. תמונה: מתוך אתר החברה
בטחון, תעופה וחלל

אונדס תרכוש את הפעילות הביטחונית של ארן בכ־100 מיליון שקל

מנכ
בטחון, תעופה וחלל

גילת: ההכנסות צמחו ב־17%; רכישת פעילות החלל של קומטק צפויה להעלות את הקבוצה מעל 700 מיליון דולר בשנה

בניית פאב 38 של אינטל בקרית גת, ספטמבר 2022. צילום: אבי בליזובסקי
בטחון, תעופה וחלל

850 מיליון שקל שיועדו להרחבת מפעל אינטל הועברו לתקציב הביטחון

Next Post
מנכ"ל זוטא-קור ארז פרייבך במפגש הסיליקון קלאב, 30 בספטמבר 2024. צילום: שמואל אוסטר

מנכ"ל זוטא-קור בסיליקון קלאב: הייתה זו שנה קריטית עבורינו ולא רק שרדנו, אלא צמחנו והתחזקנו"

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • הידיעות הנקראות ביותר
  • מאמרים פופולאריים

הידיעות הנקראות ביותר

  • עידו בוקשפן מצטרף לגוגל ישראל
  • תוכנית „אופק דרום” תכשיר כ־300 מתושבי קריית גת…
  • נתי אמסטרדם עוזב את אנבידיה וימונה למנכ״ל מיקרוסופט ישראל
  • אלוט תוביל מאגד ישראלי להגנת רשתות תקשורת מפני…
  • RP Optical בוחנת רכישת חברת LiDAR ביטחונית אמריקנית…

מאמרים פופולאריים

  • אלקטרון אחד לביט: זיכרון דו־ממדי לא־נדיף פעל בטמפרטורת החדר
  • מטלפונים חכמים ועד לווייני FireSat: תשתית החישה…
  • חוקרים מהעברית יצרו בהבזק אור מופע של מוליך למחצה…
  • רובוט ארבע־רגלי למד להחליף סגנון תנועה כדי לחצות יער…
  • מחקר אינטל: ארגונים נערכים לציי רובוטים – אך לרובם…

השותפים שלנו

לוגו TSMC
לוגו TSMC

לחצו למשרות פנויות בהייטק

כנסים ואירועים

כנסים ואירועים

כנס ChipEx2026 יערך ב-12-13 במאי, 2026. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

ChipEx2026 will be held on May 12-13, 2026. The conference is intended for everyone involved in the semiconductor industry, including engineers, professional experts, and senior executives.

לחץ לפרטים

הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


    • פרסם אצלנו
    • עיקר החדשות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • בישראל
    • צור קשר
    • צ'יפסים
    • Chiportal Index
    • TapeOut Magazine
    • אודות
    • מאמרים ומחקרים
    • תנאי שימוש
    • כנסים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫שבבים‬
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

    השותפים שלנו

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    No Result
    View All Result
    • עיקר החדשות
    • בישראל
    • מדורים
      • אוטומוטיב
      • בינה מלאכותית (AI/ML)
      • בטחון, תעופה וחלל
      • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
      • ‫יצור (‪(FABs‬‬
      • ‫צב"ד‬
      • ‫שבבים‬
      • ‫רכיבים‬ (IoT)
      • ‫תוכנות משובצות‬
      • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
      • ‫‪FPGA‬‬
      • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • תקשורת מהירה
    • מאמרים ומחקרים
    • צ'יפסים
    • כנסים
    • Chiportal Index
      • אינדקס חברות – קטגוריות
      • אינדקס חברות A-Z
    • אודות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • TapeOut Magazine
    • צור קשר
    • ChipEx
    • סיליקון קלאב

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות כלי נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסטהגדל טקסט
    • הקטן טקסטהקטן טקסט
    • גווני אפורגווני אפור
    • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
    • רקע בהיררקע בהיר
    • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
    • פונט קריאפונט קריא
    • איפוס איפוס