החברה הציגה את שירותיה בתערוכת TSMC EU OIP Ecosystem Forum שהתקיימה באמסטרדם, מנהליה – פאבל וילק ויוליה מילשטיין מסבירים לאתר CHIPORTAL את השירות הייחודי שהם נותנים מהמשרדים בבני דרור.
אבנט מוכרת לרוב התעשייה כחברת הפצה ענקית של רכיבים אלקטרוניים. פחות ידוע שבבניין של אבנט ישראל בבני דרור יושבת יחידה קטנה יחסית – אבנט אייסיק (Avnet ASIC Israel) – שמנהלת עבור הקבוצה העולמית את פרויקטי השבבים הייעודיים (ASIC) ללקוחות בכל העולם, ועובדת ישירות עם TSMC בטכנולוגיות המתקדמות ביותר.
פאבל וילק, GM ו-Head of Engineering של Avnet ASIC Israel, מסביר שהחברה אינה חלק מאבנט ישראל המקומית אלא שייכת לארגון האירופי Avnet Silica. “אנחנו בית האייסיק של אבנט העולמית,” הוא מדגיש בשיחה שנערכה במסגרת כנס מקצועי על שבבים. כל לקוח של אבנט בעולם שמגיע לנקודה שבה הרכיבים הקטלוגיים – מעבדים סטנדרטיים, FPGA או זיכרונות מדף – כבר לא נותנים מענה, מופנה למרכז התכנון שבבני דרור.
הצוות של אבנט אייסיק מפוזר גיאוגרפית בין ישראל למדינות אירופה. מספר העובדים אינו נחשף, אך מדובר בחברה רזה יחסית לעומת ענקיות השבבים: “המתחרים שלנו מונים אלפים, אצלנו מדובר בעשרות רבות,” אומרת יוליה מילשטיין GM, Head of Business at Avnet ASIC Israel Ltd . היתרון, לדבריה, הוא גמישות ויכולת ללוות את הלקוח מקצה לקצה – משלב הרעיון ועד שבב שנכנס לייצור סדרתי.
וילק מזכיר מה הופך ASIC לכל כך שונה מלוח אלקטרוני רגיל. בלוח סטנדרטי בוחרים רכיבים קיימים מהשוק ומחברים ביניהם. בשבב ייעודי מתכננים את הכול מאפס: בוחרים את טכנולוגיית הייצור בפרוסות השבבים (Node), את ספריות התאים, את ממשקי התקשורת הסטנדרטיים כמו PCIe ו-Ethernet, מוסיפים IP של מעבדים (ARC, RISC-V ואחרים) ואז משלבים את הלוגיקה הייחודית של הלקוח. “שבב ייעודי הוא תמיד מוצר שמותאם לאפליקציה מאוד ספציפית,” הוא מסביר. “אם יש כבר שבב מדף של Broadcom או Qualcomm שעושה את העבודה, אין טעם כלכלי להיכנס לפרויקט ASIC.”
בנקודה הזו נכנס הקשר המיוחד עם TSMC. ענקית הייצור מטייוואן עובדת ישירות עם לקוחות כמו אפל, אנבידיה וקוואלקום, שמחזיקים יכולות תכנון מלאות ונפחי ייצור עצומים. לקוחות בינוניים – גם אם הם חברות גדולות בתחומם – אינם מקבלים בדרך כלל גישה ישירה למפעלים. עבורם הקימה TSMC מסלול עבודה דרך גופים מעטים בעולם בעלי מעמד VCA – Value Chain Aggregator – שמתווכים בינם לבין המפעל. אבנט אייסיק היא אחד הגופים הללו.
כ-VCA, אבנט אייסיק מוסמכת על ידי TSMC הן ברמה הטכנולוגית והן ברמת שרשרת האספקה. היא מסייעת ללקוח לבחור את טכנולוגיית הייצור המתאימה, לבצע את כל שלבי התכנון – ארכיטקטורה, אימות, הטמעה פיזית – ומחזיקה גם יכולות בדיקה ו-production test in-house, כך שהיא יכולה להעביר את הפרויקט בצורה חלקה מ-SPEC ועד ייצור המוני. במקביל היא מפיצה ללקוח את המסכות והפרוסות עצמן עבור TSMC, כך שהלקוח מקבל “תחנת שירות אחת” לשבב כולו.
העבודה נעשית בקדמת הטכנולוגיה. לדבריו של וילק, באחד הפרויקטים האחרונים תכננה החברה שבב בטכנולוגיית 3 ננומטר שמכיל ממשקי Ethernet בקצבים של 200Gb ו-400Gb וממשק PCI Express מהדור החדש. במקביל מתקדמים באבנט אייסיק גם לפרויקטים ראשונים ב-2 ננומטר – תחום שבו עד היום פועלות בעיקר ענקיות השבבים המובילות.
השיחה גולשת גם לאתגרים של עידן ה-AI. חוק מור כבר אינו מספק את קפיצות הביצועים שהתרגלנו אליהן: טרנזיסטורים צפופים יותר דורשים השקעות ענק בייצור, ושבבים רבים הגיעו לגודל המקסימלי שמותר במסכה. התוצאה היא מעבר מואץ לעולם ה-Chiplets וה-Advanced Packaging – חיבור כמה שבבים (Dies) בחבילה אחת, לעיתים באמצעות אינטרפוזר דו־ממדי (2.5D) ולעיתים בערימה תלת־ממדית (3D). כך ניתן להגדיל את כוח העיבוד ואת קיבולת הזיכרון מבלי לחרוג ממגבלות הייצור.
אבל, מזכיר וילק, “חיבור כמה שבבים לא מוריד את צריכת האנרגיה – הוא מגדיל אותה.” מרכזי הנתונים ל-AI נמדדים כיום גם לפי ההספק שהם צורכים, והמספרים כבר מתקרבים להספק של תחנות כוח בינוניות. לכן אחד התחומים שבהם עוסקת אבנט אייסיק הוא תכנון חכם של ניהול הספק – שילוב סנסורים על השבב, ניטור בזמן אמת ושימוש באלגוריתמים (לעיתים גם AI) לניהול עומסים ומתח, כדי למצות ביצועים בלי לחרוג מתקרת ההספק.
נושא נוסף שעולה הוא סיליקון פוטוניקס – שילוב של רכיבים אופטיים על מצעי סיליקון. הטכנולוגיה הזו נועדה לפתור את מגבלת רוחב הפס בין שבבים ובין שרתי מרכז הנתונים. לפי וילק, יותר ויותר סטארט-אפים וחברות מבוססות מפתחים רכיבי פוטוניקה שמתחברים לשבבי לוגיקה רגילים, ולעיתים משולבים איתם בחבילה אחת. גם כאן יכולה אבנט אייסיק, כגוף שמכיר את טכנולוגיות הייצור של TSMC ואחרים, לסייע בחיבור בין העולמות.
כשעוברים לדבר על ישראל, נשאלת השאלה איך משפיעים המלחמה והחרמות המדיניים על התחום. מילשטיין מודה שהייתו תקופה מאתגרת: משלחות מחו"ל צמצמו ביקורים, היו קשיים בגיוסי הון ובכניסה של סטארט-אפים חדשים. עם זאת, מכיוון שאבנט אייסיק פועלת גלובלית, ההכנסות אינן נשענות רק על השוק המקומי. החברה עובדת עם לקוחות בישראל, באירופה ובארצות הברית, והפרויקטים מתנהלים ברובם מרחוק, כך שהפגיעה בפעילות הייתה מוגבלת.
הסינרגיה עם אבנט העולמית נותנת לחברה ערך מוסף נוסף. אבנט היא עדיין בראש ובראשונה מפיצה של רכיבים קטלוגיים, אבל בעידן שבו לקוחות מצפים לספק טכנולוגי שמבין לעומק את האפליקציה, אין יותר מקום ל“מפיץ לוגיסטי בלבד”. מילשטיין מספרת כי הנהלת אבנט רואה בדיזיין סנטר של אבנט אייסיק נדבך אסטרטגי: הוא מאפשר לחברה ללוות לקוח מהאב-טיפוס ועד מוצר סדרתי, גם כשנדרש שבב ייעודי מורכב.
בסופו של דבר, מדגיש וילק, זהו גם סיפור ישראלי: “יש בעולם מעט מאוד חברות שיכולות לקחת לקוח ולתת לו פתרון מלא – מה-SPEC ועד שבב עובד בטכנולוגיות המתקדמות ביותר.” אבנט אייסיק, שיושבת בבני דרור אך מחוברת לצמרת תעשיית השבבים העולמית, היא אחת מהן.
