וושינגטון מבקשת להזניק השקעות בהיקף של יותר מטריליון דולר בנכסים אסטרטגיים — ממפעלי שבבים ועד נמלים, אנרגיה ונתיבי הובלה — כחלק מהמאמץ לצמצם תלות בסין ובצווארי בקבוק גיאו־פוליטיים
ממשל טראמפ מקדם שכבה פיננסית חדשה למאמץ האמריקני לביצור שרשראות האספקה של תעשיות השבבים והבינה המלאכותית. ג׳ייקוב הלברג, תת־מזכיר המדינה לצמיחה כלכלית ואנרגיה, הודיע בוושינגטון על הקמת Pax Silica Fund, קרן שבשלב הראשון תקבל התחייבות אמריקנית של 250 מיליון דולר. לפי הדיווחים, הקרן אמורה לשמש זרז למסגרת השקעה רחבה יותר, שנועדה לרכז הון ממדינות ידידותיות וממשקיעים מוסדיים לטובת פרויקטים אסטרטגיים בתחומי השבבים, האנרגיה, המינרלים הקריטיים, הלוגיסטיקה והתשתיות. (The National)
חשוב להדגיש: היעד של יותר מטריליון דולר אינו סכום שכבר הוזרם לקרן, אלא היקף הנכסים המנוהלים של הגופים שהוזכרו כשותפים מייסדים למסגרת ההשקעה. לפי The National, הלברג אמר כי בין הגופים הראשונים במהלך נמצאים Mubadala מאבו דאבי, SoftBank היפנית ו־Temasek מסינגפור, וכי יחד הם מייצגים יותר מטריליון דולר בנכסים מנוהלים. במקביל, The Business Times דיווח כי הקונגרס האמריקני צפוי לקבל בקרוב הודעה רשמית על ההקצאה הראשונית של 250 מיליון הדולר מצד ארה״ב. (The National)
הקרן החדשה נשענת על מסגרת רחבה יותר, Pax Silica, שהושקה בדצמבר 2025 כיוזמה אמריקנית לבניית רשת “מהימנה” של שרשראות אספקה לטכנולוגיות מתקדמות. לפי רויטרס, המסגרת נועדה להגן על כל שרשרת הערך — ממינרלים קריטיים וייצור מתקדם ועד מחשוב, תשתיות נתונים ולוגיסטיקה — והיא מוצגת בידי הלברג לא כברית מסורתית, אלא כ“קואליציה של יכולות”, שבה כל מדינה תורמת את יתרונותיה התעשייתיים והטכנולוגיים. (Reuters)
עד כה צורפו ל־Pax Silica מדינות ובהן ישראל, יפן, דרום קוריאה, בריטניה, אוסטרליה, סינגפור, איחוד האמירויות, קטאר והודו. לפי AP, הודו הצטרפה בפברואר, והמהלך הוצג כחלק מחיזוק שיתוף הפעולה בטכנולוגיה, ייצור מתקדם ועמידות שרשראות האספקה מול התחרות הגוברת עם סין. רויטרס דיווחה כבר בינואר כי גם ישראל כלולה במסגרת, לצד מדינות באסיה ובמפרץ. (AP News)
מבחינת תעשיית השבבים, זהו ניסיון אמריקני להעביר את המאבק מסיסמאות על “דה־ריסקינג” למנגנון קונקרטי יותר של מימון והשפעה. הלברג אמר כי המטרה היא להבטיח שנכסים מרכזיים — “מינרלים, נמלים, מפעלים ונכסי אנרגיה” — שמהם ניזונות שרשראות האספקה של שבבים וטכנולוגיה, יישארו “בידיים מהימנות”. לפי The Business Times, סדרי העדיפויות הראשונים של הקונסורציום צפויים להיות ביטחון מינרלי, לוגיסטיקה, וכנראה גם תשתיות אנרגיה, כלומר לא רק ייצור השבב עצמו אלא גם כל מה שמאפשר למפעלים לפעול, להוביל חומרי גלם ולקבל אספקת חשמל רציפה. (The National)
העיתוי אינו מקרי. גם The National וגם The Business Times קושרים את ההשקה למשבר האחרון במפרץ ולשיבושים במצרי הורמוז, שהמחישו עד כמה נמלים, כבלים, מסדרונות הובלה ותשתיות אנרגיה יכולים להפוך לכלי לחץ גיאו־פוליטי. הלברג תיאר זאת כאזהרה מפני מצב שבו “צווארי בקבוק” פיזיים בכלכלה העולמית נהפכים לשדה קרב, והרחיב בכך את Pax Silica מעבר לשבבים בלבד אל תשתיות העל שעליהן נשען עידן הבינה המלאכותית. (The National)
מנקודת מבט תעשייתית, המשמעות היא שהמאבק על השבבים כבר אינו מוגבל רק ל־fabs, ציוד ליתוגרפיה או מארזים מתקדמים. וושינגטון מנסה לבנות כעת אקו־סיסטם פיננסי שיכוון הון לפרויקטים נבחרים לכל אורך השרשרת: כרייה ועיבוד של חומרי גלם, חשמל וגז למרכזי נתונים ולמפעלי ייצור, נמלים ונתיבי שילוח, ומפעלי שבבים עצמם. אם המהלך יתקדם מעבר לשלב ההכרזה, הוא עשוי להפוך את מדיניות התעשייה האמריקנית ממודל של סובסידיות ורגולציה בלבד למודל אקטיבי יותר של תיאום השקעות עם בעלי הון גלובליים. (The Business Times)
עם זאת, בשלב זה יש גם סימני שאלה. נכון לעכשיו לא פורסמה הצהרה רשמית מפורטת של מחלקת המדינה על מבנה הקרן, אופן קבלת ההחלטות, לוחות הזמנים או חלוקת ההון בין תחומי ההשקעה. בנוסף, לא ברור עדיין אם טריליון הדולר שעליו דיבר הלברג אכן יתורגם להתחייבויות השקעה ממשיות, או שמדובר בראש ובראשונה במסגרת פוליטית־פיננסית שנועדה לאותת על כיוון אסטרטגי. לכן, לעת עתה, נכון לראות ב־Pax Silica Fund פלטפורמה חדשה ושאפתנית, אבל עדיין כזו שנמצאת בשלבי התגבשות. (The National)
