עם זאת נקודה חיובית בתחום זה היא קליטתם בשנים האחרונות של כ-1,700 מהנדסים ערבים ישראלים
ב-2019 עמד מספר המשרות הלא מאוישות בענף על 18,500 – גידול של 8% לעומת 2018. עם זאת, אשתקד חלה עלייה של 9% במספר השכירים בהיי-טק ל-321 אלף איש. כך עולה מנתוני דו"ח ההון האנושי השנתי של רשות החדשנות, יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) ומבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,רשות החדשנות, הות“ת, Central Nation Up-Start ועל סקר שנשלח למדגם של חברות הייטק ביולי 2019 ,בשיתוף עם חברת צבירן. בסקר השתתפו 341 חברות הייטק המעסיקות מעל ל-90 אלף עובדים, כשליש מהעובדים בתעשייה. כמו כן, מציג הדוח נתונים מסקרים נוספים של חברת צבירן.
בדו"ח מצוין כי שוק ההיי-טק הוא שוק של עובדים – כלומר, הוא מאופיין בשיעור גבוה של עזיבה מרצון את החברות. זאת, מאחר שהמחסור בכוח אדם מאפשר להם למצוא עבודות בשכר גבוה יותר. הגידול בשיעור המועסקים בהיי-טק נובע מהחברות הרב לאומיות.
בסקר השתתפו 341 חברות הייטק המעסיקות מעל ל-90 אלף עובדים, כשליש מהעובדים בתעשייה. כמו כן, מציג הדוח נתונים מסקרים נוספים של חברת צבירן. ההייטק הישראלי המשיך לצמוח ב-2018 ,ואינדיקציות ראשונות הלקוחות מסקר כוח אדם של הלמ“ס מעידות כי הצמיחה המשיכה ב-2019 .מספר השכירים בהייטק ב-2019 נאמד ב-321 אלף שכירים ושיעורם מכלל השכירים במשק עמד על %2.9 .נתונים אלה מהווים עלייה של %7 ו-%8 במספר השכירים בהייטק בשנים 2018 ו-2019 בהתאמה. לצד עלייה במספר השכירים בהייטק נרשמה ב-2018 עלייה בשיעורם מתוך סך השכירים במשק, מגמה אשר המשיכה גם ב-2019 .עליות אלה משקפות את הביקוש הגבוה לעובדים אלה ואת הגידול בהיצע העובדים המתאימים לתעשייה זו.
עוד צויינה בדוח מגמה המכונה טכנולוגיזציה: שבעה מכל 10 עובדים בענף מועסקים בתפקידים טכנולוגיים; המחסור בעובדים הוא במקצועות התוכנה, האלגוריתמים ומדעי הנתונים; פערי השכר בין ההיי-טק ליתר המקצועות ממשיכים להיות גדולים: על פי הדו"ח, השכר הממוצע בענף עומד על 22,479 שקלים לחודש, בעוד שבשאר המשק הוא מגיע ל-9,345 שקלים; ובמקצועות המבוקשים בענף, יש פער של בין 1.5% ל-8.6% בין שכרם של עובדים חדשים לאלה שכבר מועסקים בהם. בחברת צבירן, שאספה את הנתונים, אומרים שזוהי אינדיקציה לביקוש הגבוה לעובדים במקצועות אלה.
יותר ערבים, סטגנציה בשיעור הנשים
הדו"ח מתייחס גם לנתוני העסקתן של אוכלוסיות מודרות בהיי-טק. כך, חל אמנם גידול במספרן המוחלט של נשים בענף, אולם שיעורן מכלל העובדים לא עלה בשנים האחרונות ועומד על שליש. בחינה של המקצועות שבהן מועסקות נשים בחברות היי-טק מעלה החמרה במצב: שיעורן בתפקידים טכנולוגיים מגיע ל-22% מהעובדים ול-18% בלבד מכלל המנהלים. לעומת זאת, חל שיפור ניכר במספר השכירים מהחברה הערבית המועסקים בהיי-טק: בין 2017 ל-2018 צמח מספרם ב-23% ובין 2012 ל-2018 – ב-116%. הקפיצה מוסברת בזכות כניסתם של 1,700 עובדי הייטק ערבים חדשים באותה שנה. הגדלת שיעור הערבים בהייטק צפוי להיות אחד הנדבכים העיקריים בשנים הקרובות לצמצום המחסור בכוח אדם טכנולוגי. זאת שכן מספר הלומדים מהחברה הערבית במקצועות ההייטק באקדמיה יותר מהוכפל בין השנים 2012 ל-2018 . נשים הן אוכלוסיה נוספת הנמצאת בתת-ייצוג בתעשייה. על אף שמספר השכירות עלה, שיעורן נותר כשליש מתוך סך השכירים בהייטק. מחברי הדו"ח מתייחסים גם לנכונות של חברות לגייס ג'וניורים – עובדים עם ניסיון של עד שנתיים: נתון הנכון למחצית 2019 מעלה שרק 45% מהמעסיקים דיווחו על קליטתם. יש לציין שרשות החדשנות מעודדת בשנתיים האחרונות חברות להעסיק עובדים נטולי ניסיון, או עם ניסיון מועט. ממצא בולט נוסף מעיד על גידול במספר החברות הישראליות שפונות לאופשורינג – 27% ב-2019 לעומת 22% ב-2018. חלק מהחברות הללו הקימו בחו"ל (בעיקר במזרח אירופה) מרכזי פיתוח ולא רק מרכזי בדיקות תוכנה, כפי שהיה עד כה.
פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר בהתייחס לממצאי הדו"ח כי "המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי וחוסנה הכלכלי של ישראל תלויים בטיפול שורשי במחסור ההון האנושי הטכנולוגי. אני קורא למנהלי חברות ההיי-טק לאמץ גישה של גיוון תעסוקתי בגיוס העובדים שלהם והכלתם בארגון. יש צורך לפרוץ גבולות מוכרים ולהרחיב את הגיוס לעובדים מרקעים שונים, שאינם יוצאי 8200 או בוגרי אוניברסיטאות. כמו כן, לקבע מדיניות שתעודד נשים ומגזרים נוספים בחברה הישראלית להצטרף להצלחה חסרת התקדים של ענף ההיי-טק. חברות שלא יאמצו גישה זו יגבילו את עצמן בהיצע העובדים ויוותרו על מצבורי כישרון לא מנוצלים".
לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, "מאז שהתקבלה החלטת הממשלה בעניין הגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה עתירת הידע נוצרה תכנית פעולה רחבה, שעירבה מגוון גופים ממשלתיים וכללה מאמצים ארוכי טווח".
אהרון הוסיף כי "המחסור בהון אנושי בענף הוא גם איכותי ולא רק כמותי. לכן, הדגש ברוב התכניות שלנו הוא על שימור רמת איכות גבוהה, שתיתן מענה אמיתי לצרכי התעשייה. לשם כך חשוב שתעשיית ההיי-טק תמשיך ואף תגביר את מעורבותה בתכניות אלה".
