כך אומר מורן המשמש כמנהל שותף בקרן גרוב ונצ'רס שלקראת כנס ChipEx2025 מדגיש את הצורך בלימוד מדעי מעמיק לפתרון האתגרים המשמעותיים של האנושות
"הבינה המלאכותית מקלה על פיתוח תוכנה לכולם וקשה להגיע בעזרתה ליתרון, חייבים ללמוד מדעים לעומק כדי לפתור בעיות קשות לאנושות."
כך טוען דב מורן, שותף מנהל גרוב ונצ'ר, קרן הון סיכון שישתתף כמרצה בכנס ChipEx2025, האירוע המרכזי של תעשיית השבבים בישראל, אשר יתקיים ב-13-14 במאי בתל אביב.
"העולם הטכנולוגי כולו נתון תחת הרושם העמוק של התמורות המתרחשות בתחום הבינה המלאכותית. טכנולוגיית ה-AI משנה פרדיגמות יסוד ואין ספק שחברות הסטארט-אפ יפתחו מוצרים ושירותים המונעים באמצעות בינה מלאכותית.
"רבים תופסים את הבינה המלאכותית כעניין תוכנתי בלבד, אולם היא אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המתאימה. אמנם קיימות מגוון דרכים לפתח תוכנה עבור בינה מלאכותית, אך אם נמשיך במצב הנוכחי עם החומרה הקיימת – מעבדי GPU, פתרונות האחסון, שרתים, ערכות הפיתוח והחשמל הנדרש – אלה פשוט לא יעמדו בעומסים הגדלים. לפיכך, קיימת פעילות ענפה בתחום פיתוח חומרה ייעודית עבור יישומי בינה מלאכותית."
"בנוסף, הבינה המלאכותית מחוללת שינוי מהותי נוסף שמעטים מדברים עליו. בעבר, כשהקמת חברת תוכנה, היית אוסף עשרה או עשרים תכנתים מוכשרים, מפתח מוצר במשך שנתיים-שלוש ומשיק אותו לשוק. כיום, התהליך מתקצר משמעותית הודות לבינה המלאכותית המייעלת את פיתוח התוכנה. מצב זה יוצר סיטואציה שבה קשה מאוד בתוכנה בלבד להשיג יתרון תחרותי משמעותי רק על בסיס העסקת צוות פיתוח שעמל על פתרון מסוים. לכן, אני צופה תהליך שבו חברות התוכנה הטהורות יתקשו ליצר ערך משמעותי בשוק."
"הסיכוי להקים חברות תוכנה מובילות הפך למוגבל, שכן קשה להתבלט טכנולוגית כשהכלים זמינים לכולם. חברות מצליחות כיום הן אלו המזהות במהירות צרכי שוק ומפתחות פתרונות יעילים, זהו סוג של הצלחה שאינה מבוססת רק על עליונות טכנולוגית."
"תופעה זו לא תתרחש במה שמכונה 'דיפ-טק' – שבבים, חומרים חדשניים, טכנולוגיות חלל וקוונטום – תחומים מורכבים שבהם הבינה המלאכותית עדיין אינה יכולה להתחרות בידע האנושי המעמיק. לפיכך, בתחומים אלה עדיין קיים מרחב לחדשנות וליזמות. התחרו במקומות שבהם אתם מצטיינים."
"אני ממליץ לכולם, ראשית, להעמיק בלימודי יסוד מדעיים – כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, רפואה והנדסה. קיים פוטנציאל עצום בתחומים אלה. לכו להשקיע שנים נוספות במחקר במוסדות כמו מכון ויצמן והטכניון, לעסוק במחקר מעמיק ולהבין לעומק את העולם הפיזי בו אנו חיים."
"התמחות בתחומים המדעיים הללו, בשילוב היכולות של בינה מלאכותית, עשויה לספק כלים מהפכניים, במיוחד בתחום הרפואי. נדרשים שינויים מהותיים במערכת הרפואית כדי להשיג רפואה איכותית יותר, שכן הרפואה התקדמה בקצב איטי בהרבה ביחס לתעשיית הטכנולוגיה."
לסיכום, התקופה שבה יזמים הקימו חברות של אפליקציות, SAS ותוכנה בלבד חלפה מן העולם. העתיד טמון בפיתוח פתרונות טכנולוגיים עמוקים המבוססים על מדע מתקדם, מסכם מורן, ויש המון מה לעשות. אנחנו רק בפיתחה של מהפכה גדולה.
ממש לא נכון
בינה מלאכותית יתרון עצום לא יהיה ניתן לפתח שום דב רמשמעותי פורצ דרך בלעדיה ולהתחרות . מי שלא מבין מטעה וטועה וכנראה לא עוסק בפיתוח בפועל
לא הבנת כנראה את דבריו של מורן. בינה מלאכותית לבד לא תיתן יתרון תחרותי כי זה יש לכולם, וברור שצריך להשתמש בזה. הוא עולה שלב ואומר מה לדעתו כן יתן יתרון תחרותי – הדיפטק.