כך עולה מאומדנים של הלמ"ס על פעילות המו"פ של חברות הזנק וחברות רב-לאומיות (כולל מרכזי מו"פ) מתוך סקר מחקר ופיתוח עסקי לשנת 2020. נושא החברות הרב-לאומיות נערך בשיתוף ובתמיכה של המועצה הלאומית למו"פ
החברות הרב-לאומיות מוציאות כ-89.2% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 83.6% מהעובדים בתחום. כך עולה מאומדנים על פעילות המו"פ של חברות הזנק וחברות רב-לאומיות (כולל מרכזי מו"פ) מתוך סקר מחקר ופיתוח עסקי לשנת 2020 שהוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נושא החברות הרב-לאומיות נערך בשיתוף ובתמיכה של המועצה הלאומית למו"פ
ממצאי הסקר מתייחסים לחברות שעסקו במו"פ בלבד.
הנתונים מתקבלים מסקר מחקר ופיתוח שעורכת הלמ"ס מדי שנה, ומספקים מידע המאפשר לסווג את החברות לפי ענף כלכלי, עוצמה טכנולוגית, גודל חברה, סוג בעלות וקבוצות ייחודיות (חברות הזנק ומרכזי מו"פ). הנתונים על הוצאות המו"פ העסקי כוללים חלוקה לפי סוג הוצאה, השקעות בנכסים קבועים למו"פ, משרות, השכלה, מימון, סוגי טכנולוגיה, תחומי פעילות, שיתופי פעולה וחסמים.
חברות ישראליות בשליטת תושבי חו"ל (חברות IN) וחברות ישראליות רב-לאומיות (חברות OUT)
בשנת 2020 היו החברות הרב-לאומיות כ-89.2% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 83.6% מסך עובדי המו"פ במגזר העסקי.
רוב פעילות המו"פ בחברות IN נעשית על ידי ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ושירותי מידע (48.0%), ובחברות OUT – על ידי ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ושירותי מידע (43.7%), וענפי התעשייה הכרייה והחציבה (40.7%)
רכישת הידע בחברות ישראליות בשליטת תושבי חו"ל (חברות IN) מגיע בעיקרו מחו"ל (63.0%), ואילו בחברות ישראליות רב-לאומיות (חברות OUT) עיקר הידע מגיע מהארץ (55.1%).
רוב הידע המגיע מחו"ל בשני סוגי החברות, מגיע מארה"ב ואוקראינה.
חברות אלו לא רק רוכשות ידע, אלא גם מוכרות ידע. בחברות ישראליות בשליטת תושבי חו"ל (חברות IN) כמעט כל ההכנסות ממכירת מו"פ מגיעות מחברות קשורות 99.9%, ואילו בחברות ישראליות רב-לאומיות (חברות OUT) רק 17.3% מההכנסות מגיעות ממכירת מו"פ לחברות קשורות.
מרכזי מו"פ
מרכזי הפיתוח ממשיכים להיות אחד ממקורות הצמיחה המרכזיים של המו"פ בישראל, בשנת 2020 היו מרכזי הפיתוח 36.6% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 32.4% מסך עובדי המו"פ במגזר העסקי.
חלק הארי מהוצאות המו"פ של מרכזי המו"פ היה בתחום התוכנה – 61.1%.
עיקר שיתופי הפעולה לצורכי מו"פ, בקרב חברות המסווגות כמרכזי מו"פ עם מקורות בארץ, היו עם חברות אחרות מקבוצת החברות שאליה משתייכת החברה.
חברות בנות בחו"ל
הוצאות המו"פ בחברות בנות בחו"ל הסתכמו בכ-5.3 מיליארד ש"ח, מתוכם 33.7% בהזמנת חברת האם בישראל.
עיקר ההוצאות בוצעו על ידי חברות בנות בארה"ב (55.9%).
חברות הזנק
בשנת 2020 היו חברות הזנק כ-15.1% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 17.2% מסך עובדי המו"פ במגזר העסקי.
חלק הארי מהמו"פ של חברות הזנק היה בתחום פעילות תוכנה – 61.2%. בולט במיוחד תחום הסייבר יישומי אבטחה והגנה, שמהווה כמעט שליש מהפעילות (20.4%).
בשנת 2020 עלות העבודה השנתית למשרה מלאה בחברות ההזנק נמוך משאר החברות העוסקות במו"פ במגזר העסקי ועומד על 386 אלף ש"ח.
עיקר המימון בחברות הזנק מגיע ממקורות פרטיים ועומד על 52.5%, לעומת 14.0% בלבד בשאר החברות במגזר העסקי.
החסם העיקרי לפעילות מו"פ בקרב חברות הזנק הוא זמינות המימון (74.7%), ואילו בשאר החברות עומד חסם זה על 25.3% בלבד.
