כאשר 90% מהאספקה של מחצבים נדירים נשלטת על ידי סין, מחצבים נדירים יכולים לשמש כנשק פוליטי. בתחום שבבי המוליכים למחצה
כמו פחם ונפט בעבר, המחצבים הנדירים ושבבי המוליכים למחצה הפכו לחיוניים לפיתוח כלכלי ולביטחון לאומי כיום. שלא כמו אינטרסים אסטרטגיים אחרים, ייצור המחצבים הנדירים ושבבי המוליכים למחצה דורש השקעה עצומה באינטליגנציה ובמשאבים כספיים. מעבר לשיקולים הכלכליים בייצורם, שיקולים גיאופוליטיים מכוונים את מדיניות הטכנולוגיה, במיוחד תחת התחרות המוגברת בין ארה"ב לסין לאחר שממשל טראמפ יזם את מלחמת הסחר והטכנולוגיה נגד סין. כך עולה מניתוח שפורסם באתר E-International Relations.
כמוצרים אסטרטגיים, המחצבים הנדירים ושבבי המוליכים למחצה מראים את חשיבותם בניצול הפוטנציאל של הטכנולוגיה הירוקה למהפכה התעשייתית הבאה, כגון ייצור ציוד תקשורת יעיל וסוללות. האספקה המתמשכת של המחצבים הנדירים ושבבי המוליכים למחצה כוללת אינטרסים אמריקאיים משמעותיים בפיתוח כלכלי ובביטחון לאומי. בהקשר של תחרות ארה"ב-סין, כאשר 90% מהאספקה של מחצבים נדירים נשלטת על ידי סין, מחצבים נדירים יכולים לשמש כנשק פוליטי. בתחום שבבי המוליכים למחצה, תחת אסטרטגיית האינטגרציה האזרחית-צבאית שלה, סין שואפת לפתח את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר תוך עקיפת הסנקציות האמריקאיות, ושימוש במחצבים נדירים כנשק פוליטי לשיתוק שרשרת האספקה התעשייתית, דבר שמזיק לאינטרסים ולביטחון הלאומי של ארה"ב.
המחצבים הנדירים ושבבי המוליכים למחצה הם מוצרים אסטרטגיים שמאפשרים את הפיתוח של כלכלה טכנולוגית מתקדמת. ייצור שבבי המוליכים למחצה דורש שימוש במחצבים הנדירים במהלך התהליך. המחצבים הנדירים משמשים גם במוצרים תעשייתיים רבים, כגון סוללות, מחשבים, טורבינות רוח, קטליזטורים, טלוויזיות, תאורה ולייזרים. לשימושים צבאיים, המחצבים הנדירים הם מרכיב קריטי במערכות נשק רבות של ארה"ב, כולל לייזרים, רדאר, סונאר, מערכות ראיית לילה, מערכות הנחיית טילים, מנועי סילון, ואפילו סגסוגות לכלי רכב משוריינים. השגת המחצבים הנדירים תלויה במידה רבה בייבוא, במיוחד מסין, שמובילה בשוק העולמי של המחצבים הנדירים.
שבבי המוליכים למחצה משמשים לתמיכה ביישומים קריטיים לביטחון לאומי ובתשתיות טכנולוגיות וכלכליות משמעותיות. קרוב ל-80% מייצור שבבי המוליכים למחצה נשלט על ידי טאיוואן ודרום קוריאה, והחברה האמריקאית היחידה המובילה בתחום, GlobalFoundries, מגיעה רק ל-6% מנתח השוק. דבר זה מדגיש את התלות של ארה"ב בבעלות בריתה.
כפי שפול קנדי מציין, "אסטרטגיה גדולה טמונה במדיניות, כלומר ביכולת המנהיגים של המדינה לאחד את כל המרכיבים לשימור ושיפור האינטרסים הטובים ביותר של המדינה לטווח הארוך". כאשר מתמודדים עם האתגרים שמציבה סין ומשקיעים מאמצים לשמירת ההגמוניה, ארה"ב זקוקה לאסטרטגיה שתעסוק במשאבים הדרושים לשמירת האינטרסים שלה לטווח הארוך. למרות שהמחצבים הנדירים הם משאבים טבעיים ואילו השבבים הם מוצרים מיוצרים, במקרה של ארה"ב וסין, שניהם דורשים תיאום בין שחקנים שונים עם השקעת משאבים עצומה כדי להשיג את המטרה המדינית של אספקה בת קיימא.
בניית ושימור גישה למוצרים אסטרטגיים ויתרון בטכנולוגיה דורשים יסודות מקומיים חזקים, מנהיגות חזקה ובריתות חזקות. לפי ויליאם מרטל, ישנם שלושה עקרונות מרכזיים בפיתוח אסטרטגיה גדולה: בניית בסיס כוח מקומי, מיגור איומים על האינטרסים החיוניים של ארה"ב באמצעות הפעלת מנהיגות אמריקאית, ויצירת שותפויות ובריתות למול איומים על היציבות הגלובלית.
ראשית, בסיס כוח מקומי חזק כולל תשתית מתקדמת לייצור מחצבים נדירים ושבבי מוליכים למחצה, מה שיאפשר לארה"ב להפעיל כוח והשפעה כלפי מדינות אחרות. שנית, ארה"ב צריכה להוביל בהגנה על ערכים ופרקטיקות חיוביות בשרשרת האספקה העולמית של מוצרים אסטרטגיים אלו. ולבסוף, על ארה"ב לשתף פעולה עם מדינות נוספות למול האיומים על אספקת מוצרים אסטרטגיים, במיוחד בהתחשב במורכבות ייצור השבבים.
מאמצים אלו יכולים להוביל לניתוק יחסים בין ארה"ב לסין, אשר מזהירים מפניו חלק מהמומחים, אך בעידן שבו סין מתקרבת למעמד מוביל בתחום השבבים, זהו מהלך נבון לנקוט צעדים מקדימים להבטחת האינטרסים הלאומיים של ארה"ב.
