פאקס סיליקה: “שלום הסיליקון” של עידן ה-AI – ומה ישראל מרוויחה (וגם מסתכנת)
Pax Silica היא יוזמה אמריקנית חדשה, שהושקה בוושינגטון ב-12-12-2025, במטרה לבנות מסגרת שיתוף פעולה סביב נקודות החנק של הכלכלה הדיגיטלית: מינרלים קריטיים ואנרגיה, ייצור מתקדם, שבבים, תשתיות מחשוב־על, מרכזי נתונים ורשתות תקשורת – עד שכבת התוכנה ומודלי-היסוד של הבינה המלאכותית. (industry.gov.au)
השם עצמו נבחר במכוון: “Pax” במובן של יציבות ושגשוג, ו-“Silica” כרמז ישיר לחומר שממנו נגזר “סיליקון” – הבסיס לתעשיית השבבים. כך לפחות מוסבר בפרסומי משרד החוץ הישראלי. (משרד החוץ) פרשנים בתקשורת האמריקנית־טכנולוגית כבר הציגו זאת כהצבה מודרנית של “Pax” שמבוססת פחות על כוח צבאי ויותר על שליטה בתשתיות סיליקון ומחשוב.
מי חתום ומי “מדינות ליבה”
לפי נוסח ההצהרה הרשמי שפורסם על ידי ממשלת אוסטרליה, על ההצהרה חתמו שבע מדינות: ארה״ב, אוסטרליה, בריטניה, ישראל, יפן, דרום קוריאה וסינגפור.
במקביל, ישראל מציגה את האירוע כמסגרת של תשע “מדינות ליבה” שהשתתפו בכנס (כולל הולנד ואיחוד האמירויות). (משרד החוץ) כאן חשוב הניואנס: חלק מהדיווחים מדגישים שהולנד ואיחוד האמירויות נכחו אך לא חתמו בשלב הראשון – כלומר יש “רמות חברות” כבר מהיום הראשון.
מה המטרה בפועל: “Full-Stack”, השקעות ותיאום רגולטורי
ההצהרה עצמה מדברת על שיתוף פעולה לאורך כל ה”מחסנית”: החל מתוכנה ופלטפורמות ומודלי-יסוד, דרך רשתות, מחשוב ושבבים, ועד לייצור מתקדם, לוגיסטיקה, זיקוק/עיבוד מינרלים ואנרגיה. (industry.gov.au)
מעבר לשיתוף פעולה כללי, יש כאן שלושה רעיונות שמופיעים במפורש או משתמעים מאוד מהטקסט ומהתדרוכים סביבו:
- הפחתת “תלויות עודפות” ובניית חיבורים עם “שותפים אמינים” – נוסח שאינו מזכיר את סין בשם, אבל נכתב על רקע מלחמת שרשראות האספקה של השנים האחרונות.
- שיתוף פעולה השקעותי ותשתיתי: תיאום תמריצים, ביטחון השקעות, והנעה של הון פרטי לפרויקטים.
- תיאום סביב “כללי משחק”: מסגרות אכיפה והגנה על טכנולוגיות רגישות ותשתיות קריטיות, לצד שיח על עודף כושר ייצור והיצף (“dumping”).
חברת הייעוץ BGA העריכה שהיישום יכלול תמהיל של מימון/סבסוד פרויקטים, רגולציה, ובקרות יצוא, ושהמהלך יאיץ רירוט שרשראות אספקה – מה שיכול להעלות עלויות בטווח הקצר (מינרלים, מפעלי שבבים, דאטה־סנטרים וכבלי תקשורת תת־ימיים), אבל גם ליצור “חלון הזדמנויות” לפרויקטים במדינות החברות.
ומה זה אומר לישראל: קרדיט, גישה, וסימון צד
מבחינה ישראלית, עצם ההצטרפות מסמנת הכרה בכך שלישראל יש תפקיד במקטעים שהברית רוצה לחזק – בעיקר תכנון שבבים, תוכנה ושכבות אבטחת סייבר סביב “אקוסיסטם מהימן”. זה גם תואם את ההגדרה הרשמית של היוזמה ככזו שמכסה את כל הערך – ממינרלים ועד רשתות, דאטה־סנטרים ויישומי AI. (משרד החוץ)
נקודה רגישה שמרחפת מעל הכול היא שאלת גישה לשבבי AI מתקדמים. BGA מעריכה שחברות הבלוק עשויות ליהנות מיתרונות כמו גישה ל-“U.S. AI stack” ו”הקלה” בחלק ממגבלות היצוא, אך חשוב לומר בזהירות: בשלב הזה מדובר בעיקר בהצהרת כיוון והערכות – לא בהכרזה רשמית על ביטול רישיונות או פתיחה גורפת של מכירות שבבים מתקדמים.
מבחינה גיאופוליטית, זו גם הכרעה ערכית־טכנולוגית: היוזמה נולדה כדי לצמצם סיכוני “תלות אסטרטגית” במדינות שמוגדרות כגורם דאגה, ולכן היא בפועל מגדילה את המחיר של “גם וגם” מול סין – לטובת שייכות ברורה יותר לגוש המערבי בהובלת ארה״ב.
