דו"ח IVC-GNY-KPMG מצביע על ירידה דרמטית בהשקעות ראשוניות וגיוסי קרנות, אך גם על ענפי מפתח כמו AI, סייבר וביטחוני שממשיכים למשוך הון, לצד יוזמות ממשלתיות חדשות והון פנוי של 11 מיליארד דולר
דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG למחצית הראשונה של 2025 מספק תמונת מצב עדכנית של תעשיית ההיי-טק הישראלית, הממשיכה לפעול על רקע מלחמה מתמשכת וחוסר יציבות כלכלית. הנתונים מצביעים על ירידה חדה בהשקעות ראשוניות ובהקמת קרנות חדשות, אך גם על סימנים ראשונים להתאוששות – עם תחומי טכנולוגיה בולטים שמושכים השקעות, יוזמות ממשלתיות חדשות, ותפקיד מרכזי למשקיעים מוסדיים.
האטה חדה בהקמת קרנות וגיוסי הון
במחצית הראשונה של השנה הוקמו בישראל 12 קרנות הון סיכון חדשות – מספר הדומה למחצית הראשונה של 2024 אך נמוך מהותית מהיקף השיא ב־2022 ו־2021. סך ההון שגויס נאמד ב־300–350 מיליון דולר בלבד, בהשוואה ל־1.2 מיליארד דולר בכל 2024 ול־2.2 מיליארד דולר ב־2023. רוב הקרנות החדשות נמצאות עדיין בשלב קריאת ההון הראשונה, כאשר הסגירות הסופיות צפויות בהמשך השנה.
הדו"ח מצביע על ירידה דרמטית בכלל השוק: השקעות חדשות כמעט נעצרו, והקרנות מעדיפות להשקיע בחברות שכבר קיימות בפורטפוליו שלהן. ירידה זו, על פי הדו"ח, מייצרת פערי מימון משמעותיים עבור סטארט-אפים צעירים.
העדפה להשקעות המשך
במחצית הראשונה של 2025 ירדה פעילות ההשקעות הראשוניות לשפל של עשור. מנגד, השקעות המשך שומרות על נפח גבוה. מגמה זו משקפת את הזהירות שאימצו הן קרנות מקומיות והן זרות, שבחרו לרכז משאבים בחברות קיימות במקום לקחת סיכונים בחברות חדשות.
בקרב משקיעים זרים ניכרה ירידה חדה במספר העסקאות הראשוניות, אך במקביל נרשמה עלייה בגודל העסקאות הראשונות – עדות להתמקדות בפחות עסקאות אך בהיקפים גדולים יותר. המשקיעים הישראלים, לעומת זאת, שמרו על יציבות יחסית והמשיכו לתמוך באקוסיסטם המקומי גם בתקופה מאתגרת.
תחומי עניין בולטים: AI, סייבר וביטחוני
על אף המגמות השליליות, מספר תחומים ממשיכים למשוך השקעות:
- בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) – התחום המוביל במספר העסקאות, עם דוגמאות כמו ההשקעה בסנטרה (Sentra) בסך 50 מיליון דולר.
- פינטק וסייבר – ממשיכים להוות מנועי צמיחה מרכזיים.
- טכנולוגיות ביטחוניות (DefenceTech) – חוזרות לקדמת הבמה בשל המציאות הביטחונית, עם צפי להמשך גידול ולהעתקת טכנולוגיות גם לשוק האזרחי.
יוזמות רשות החדשנות
כדי להתמודד עם המחסור בהון ולהבטיח את המשך התמיכה ביזמות, רשות החדשנות השיקה שני כלים מרכזיים: קרן "סטארט-אפ" ותוכנית "יוזמה 2.0". מטרת היוזמות היא להגדיל את הנזילות ולעודד מעורבות של משקיעים מוסדיים בהשקעות הון סיכון.
הרשות מדגישה את החשש ממחסור בהון זמין ("Dry Powder") עבור תחומי דיפ-טק, אנרגיה, אוטו-טק ורפואה – תחומים שבהם דרכי החדירה לשוק מורכבות יותר ודורשות מימון מתמשך. לצד זאת, קרן הסטארט-אפ של הרשות ממשיכה להזרים מאות מיליוני שקלים מדי שנה, בעיקר להשקעות בשלבים מוקדמים, תוך השתתפות בהיקף גבוה בסבבים לא מדללים.
תפקיד המשקיעים המוסדיים
הדו"ח מדגיש את החשיבות ההולכת וגדלה של ההון המוסדי הישראלי. הראל, מור והפניקס אחראים ל־69% מההשקעות הכספיות של מוסדיים במחצית הראשונה של 2025. כלל ביטוח הובילה במספר העסקאות, אך לא בהיקף הכולל. המגמה משקפת את חשיבות ההון המקומי ביצירת יציבות בשוק בעתות משבר.
הון פנוי להשקעות עתידיות
למרות הירידה בהשקעות, קרנות ההון סיכון הישראליות מחזיקות עדיין בכ־11 מיליארד דולר של "אבקת שריפה" – הון פנוי להשקעות. כ־3 מיליארד דולר מיועדים להשקעות ראשוניות וכ־8 מיליארד דולר להשקעות המשך. נתון זה מהווה עוגן של יציבות שעשוי לאפשר שימור ואף האצה של קצב ההשקעות בהמשך השנה.
מבט קדימה
הדו"ח מסכם כי ההיי-טק הישראלי נמצא בצומת דרכים. מצד אחד – האטה חריפה, ירידה במספר הקרנות ובסך הגיוסים, והעדפה ברורה להשקעות המשך. מצד שני – תחומי חדשנות פורצי דרך דוגמת AI, יוזמות ממשלתיות חדשות, מעורבות הולכת וגדלה של משקיעים מוסדיים, והון זמין משמעותי שיכול להזרים חמצן לשוק.
המשמעות היא שבשוק ההיי-טק הישראלי קיימים תנאים ליצירת גל חדש של יזמות וצמיחה, אם יצליח לשלב נכון בין הון מקומי, תמיכה ממשלתית והמשך מעורבות של משקיעים זרים. כפי שהודגש בדו"ח, פעמים רבות דווקא מתקופות של אי־ודאות צומחות הזדמנויות חדשות – והאקוסיסטם הישראלי כבר הוכיח בעבר את יכולתו להתחדש ולהוביל את הקדמה העולמית.
