כששואלים את נטלי זליכה איך הגיעה להיות מהנדסת תכנון שבבים התשובה הטבעית שלה היא שהיא פשוט נמשכה לתחום מגיל צעיר. זו תשובה דומה לתשובה שקיבלנו גם מבנות אחרות שהתראיינו למדור הזה אבל במחשבה שניה נראה שדווקא הסיטואציות אליהן נקלעה נטלי הובילו אותה למקום בו היא נמצאת היום די במקרה ובלי יותר מדי תכנון מסודר.
מבחינת נטלי, תכנות מחשבים היה מן משחק ולימוד תואר בהנדסת אלקטרוניקה בטכניון היה בגדר מבחן ליכולות שלה. כי אחרי שעשתה בגרות בתכנות כבר בכיתה ט' לא המשיכה ללמד מחשבים אלא דווקא כלכלה וגם בצבא בחרה לשרת ביחידה סודית במודיעין שלא היה לה שום קשר למחשבים או אלקטרוניקה. רק אחרי שסיימה את שרותה הצבאי נזכרה במה שאמר לה פעם המורה שלה לפיזיקה: "אם ללמד הנדסה אז רק בטכניון". וכך, נרשמה, התקבלה וגם סיימה את הלימודים בטכניון תוך כדי שהיא מתחתנת וגם יולדת את ביתה הבכורה. מוכשרת כבר אמרנו?
אז ממה שסיפרה לנו נטלי ניתן להבין שכל הקריירה שלה היא מקרית לחלוטין ואולי אם היתה פוגשת מורה אחר או אדם אחר שהיה עבורה מודל לחיקוי אולי היתה היום רופאה או אולי אפילו מדריכת ספורט. אבל האמת היא שנטלי גילתה בגיל צעיר שהיא נמשכת לפתרון חידות גם אם הן מורכבות ודורשות התגברות על חישובים מתימטים מסובכים. נטלי גם הבינה שקל לה להתמודד עם בעיות מורכבות וחשיבה אנליטית. לכל היכולות הללו תוסיפו זוג הורים תומכים שמאד עודדו אותה ואת אחיותיה לרכוש ידע ולהגיע כמה שיותר רחוק באמצעות הלימודים. להוריה שעלו לארץ מפרס לא היתה הזדמנות ללמד לימודים גבוהים אבל הן דאגו לדחוף את ארבעת בנותיהן לעשות מה שלהם לא התאפשר. האחת הפכה לרופאה, השניה עורכת דין, השלישית אמנית ונטלי הריאלית שבחבורה גילתה את עולם הטכנולוגיה ונשבתה.
אז איך הגעת לתעשיית השבבים שאלנו?
אחרי שהתחתנתי, ילדתי את ביתי הבכורה וסיימתי את לימודי בטכניון, הצטרפתי לחברת ASOCS מראש העין, שם הייתי חלק מצוות שהיה אחראי על פיתוח החומרה וגם על עבודות המעבדה. היינו צוות קטן של כ-30 איש ואני עסקתי בעיקר בתכנון הבלוקים של הצ'יפ. הצוות שלנו היה מאד חזק וכולם היו מעורבים בארכיטקטורה ובתכנון הצ'יפ. נהניתי לעבוד בסביבה של אנשים חזקים אבל אחרי שנתיים הרגשתי שמיציתי ועברתי לחברת CEVA שם למדתי Verilog ועבדתי בתכנון ASICs.
אבל גם העבודה ב- CEVA היתה שגרתית מדי עבורה וכעבור שנתיים וחצי עברה לחברת ברודקום.
ומה את עושה בברודקום?
כשהגעתי לברודקום הצטרפתי לצוות העובד על תכנון שבב לתקשורת ביתית. זהו למעשה הצוות של חברת אוקטליקה שנרכשה ע"י ברודקום כמה שנים קודם לכן (בשנת 2007). הצוות עוסק בפיתוח שבב תקשורת Ethernet לפי תקן MOCA (Multimedia Over Coax Alliance) . זהו צוות שכל אדם בו הוא תותח, צוות מנצח ואני מרגישה בו ממש טוב.
כמה נשים עובדות בצוות שלכם?
האמת היא שאני האשה היחידה העוסקת בתכנות וחוץ ממני יש עוד שתי נשים שעוסקות בווריפיקציה. כלומר על צוות של 35 איש יש רק שלוש נשים. זה קצת פחות מ- 10% אבל זה אחוז די מייצג למה שקורה בהייטק בדרך כלל.
אז מדוע לדעתך אין יותר נשים בהייטק בכלל ובתחום השבבים בפרט?
אין לי תשובה ברורה לשאלה הזו אבל אני מנחשת שזה קשור לכמה תכונות בהן הנשים שונות מהגברים. לגברים יש נטיה לקחת סיכונים, יש להם יותר תעוזה ופחות פחד להכשל ואילו בנות מפחדות יותר מכשלונות. נראה לי שאם בנות היו פועלות בסביבה לא תחרותית כלומר רק בסביבה של בנות, הן היו מעזות יותר ופוחדות פחות להיכשל. אולי זו דרך טובה יותר שתאפשר לנשים רבות יותר לקחת סיכונים ולהתחבר לתחומים הטכנולוגים.
ומה הנסיון שלך? האם את מצטערת שהגעת לתחום השבבים?
לגמרי לא, מבחינתי העבודה שלי היא מאתגרת ובאותה מידה מרתקת. יש לנו תקופות קשות כמו למשל השנה עד ליל הסדר היינו צריכים לסיים פרויקט ועברנו חודשיים קשוחים שכללו עבודה במשך שעות ארוכות ואפילו בימי שישי אבל כשרואים את התוצרים יש סיפוק אדיר. כשהצ'יפ מגיב ועובד כמו שצריך זו גאווה אמיתית. התחושה שאנחנו עשינו את זה היא מדהימה.
מה דעתך על המהנדסים הישראלים? האם הם שונים מעמיתהם במדינות אחרות?
אני לא מכירה את כל המהנדסים ברחבי העולם אבל יצא לי לעבוד עם צוות מהנדסים בקימברידג' , בריטניה. הם אנשים מצוינים אבל אני חושבת שההבדל הוא שפה למהנדסים יש חשיבה אנליטית, הם יודעים לחשוב מחוץ לקופסא כדי לפתור בעיות, יודעים לעשות סיעור מוחות כשצריך וגם לעבוד לתוך הלילה או בסופי שבוע כדי להתגבר על בעיות או לעמוד בלוחות הזמנים.
מה צריך לעשות כדי לגרום ליותר נשים להצטרף לתעשיית השבבים?
צריך לחבר נשים לטכנולוגיה מגיל צעיר. החשיפה שלי בגיל בית ספר יסודי וחטיבה לתכנות היא זו שגרמה לי לרצות להמשיך ללמד את זה. אני חושבת שזה חשוב גם כדי לפתור את תחושת הפחד של נשים שחושבות שאולי המקצועות הריאלים לא מתאימים להן ונמנעות מללמוד מחשבים ואלקטרוניקה כמו הבנים. אני גם מעודדת את הבנות שלי לעסוק בתחום הטכנולוגי מגיל צעיר.
ומה קורה בברודקום. האם את מרוצה מהחברה?
בהחלט. בברודקום הרגשתי שהגעתי למנוחה ולנחלה. הם גם מעודדים אותנו להוסיף ידע וללמד לימודים מתקדמים. ממש לאחרונה סיימתי תואר MBA באונב' ת"א שחלקו מומן ע"י החברה. נראה לי שאשאר כאן עד לפנסיה.
