"למחשבים קוונטיים יכולות גבוהות אך הם דורשים ארכיטקטורה ייחודית ליישום בקנ"מ רחב"

כך אומר עמית בן קיש CTO ואחד ממייסדי חברת קוונטום ארט המקדמת פתרון לסוגיה זו בראיון ל-CHIPORTAL. בן קיש ישתתף במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-1/7 בבית IBM בפתח תקווה ושיעסוק במיחשוב הקוונטי

"למחשבים קוונטיים יש רגישות גבוהה לרעשים חיצוניים,"  מסביר עמית בן קיש, CTO ואחד ממייסדי חברת קוונטום ארט. "הארכיטקטורה שלנו מאפשרת להתמודד עם הרגישות הזו ולשמור על ביצועים גבוהים גם במערכות גדולות".  כך אומר עם עמית בן קיש CTO ואחד ממייסדי חברת קוונטום ארט המקדמת פתרון לסוגיה זו.

בן קיש ישתתף במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-1/7 בבית IBM בפתח תקווה ושיעסוק במיחשוב הקוונטי (הרשמה למפגש).

בן קיש שימש בתפקידי ניהול בכירים בתוכנית תלפיות וברפאל, שם שימש כ CTO בחטיבה של 1,200 עובדים. את הרקע שלו בכל הקשור ליונים לכודים הוא רכש בפוסט דוקטורט. "עשיתי פוסט דוקטורט במיחשוב קוונטי מבוסס יונים לכודים באוניברסיטת קולורדו תחת הנחייתו של דייב ווינלנד, לימים (2012) חתן פרס נובל לפיזיקה." גם אחד משותפיו לחברה, פרופ' רועי עוזרי, עשה פוסט דוקטורט באותה מעבדה.

קוונטום ארט הוקמה לפני כשנתיים על ידי ד"ר בן קיש,  פרופ' רועי עוזרי וד"ר טל דוד. "רועי עוזרי, המכהן כ-CSO של החברה, הוא פרופסור במכון ויצמן והקים hבקבוצת המחקר שלו את המחשב הקוונטי הראשון בישראל. טל דוד, יוצא מפא"ת, ריכז את התוכנית הלאומית לקוונטים ".

קוונטום ארט מפתחת מחשב קוונטי Full Stack, הכולל את כל המכלולים – ליבה, קומפיילר, אלגוריתמיקהועוד. החברה מתמקדת בטכנולוגיה של יונים לכודים. "הטכנולוגיה הזו מציגה את הביצועים הכי טובים," אומר עמית. "האתגר המרכזי הוא לשמר את הביצועים במערכות גדולות יותר, מה שמכונה Scaling."

החברה פועלת להשגת מה שמכונה "Quantum Advantage" – הנקודה שבה מחשבים קוונטיים יוכלו לבצע חישובים בצורה יעילה יותר מכל מחשב קלאסי. "השלב שבו זה יקרה נקרא Quantum Advantage," מציין עמית. המחשבים הקוונטיים מציעים יתרונות משמעותיים בתחומים כגון פיתוח חומרים ותרופות, פיננסים, אופטימיזציה של תחבורה, פיתוח דלקים, ולימוד מכונה קוונטי. הם עשויים גם לשפר חיפוש בבסיסי נתונים גדולים ולשבור הצפנות מבוססות RSA.

כדי להתמודד עם האתגרים הטכניים, קוונטום ארט פיתחה ארכיטקטורה ייחודית שמטרתה לשמר את ביצועי המערכת גם בקנה מידה גדול. "למחשבים קוונטיים יש רגישות גבוהה לרעשים חיצוניים," מסביר עמית. "הארכיטקטורה שלנו מאפשרת להתמודד עם הרגישות הזו ולשמור על ביצועים גבוהים גם במערכות גדולות."

בן קיש הדגיש את החשיבות של ישראל בתור שחקן בתחום המיחשוב הקוונטי, בהינתן ההשקעות הגדולות של ממשלות וחברות בעולם. הוא ציין כי בישראל ישנן חברות המתמחות בתוכנה ובתיקון שגיאות קוונטיות, וכן חברות חומרה קוונטית. "ישראל חייבת לפתח יכולות חזקות בתחום כדי להישאר רלוונטית ולהיות שחקן מרכזי," מדגיש עמית. "למרות גודלה הקטן, לישראל יש את הכישורים והידע הנדרשים."