כך אומר פרופ' דוד מנדלוביץ מאוניברסיטת תל אביב – יזם סדרתי וסגן נשיא סמסונג. פרופ' מנדלוביץ' ישתתף במפגש הקרוב של הסיליקון קלאב שיתקיים ב-26 בספטמבר החל מהשעה 18:30 בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב
"הבינה המלאכותית נכנסת לתחומים כמו ספרות ומשפט". כך אומר פרופ' דוד מנדלוביץ מאוניברסיטת תל אביב – יזם סדרתי וסגן נשיא סמסונג. פרופ' מנדלוביץ' ישתתף במפגש הקרוב של הסיליקון קלאב שכותרתו: "גיים צ'יינג'ר: כיצד הצליחה הבינה המלאכותית לחולל מהפיכה בתעשיות השונות". המפגש יתקיים באודיטוריום לאון, ביה"ס קולר לניהול, אוניברסיטת ת"א ביום שלישי ה-26 בספטמבר, 2023 בין השעות 18:30-21:30.
פרופ' דוד מנדלוביץ, מומחה מוביל לבינה מלאכותית מאוניברסיטת תל אביב, יזם סדרתי וסגן נשיא בסמסונג, דן בהזדמנויות ובאיומים של בינה מלאכותית בתחומים שונים.
"בתעשייה, במיוחד בעולמות השבבים, המצלמות ועיבוד התמונה שעליהם אני אחראי בסמסונג, יש התפתחות נרחבת של בינה מלאכותית שבה ההזדמנויות בולטות יותר מהאיומים", אומר מנדלוביץ. |לדוגמה, לתשתיות עיבוד יש מגוון אלגוריתמים המשפרים ביצועים – עיבוד תמונה לאחר התמונה בטלפון משלב AI משמעותי. זיהוי פרצופים, תנועה ומחוות מגיע לאחר מכן. עבור טכנולוגים, AI הוא יותר הזדמנות מאשר איום. כמומחית לשבבים וחיישנים, AI עשתה מהפכה של ממש, ושיפרה מאוד את יעילות הסיליקון. מעבר לביצועים יוצאי דופן, ראינו הפחתת עלויות מעבר לחוק מור תוך שימוש באלגוריתמים סטוכסטיים יותר לעומת דטרמיניסטיים."
איזון בין הזדמנות לאיום באקדמיה
"באקדמיה יש איזון בין איום להזדמנות. קיים איום שסטודנטים וחוקרים יוכלו לגשת למידע מקוון – כמו תשובות למטלות ואף להעתיק פרקי מאמרים. הדבר יכול לעוות את הוגנות הלמידה באקדמיה. ישנן גישות שונות להתגבר על כך. לדוגמה כיום מוצאים משאבים נכבדים בשילוב מוגבר של דרישות לימוד שיאפשרו לבנות את המטלות כך שתהיינה אגנוסטיות לבינה מלאכותית."
"במונחים של הזדמנויות, AI הפך דיסציפלינה תומכת כמעט בכל תחום שניתן להעלות על הדעת. אם היינו חושבים שבינה מלאכותית שימושית רק לעריכה גנטית או לאלגוריתמים לחיזוי מזג אוויר, זו הייתה טעות. הוא רלוונטי למחקר בספרות, במשפטים וכמעט בכל תחום אוניברסיטאי. כיום הוא נתפס כחלק מארגז הכלים הבסיסי לתלמידים. אוניברסיטאות מסוימות אפילו הופכות מיומנויות AI לחובה."
"אני רוצה להפריד בין שימוש אקדמי בכלי בינה מלאכותית לבין מחקר בינה מלאכותית – אלה שני כיוונים שונים שדורשים אולי שיח שונה. עבור המשתמשים, זה צריך להיות בארגז הכלים של כל תלמיד. אבל במחקר AI, יש שינויים עצומים. בעבר הנדסאים מגיעים כיום לתחומים מפתיעים יותר – אתיקה של בינה מלאכותית, לימודי ניהול ועוד. היא הפכה לדיסציפלינה מחקרית חשובה, אולי קריטית."
קיימתי לאחרונה שיחות עם נשיא אוניברסיטת תל אביב, שסיפר לי כי העניק למספר פקולטות למדעי הרוח והחברה משרות לשילוב בינה מלאכותית בתחומיים הללו."
הייפ או משהו שיהיה איתנו לנצח
לגבי הייפ – כשהיינו צעירים, דברים חדשים כמו מחשבים אישיים ואחר כך האינטרנט נראו נוצצים. אבל הם עבדו טוב לאורך זמן וכולם היו מרוצים. מאוחר יותר הופיעו וירוסים ותוכנות ריגול. לבינה מלאכותית היום יש קצת בעיות ילדות אבל עובדים כדי להתגבר עליהםן. בינתיים אנחנו רואים שימוש לרעה בזיופים וזיופים. אז המאבק בין יוצרים מזויפים ללוחמים מזויפים יתעצם כמו קרבות האנטי וירוס לפני 20 שנה. זהו מחזור חיים טבעי לטכנולוגיה פורצת דרך – באגים ראשוניים ובהמשך ניצול שלילי. זה מצביע על בריאותה של הבינה המלאכותית שהיא אינה חסינה מפני קשיים טכנולוגיים בעבר".
"לדבריו בסמסונג הוא אחראי על כל המצלמות שנמצאות במוצרים של סמסונג. אמנם סמסונג אינה נמצאת בשוק הרכב, אבל אנחנו גם מוכרים שבבים לחברות אחרות, שמשתמשות בהן בפרויקטים בתחום הרכב."
