• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    אפלייד מטיריאלס. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אפלייד מטיריאלס ו-GlobalFoundries משתפות פעולה להאצת פוטוניקה מבוססת בינה מלאכותית

    אירופה מבקשת עצמאות בתחום השבבים. המחשה: depositphotos.com

    אירופה מתעצמת מחדש: שבבים במרכז המאמץ הביטחוני

    הבנק HSBC ו־IBM הדגימו לראשונה בעולם מסחר אלגוריתמי באג"ח בסיוע מחשוב קוונטי

    לוגו חברת OpenAI. המחשה: depositphotos.com

    אנבידיה תשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI – שותפות שתקבע את עתיד תעשיית הבינה המלאכותית

    מימין - מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. צילום מתוך דף ה-X של הואנג

    מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת: משרטטות מחדש את מפת המחשוב

    ביתן של SMIC בתערוכה. צילום יחצ

    SMIC בוחנת את מכונת ה־DUV המקומית הראשונה – צעד מרכזי לעצמאות ציוד ייצור שבבים בסין

    Trending Tags

    • בישראל
      אירוע השקת המעבדות של NetZero Ventures והמכון הלאומי לאגירת אנרגיה- קרדיט צלם: ישראל פנחסוב.

      NetZero Ventures והמכון הלאומי לאגירת אנרגיה השיקו בבר-אילן מעבדות להאצת הפיתוח והמסחור של פתרונות אנרגיה ואקלים בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים

      הסמכה ל-2 ננומטר. צילום יחצ פרוטאנטקס.

      ‏פרוטיאן־טקס השלימה אימות סיליקון בטכנולוגיית 2 ננומטר של TSMC

      פרופ' אמנון שעשוע. צילום יונתן הפנר

      הסטארטאפ החדש של אמנון שעשוע בתחום ה־AI גייס מאות מיליוני דולרים והגיע לשווי של מעל מיליארד דולר

      עופר גרינברגר. צילום מיכה לובטון

      עופר גרינברגר מונה למנכ"ל ונשיא אפלייד מטיריאלס ישראל

      כריס ואן דאן אלזן, בכיר בתעשיית הרכב העולמית, מונה כחבר דירקטוריון. צילום ארבה

      ארבה רובוטיקס: כריס ואן דאן אלזן, בכיר בתעשיית הרכב העולמית, מונה כחבר דירקטוריון

      ירון גליצקי. צילום רון קובי

      ירון גליצקי מונה לתפקיד סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת ה-AI בחברת סיוה

      Trending Tags

      • מדורים
        • אוטומוטיב
        • בינה מלאכותית (AI/ML)
        • בטחון, תעופה וחלל
        • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
        • ‫יצור (‪(FABs‬‬
        • ‫צב"ד‬
        • ‫שבבים‬
        • ‫רכיבים‬ (IOT)
        • ‫תוכנות משובצות‬
        • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
        • תקשורת מהירה
        • ‫‪FPGA‬‬
        • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • מאמרים ומחקרים
      • צ'יפסים
      • Chiportal Index
        • Search By Category
        • Search By ABC
      No Result
      View All Result
      Chiportal
      • עיקר החדשות
        אפלייד מטיריאלס. אילוסטרציה: depositphotos.com

        אפלייד מטיריאלס ו-GlobalFoundries משתפות פעולה להאצת פוטוניקה מבוססת בינה מלאכותית

        אירופה מבקשת עצמאות בתחום השבבים. המחשה: depositphotos.com

        אירופה מתעצמת מחדש: שבבים במרכז המאמץ הביטחוני

        הבנק HSBC ו־IBM הדגימו לראשונה בעולם מסחר אלגוריתמי באג"ח בסיוע מחשוב קוונטי

        לוגו חברת OpenAI. המחשה: depositphotos.com

        אנבידיה תשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI – שותפות שתקבע את עתיד תעשיית הבינה המלאכותית

        מימין - מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. צילום מתוך דף ה-X של הואנג

        מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת: משרטטות מחדש את מפת המחשוב

        ביתן של SMIC בתערוכה. צילום יחצ

        SMIC בוחנת את מכונת ה־DUV המקומית הראשונה – צעד מרכזי לעצמאות ציוד ייצור שבבים בסין

        Trending Tags

        • בישראל
          אירוע השקת המעבדות של NetZero Ventures והמכון הלאומי לאגירת אנרגיה- קרדיט צלם: ישראל פנחסוב.

          NetZero Ventures והמכון הלאומי לאגירת אנרגיה השיקו בבר-אילן מעבדות להאצת הפיתוח והמסחור של פתרונות אנרגיה ואקלים בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים

          הסמכה ל-2 ננומטר. צילום יחצ פרוטאנטקס.

          ‏פרוטיאן־טקס השלימה אימות סיליקון בטכנולוגיית 2 ננומטר של TSMC

          פרופ' אמנון שעשוע. צילום יונתן הפנר

          הסטארטאפ החדש של אמנון שעשוע בתחום ה־AI גייס מאות מיליוני דולרים והגיע לשווי של מעל מיליארד דולר

          עופר גרינברגר. צילום מיכה לובטון

          עופר גרינברגר מונה למנכ"ל ונשיא אפלייד מטיריאלס ישראל

          כריס ואן דאן אלזן, בכיר בתעשיית הרכב העולמית, מונה כחבר דירקטוריון. צילום ארבה

          ארבה רובוטיקס: כריס ואן דאן אלזן, בכיר בתעשיית הרכב העולמית, מונה כחבר דירקטוריון

          ירון גליצקי. צילום רון קובי

          ירון גליצקי מונה לתפקיד סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת ה-AI בחברת סיוה

          Trending Tags

          • מדורים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית (AI/ML)
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫שבבים‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • תקשורת מהירה
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
          • מאמרים ומחקרים
          • צ'יפסים
          • Chiportal Index
            • Search By Category
            • Search By ABC
          No Result
          View All Result
          Chiportal
          No Result
          View All Result

          בית מאמרים ומחקרים מאמרים טכניים מחקר: עד כמה ״חכם״ הוא תא העצב שבמוחנו?

          מחקר: עד כמה ״חכם״ הוא תא העצב שבמוחנו?

          מאת אבי בליזובסקי
          24 אוגוסט 2021
          in בינה מלאכותית (AI/ML), מאמרים טכניים
          רשתות נוירונים במוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

          רשתות נוירונים במוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

          Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

          מחקר חדש, שנערך על ידי ידי חוקרי האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אם רשת למידה עמוקה המורכבת משכבות של תאים מלאכותיים נקודתיים יכולה לדמות בצורה מדויקת את המבנה המורכב של נוירון ביולוגי אמיתי יחיד ואת יחסי הקלט-פלט החשמליים שהוא מבצע כדי לדמות את פעולת הנוירונים במוח, לצורך פיתוח מערכות בינה מלאכותית

          אנחנו בעיצומו של מהפך מדעי וטכנולוגי של ממש. המחשבים של היום יודעים ללמוד מתוך דוגמאות ולבצע משימות שלפני זמן לא רב נחשבו לא אפשריות לביצוע בידי מכונות מלאכותיות, החל מזיהוי פרצופים של בני אדם מזוויות שונות ועד לנהיגה של מכוניות אוטונומיות. רשתות הלמידה העמוקה, שאחראיות לחלק הארי של משימות הלמידה המסובכות הללו, אותן מסוגלים המחשבים המודרניים לפתור, מבוססות על עקרונות היסוד של מבנה ופעולת המוח: נוירונים (תאי עצב) המחוברים אחד לשני בסינפסות, דרכן התאים השונים מעבירים אותות (קלט ופלט) זה לזה.

          אותם עקרונות פעולה של המוח עליהם מבוססת הלמידה העמוקה כיום נובעים מההבנה המוגבלת שהיתה לנו על אופן פעולת הנוירונים בשנות ה-50 של המאה הקודמת. כמו ביט במחשב, כל נוירון מלאכותי ברשת העמוקה הוא "נקודתי": הוא יכול להיות בשני מצבים בלבד – אפס (לא פעיל) או אחד (פעיל). אולם בעשרות השנים האחרונות, מדעי המוח גילו כי כל נוירון הוא מערכת מורכבת במיוחד, הבנויה מגוף תא וממנו יוצא עץ מסועף (העץ הדנדריטי) ועל ענפיו הרבים מפוזרות סינפסות רבות (עשרות אלפים על כל תא) המעבירות אליו אינפורמציה מהתאים ברשת העצבית. תאי העצב גם מתחלקים למגוון עצום של תת-סוגים, שכל אחד מהם פועל בצורה מעט שונה ולכל סוג תפקיד שונה הן במוח הבריא והן כשהמוח חולה.

          מחקר חדש, שנערך על ידי ידי חוקרי האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אם רשת למידה עמוקה המורכבת משכבות של תאים מלאכותיים נקודתיים יכולה לדמות בצורה מדויקת את המבנה המורכב של נוירון ביולוגי אמיתי יחיד ואת יחסי הקלט-פלט החשמליים שהוא מבצע. זאת במטרה להשתמש במודל מורכב זה, במקום הנוירון המלאכותי הנקודתי בו משתמשות ״רשתות הנוירונים המלאכותיות״ כיום, הן כדי להבין טוב יותר כיצד תא העצב מתרגם את הקלט הסינפטי לפלט והן על מנת ליצור רשת למידה עמוקה מסוג חדש – שתדמה בצורה מדויקת יותר את אופן פעולת המוח האנושי ובתקווה גם את יכולותיו החישוביות יוצאות הדופן. המחקר נערך בידי הסטודנט דוד בניאגוייב במשותף עם הפרופסורים מיקי לונדון ועידן שגב ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח. המאמר המציג את ממצאיו התפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי Neuron.

          פרופ עידן שגב. צילום יעל אילן
          פרופ' עידן שגב. צילום: האוניברסיטה העברית

          "רשת למידה עמוקה מורכבת משכבות של נוירונים מלאכותיים נקודתיים, שכל אחד מהם מחובר בסינפסות מלאכותיות לשכבה שמעליו ולשכבה שתחתיו", מסביר פרופ' שגב. "למשל, אם אנחנו רוצים ללמד את הרשת לזהות חתולים, נציג בפני הרשת תמונה של חתול לשכבת הקלט – השכבה הראשונה". כל נוירון מלאכותי ברשת העמוקה מגיב, לפי המידע שזורם אליו, ב ״0״ או ״1״ על פי עוצמת הקלט הסינפטי שהוא מקבל מהשכבה הקודמת לו, ובהתאם לכך משגר (או לא) אות אל הנוירונים אליהם הוא קשור בשכבה הבאה. הנוירונים בשכבה זו מעבדים גם הם את המידע שקיבלו ומעבירים את הפלט שלהם לתאים בשכבה הבאה.

          בעומק פירמידת השכבות, מסביר פרופ' שגב פרופ' שגב, ניצב נוירון מלאכותי שמסכם את האותות שזורמים אליו דרך השכבות הקודמות ברשת, והוא זה שנדרש להציג תשובה, אם הרשת ראתה חתול (הפלט 1) או שזה לא היה חתול (הפלט 0). בשלב האימון של הרשת (על בסיס הצגה של הרבה תמונות של חתולים שונים), נדרש אלגוריתם הלמידה במכונה לבדוק את התשובה. אם אכן התא העמוק בשכבה האחרונה מגיב ב ״1״ עבור החתול, אפשר לעבור לדוגמה הבאה. אם לא, אלגוריתם ייעודי "משחזר אחורה" את התהליך ומשנה את עוצמת הקשרים (הסינפסות) בין הנוירונים בשכבות השונות, עד שהרשת עונה נכון לשאלה אם היא ראתה חתול בתמונה או לא.

          כאשר חוזרים על הפעולה עם מספיק נוירונים מלאכותיים במספיק שכבות, ובשימוש מספיק (לעתים מאות אלפים) של דוגמאות של חתולים, רשתות הלמידה העמוקה מצליחות פעמים רבות להשלים את שלב האימון ולומדות לזהות חתולים שהן לא ראו קודם לכן. הן לומדות להכליל בין הדוגמאות השונות של תמונות חתולים למושג כללי כלשהו של 'חתוליות'. באותו אופן לומדות הרשתות העמוקות האלה לזהות ״רמזור״ מסוים אותו לא ראתה בעבר, לאחר שלמדה את ״הרמזוריות״ מתוך הרבה דוגמאות, וכך לגבי ״מעבר חציה״ וכן הלאה. כך עובדות מערכות זיהוי הרמזורים ומעברי חציה של המכונית האוטונומית. "למרות ההצלחה העצומה המהווה 'גיים צ׳נג׳ר' של ממש בעולמנו, לא עד הסוף ברור איך הרשת העמוקה מצליחה לעשות זאת וקבוצות רבות בעולם מנסות להבין את מקור ההצלחה הזה", מוסיף פרופ' שגב.

          אולם יכולת הלמידה של כל רשת מוגבלת למשימה שהוטלה עליה. המערכת שלמדה מה זה חתול לא תזהה כלב. גם כדי שהמחשב יקשור בין הצליל "מיאו" לבין חתולים, יש צורך ברשת למידה נפרדת, משימה שכל פעוט בין שנתיים משלים בקלות. ואכן, על אף הצלחתן המרשימה ביותר בביצוע משימות ספציפיות, רשתות הלמידה העמוקה מוגבלות מאוד בהשוואה למוח האנושי בצורך שלהן במספר רב של דוגמאות כדי להשלים את שלב האימון. "ואנחנו לעומת זאת לא צריכים יותר מדוגמה אחת כדי להבין שתאונת דרכים זה מסוכן", מזכיר פרופ' שגב.

          קבוצות מחקר רבות ברחבי הגלובוס עוסקות כיום בניסיון להעניק לרשתות הלמידה העמוקה יכולות כוללניות אינטגרטיביות ואינטיליגנטיות כמו האפשרות ללמוד ממספר מצומצם של דוגמאות, לקשור בין אספקטים שונים של מה זה חתול (ראיה, שמיעה, משמעויות רגשיות וכן הלאה), להסיק מסקנות מלמידה אחת על למידה אחרת, לתכנן לטווח רחוק ולהבין שפה (אוסף של סימבולים הבאים ברצף זה אחרי זה). כל אלה הן משימות שהמוח שלנו כל-כך מוצלח בהן והרשתות העמוקות הקיימות היום מדדות אחריו. "הגישה שלנו היתה להשתמש ביכולות הקיימות של רשתות הלמידה העמוקה, כדי לייצר מודל ממוחשב מדויק ככל האפשר של העץ המורכב והמפותל המרכיב את תא העצב האמיתי", אומר בניאגוייב, "ואז להחליף את היחידה הנקודתית הפשוטה המשמשת את הרשתות העמוקות הגדולות ביחידות חדשות, שכל אחת מהן מדמה את תא העצב על כל מורכבותו".

          כדי לעשות זאת, הסתמכו השלושה על מודלים מתמטיים שנבנו במעבדתם של פרופ' שגב ופרופ' לונדון בשנים האחרונות ומדמים בצורה מדויקת, בעזרת מערכת משוואות, את התהליכים החשמליים שמתרחשים בתוך סוגים שונים של תאי עצב. "עם כל הפיצולים, הפעלת הסינפסות הרבות וזרימת החשמל בענפי העץ בתא העצב", מוסיף בניאגוייב.

          החוקרים מקווים שבנייה של רשת למידה עמוקה המורכבת מנוירונים מלאכותיים (שהם עצמם כבר עמוקים),  המדמים את מורכבות הפעולה של נוירון אמיתי, תאפשר לעשות חישובים מהירים ומורכבים יותר, בדומה לאופן פעולת המוח. "למשל, לזהות את החתול בפחות דוגמאות ולבצע פעולות מורכבות כמו כאלה הדורשות להבין שפה. אולם את זה אנחנו צריכים עוד להוכיח במחקרים נוספים", מדגיש פרופ' שגב. ברשת שכזו, הוא מוסיף, ניתן יהיה לשנות לא רק את עוצמת הקשר בין הנוירונים, אלא גם לשלב בתוכה סוגי נוירונים שונים, בדומה למבנה ולאופן הפעולה של המוח הביולוגי. "בסופו של התהליך נבנה רפליקה ממוחשבת שתחקה את יכולותיו המגוונות של המוח – אינטליגנציה מלאכותית כללית״.

          המחקר גם מאפשר לכמת לראשונה את כוח החישוב של נוירונים מסוגים שונים מסביר פרופ. שגב. ״למשל בכך שכדי לדמות נוירון מסוג א' יש צורך בשבע שכבות של למידה עמוקה הבנויה מנוירונים נקודתיים, בעוד שמודל של נוירון מסוג ב' דורש תשע שכבות כאלה. בעזרת כלי זה, ניתן למשל להשוות בצורה כמותית בין יכולת החישוב בין תא עצב במוח של עכבר לתא המקביל במוח האנושי, או בין שני תאי עצב שונים במוח האדם.

          ברמה בסיסית יותר, מוסיף  בניאגוייב, יצירה של מודל ממוחשב שמדמה בצורה מדויקת בהרבה את אופן פעולת המוח, צפוי לאפשר גם תובנות לגבי המוח האנושי עצמו. ״המוח שלנו בונה רשתות עמוקות שהן עצמן תעזורנה לנו להבין את המוח, את עצמנו. למשל, נוכל להבין טוב יותר כיצד סוגי התאים השונים והיחסים ביניהם משפיעים על כושר החישוב של המוח שלנו״, מסכם בניאגוייב.

          לפרסום המדעי

          תגיות רשתות נוירוניםבינה מלאכותית
          אבי בליזובסקי

          אבי בליזובסקי

          נוספים מאמרים

          פרופ' אמנון שעשוע. צילום יונתן הפנר
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          הסטארטאפ החדש של אמנון שעשוע בתחום ה־AI גייס מאות מיליוני דולרים והגיע לשווי של מעל מיליארד דולר

          לוגו חברת OpenAI. המחשה: depositphotos.com
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          אנבידיה תשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI – שותפות שתקבע את עתיד תעשיית הבינה המלאכותית

          מימין - מנכ
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת: משרטטות מחדש את מפת המחשוב

          לוגו FuriosaAI. צילום יחצ
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          FuriosaAI וההסכם עם OpenAI: בין עצמאות עסקית להובלת המירוץ הגלובלי בשבבי AI

          הפוסט הבא
          חברי הנהלת פרוטאנטקס. צילום יחצ

          Uhnder המפתחת רדאר-על-שבב להדמיה דיגיטלית מטמיעה את טכנולוגיית הטלמטריה של proteanTecs

          כתיבת תגובה לבטל

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

          • הידיעות הנקראות ביותר
          • מאמרים פופולאריים

          הידיעות הנקראות ביותר

          • הבנק HSBC ו־IBM הדגימו לראשונה בעולם מסחר אלגוריתמי…
          • מנכ"לי אינטל ואנבידיה במסיבת עיתונאים משותפת:…
          • עופר גרינברגר מונה למנכ"ל ונשיא אפלייד מטיריאלס ישראל
          • הסטארטאפ החדש של אמנון שעשוע בתחום ה־AI גייס מאות…
          • אנבידיה תשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI – שותפות…

          מאמרים פופולאריים

          • מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל…
          • ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים
          • אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר
          • מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה?
          • הקאמבק הגדול של השיחה הטלפונית

          השותפים שלנו

          לוגו TSMC
          לוגו TSMC

          לחצו למשרות פנויות בהייטק

          כנסים ואירועים

          כנסים ואירועים

          כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

          לחץ לפרטים

          הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

          הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


            • פרסם אצלנו
            • עיקר החדשות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • בישראל
            • צור קשר
            • צ'יפסים
            • Chiportal Index
            • TapeOut Magazine
            • אודות
            • מאמרים ומחקרים
            • תנאי שימוש
            • כנסים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫שבבים‬
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

            השותפים שלנו

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            No Result
            View All Result
            • עיקר החדשות
            • בישראל
            • מדורים
              • אוטומוטיב
              • בינה מלאכותית (AI/ML)
              • בטחון, תעופה וחלל
              • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
              • ‫יצור (‪(FABs‬‬
              • ‫צב"ד‬
              • ‫שבבים‬
              • ‫רכיבים‬ (IoT)
              • ‫תוכנות משובצות‬
              • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
              • ‫‪FPGA‬‬
              • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
              • תקשורת מהירה
            • מאמרים ומחקרים
            • צ'יפסים
            • כנסים
            • Chiportal Index
              • אינדקס חברות – קטגוריות
              • אינדקס חברות A-Z
            • אודות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • TapeOut Magazine
            • צור קשר
            • ChipEx
            • סיליקון קלאב

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            דילוג לתוכן
            פתח סרגל נגישות כלי נגישות

            כלי נגישות

            • הגדל טקסטהגדל טקסט
            • הקטן טקסטהקטן טקסט
            • גווני אפורגווני אפור
            • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
            • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
            • רקע בהיררקע בהיר
            • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
            • פונט קריאפונט קריא
            • איפוס איפוס