המרוץ ל-AGI מתלהט • צוקרברג מנהל מגעים אישיים עם חוקרים • אלטמן: "כסף לבדו לא בונה תרבות חדשנית"
בשוק ה-AI קיימת כיום תחרות חריפה לא על מוצרים – אלא על אנשים. לפי הערכות, יש פחות מ־1,000 חוקרים בעולם המסוגלים להוביל את פיתוח הדור הבא של מודלים עצמאיים. חברות הטכנולוגיה הגדולות רואות בכל אחד מהם נכס אסטרטגי – ולפיכך גם מוכנות להשקיע סכומים אסטרונומיים כדי לשכנע אותם לעבור צד.
מטא, חברת האם של פייסבוק, משקיעה מיליארדים בפיתוח בינה מלאכותית – אך ברור לה שכסף לא מספיק. לפי דיווחים אחרונים, החברה פועלת בנחישות לגייס אליה את החוקרים המובילים של OpenAI, ומציעה להם בונוסים שיכולים להגיע ל-100 מיליון דולר. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, חשף את הפרטים בפודקאסט עם אחיו, ג'ק, וטען כי למרות ההצעות הנדיבות, איש מבכירי החברה לא נענה להן.
הצעות הענק האלו הן חלק ממאמץ ממוקד של מטא להקים צוות חדשני בשם "צוות הסופר־אינטליגנציה", אשר עתיד להוביל את החברה לעבר פיתוח של AGI – בינה מלאכותית כללית. את המאמצים מוביל לא אחר מאשר מארק צוקרברג בעצמו, אשר מקיים פגישות אישיות עם מועמדים בכירים, לעיתים באחוזות היוקרה שלו בקליפורניה.
לתוך המהלך הזה משתלב גם גיוסו של אלכסנדר וונג, מייסד Scale AI – סטארט־אפ המתמחה בתשתיות דאטה לאימון מערכות AI. וונג מונה לאחרונה לעמוד בראש המיזם החדש של מטא, לאחר שהחברה השקיעה כ-15 מיליארד דולר ב־Scale AI בתחילת מאי.
אך בעוד מטא מגייסת אנשים ומזרימה השקעות – מעל 65 מיליארד דולר בשנת 2025 בלבד – היא מתמודדת גם עם עזיבה משמעותית: ד"ר ג'ואל פינו, ממובילות המחקר במטא, פרשה מתפקידה כסגנית נשיא ומובילת קבוצת FAIR. פינו, שהובילה את פיתוחי PyTorch, LLaMA ו-FAISS, נחשבת לדמות מפתח, ועזיבתה מעוררת שאלות על היציבות הפנימית של החברה.
גם מבחינה טכנולוגית, מטא סופגת לאחרונה ביקורת על המודל החדש LLaMA 4, שנתפס בעיני רבים כהתקדמות מינורית בלבד לעומת הגרסה הקודמת. חלק מהחוקרים אף טוענים שהנתונים שהוצגו בתקשורת מבוססים על גרסאות ניסיוניות שאינן זמינות לציבור – מה שתרם לאובדן אמון מקצועי.
OpenAI, מנגד, ממשיכה לשדר יציבות ומיקוד. אלטמן מצהיר בפומבי שהחברה קרובה יותר מאי פעם לפיתוח של מערכות עם יכולות הכללה מתקדמות – מרכיב מרכזי לקראת יצירת בינה מלאכותית כללית. לדבריו, מדובר לא רק בתשובות מדויקות, אלא בלמידה אמיתית מצד המכונה.
אלטמן, מצדו, מבקר את הגישה של תגמול חסר גבולות כדרך לבניית חדשנות: "כשאתה נותן הרים של כסף לאנשים – בלי קשר למשימה או לערך של העבודה – אתה לא בונה תרבות עמוקה. לשמחתי, אף אחד מהחוקרים שלנו לא התפתה".
ובאירוניה כמעט סימבולית: דווקא בעידן שבו בינה מלאכותית מאיימת להחליף עובדים בכל תחום, המדענים שבונים אותה הפכו למשאב האנושי הכי מבוקש בעולם.
אם תזדקק לגרסה מקוצרת או גרפית להפצה, אשמח להכין.
