ממשלת ארה״ב תשקיע 150 מיליון דולר בסטארט-אפ הליתוגרפיה xLight של פט גלסינגר

מדובר בהשקעה הראשונה של ממשל טראמפ החדש במסגרת זרוע המו״פ של חוק השבבים והמדע, שהועברה לאחרונה לניהול מכון התקנים הלאומי (NIST). לפי הודעת משרד המסחר האמריקני, הכסף מיועד לסייע ל־xLight להקים, לבנות ולהדגים אבטיפוס של לייזר אלקטרונים חופשיים (Free Electron Laser – FEL) שישמש מקור אור חלופי למכונות ליתוגרפיית EUV, המבוססות כיום על טכנולוגיה אירופית הנשלטת כמעט לחלוטין בידי ASML ההולנדית

ממשלת ארה״ב חתמה על מכתב כוונות להשקעה של עד 150 מיליון דולר בחברת xLight, סטארט-אפ מעמק הסיליקון שהוקם על ידי מנכ"ל אינטל לשעבר פט גלסינגר. החברה מפתחת מקור אור חדש לליתוגרפיית אולטרה-סגול קיצונית (EUV) – אחד הרכיבים הקריטיים ביותר בייצור שבבים מתקדמים. ההשקעה תתבצע במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act), ותעניק לממשל טראמפ אחזקת מיעוט בחברה. (Axios)

מדובר בהשקעה הראשונה של ממשל טראמפ החדש במסגרת זרוע המו״פ של החוק – CHIPS Research and Development Office, שהועברה לאחרונה לניהול מכון התקנים הלאומי (NIST). לפי הודעת משרד המסחר האמריקני, הכסף מיועד לסייע ל־xLight להקים, לבנות ולהדגים אבטיפוס של לייזר אלקטרונים חופשיים (Free Electron Laser – FEL) שישמש מקור אור חלופי למכונות ליתוגרפיית EUV, המבוססות כיום על טכנולוגיה אירופית הנשלטת כמעט לחלוטין בידי ASML ההולנדית. (NIST)

המהלך בולט גם פוליטית: חוק השבבים והמדע נחקק בתקופת ביידן כדי לחזק את תעשיית השבבים האמריקנית, וטראמפ עצמו קרא בתחילת השנה לקונגרס "להיפטר מהחוק". אף על פי כן, ממשלו משתמש כעת במסגרת החוק כדי לקחת אחזקות ישירות בחברות שבבים – לא רק להעניק מענקים והטבות מס – ולפעול בפועל כמו קרן הון סיכון ממשלתית. עסקת xLight מגיעה אחרי דילים דומים עם אינטל וגופים נוספים בתחום.

xLight נוסדה ב־2021 ופועלת בעמק הסיליקון. בקיץ האחרון גייסה החברה 40 מיליון דולר בסבב B בהובלת קרן ההון סיכון Playground Global, כאשר שותף הקרן ומנכ״ל אינטל לשעבר פט גלסינגר מונה ליו״ר הפעיל של xLight. החברה מוגדרת על ידי משקיעיה כמי שמפתחת "דור חדש של מקור אור EUV לשבבים המתקדמים בעולם, עם שיפורים משמעותיים בהספק, באיכות הקרן וביעילות האנרגטית".

בלב הטכנולוגיה נמצא לייזר אלקטרונים חופשיים: במקום מקור אור קומפקטי המשולב בתוך מכונת הליתוגרפיה, xLight מתכננת לבנות מתקנים חיצוניים ענקיים, בקנה מידה של "מגרש פוטבול", שבהם אלומת אלקטרונים מואצת במאיץ חלקיקים ומייצרת אור EUV בעוצמה ובאיכות גבוהות במיוחד. מקור האור החיצוני יחובר למפעלי הייצור (fabs) בתצורה של "תשתית" – בדומה לאופן שבו מחברים מפעל לרשת החשמל – ובשלב מאוחר יותר שואפת החברה להקטין את המערכות לדגמים קומפקטיים יותר.

בריאיון ל-Axios הסביר מנכ״ל ומנהל הטכנולוגיות של החברה, ניקולס קֶלֶז, כי הליתוגרפיה היא "הלב של ייצור השבבים המתקדם", וכי כל שיפור בביצועי השבב תלוי בסופו של דבר ביכולת "לכתוב" על הוופרים דפוסים עדינים יותר. לדבריו, מקורות האור הקיימים הגיעו לגבול היכולת שלהם, והמעבר למודל של מקור אור חיצוני ועצום-ממדים הוא "שינוי פרדיגמה" שנועד לפתוח מחדש את הדרך להמשך הקטנת הטרנזיסטורים ולהחייאת "חוק מור".

מכתב הכוונות שנחתם בין משרד המסחר ל-xLight הוא הסכם לא מחייב בשלב זה. על פי NIST, הכוונה היא להעמיד לחברה עד 150 מיליון דולר כתמריצים פדרליים, בתמורה להקצאת מניות שתהפוך את הממשל לבעל מניות משמעותי – אך לא לשליטה. קֶלֶז אמר כי הצדדים עדיין מנהלים משא ומתן על תנאי העסקה, שצפויים להיסגר בחודשיים הקרובים, ולכן סירב לפרט את מבנה ההשקעה המדויק. (NIST)

הכסף הממשלתי לא מחליף את סבב ההשקעה הבא של החברה, אלא נועד "לעגן" אותו – כלומר לספק נקודת פתיחה חזקה בפני משקיעים נוספים, לאפשר ל-xLight לבנות אבטיפוס מהר יותר ולהקדים את לוחות הזמנים. "זה פרויקט נועז מאוד לבנות משהו גדול, וחומרה היא דבר יקר", אמר קֶלֶז, והדגיש כי החברה לא הייתה נכנסת לעסקה אם הייתה סבורה שמעורבות ממשלתית תרתיע קרנות הון סיכון. לדבריו, מדינות רבות משקיעות כיום מיליארדי דולרים בדיוק בשדה הזה – מקורות אור לליתוגרפיה – וארה״ב חייבת להשתתף במירוץ אם היא רוצה להוביל.

מעבר לחשיבות הטכנולוגית, המהלך משקף שינוי עמוק במדיניות התעשייתית של ארה״ב. במשך שנים ויתרה ארה״ב למעשה על השליטה בטכנולוגיות הליבה של ליתוגרפיית EUV, למשל כאשר חברת Cymer האמריקנית, שפיתחה את מקור האור הראשון ל-EUV, נמכרה ל-ASML ההולנדית. עכשיו מנסה וושינגטון לתקן את "הטעות ההיסטורית" הזאת, כפי שהגדיר זאת גלסינגר בעבר, ולהחזיר לארה״ב את הבעלות על אחת מנקודות החום האסטרטגיות ביותר בשרשרת הערך של השבבים.

אם xLight תצליח להוכיח שמקור האור המבוסס על לייזר אלקטרונים חופשיים אכן יכול לעבוד באופן יציב, חסכוני ומשתלם בקצב הייצור של מפעלי השבבים, היא עשויה לשנות את מאזן הכוחות העולמי בליתוגרפיה, לצמצם את התלות ב-ASML ולתת לממשל טראמפ הישג מוחשי במאמץ "להחזיר הביתה" את תעשיית השבבים המתקדמים. אבל עד אז החברה תצטרך לעמוד באתגרי הנדסה אדירים – ולהוכיח שגם כשהדוד סם הופך לאחד מבעלי המניות הגדולים, היא עדיין מסוגלת לפעול כמו סטארט-אפ זריז בשוק תחרותי במיוחד.