שר המסחר הווארד לוטניק: המדינה תשקיע תמורת אחזקה חסרת־זכויות הצבעה במקום מענק; באורגון מזהירים מפגיעה בתעשייה, וברויטרס מדווחים: השיטה נשקלת גם מול מיקרון, TSMC וסמסונג
ממשל טראמפ בוחן מתווה חסר תקדים בתעשיית השבבים: העברת כספי ה-CHIPS Act לחברות בתמורה לאחזקה הונית של המדינה, במקום מענקים ישירים. שר המסחר, הווארד לוטניק, אישר בראיון ל-CNBC כי הממשל מבקש אחזקה חסרת־זכויות הצבעה באינטל כתנאי לקבלת המימון. “זה לא ממשל תאגידי,” אמר. “אנחנו ממירים מענק למניות — עבור העם האמריקאי.”
לפי Oregon Public Broadcasting (OPB), מדובר בהתפתחות קריטית באורגון — שם מעסיקה אינטל כ-18 אלף עובדים והוגדר לה בעבר מימון פדרלי כולל של כמעט 8 מיליארד דולר, מהם 1.8 מיליארד דולר לשדרוג קמפוס הילסבורו, לב פעילות המו״פ של החברה בארה״ב. החברה סירבה להגיב לפניית OPB.
מעבר לאינטל, נראה שהמהלך מתוכנן להפוך למדיניות רוחבית: רויטרס דיווחה כי הבית הלבן בוחן לקחת עד 10% מאינטל במסגרת ההסכם — ובמקביל לשקול עסקאות אחזקה דומות גם מול יצרניות שבבים נוספות, בהן Micron, TSMC ו-Samsung, מתוך מסגרת התקציב הכוללת של 52.7 מיליארד דולר בחוק ה-CHIPS. מדובר במפנה ממודל “מענקים” למודל “בעלות חלקית” של המדינה בתעשייה האסטרטגית.
המהלך כבר מעורר התנגדות פוליטית באורגון: הסנאטור הדמוקרטי רון ויידן כינה את הדרישה “סחיטה תאגידית”, והזהיר מפני נזק לאקוסיסטם הטכנולוגי שאותו בא החוק לחזק. הדברים מגיעים על רקע התנצחות ציבורית בין הבית הלבן למנכ״ל אינטל, ליפ-בו טאן, שהודיע על האטת פרויקטים כדי לקצץ עלויות — וציין כי השקעות החברה בארה״ב ייטיבו עם הכלכלה האמריקאית. (OPB).
המהלך מתיישב עם הקשחת הקו של וושינגטון מול ענף השבבים: מוקדם יותר החודש דווח כי Nvidia ו-AMD הסכימו להעביר למדינה 15% מההכנסות ממכירת שבבי בינה מלאכותית לסין, בתמורה לרישיונות יצוא — הסדר נדיר שמאותת על התערבות ממשלתית עמוקה יותר בשרשרת הערך של השבבים.
עבור אינטל, שנחלשה בשנים האחרונות מול מתחרות בזירת ה-AI והסמארטפונים, האחזקה הממשלתית עשויה לספק גב פיננסי — אך במחיר דילול בעלי מניות ואי-ודאות לגבי תנאי התמחור והיציאה של המדינה. אנליסטים מזהירים כי המעבר ממענקים לאחזקה יכול לפגוע באטרקטיביות החוק עבור חלק מהחברות; מדדים בענף נחלשו אמש על רקע הדיווחים.
למה זה תקדים משמעותי?
- מה “לכולם” אחרי אינטל: עצם בחינת המודל מול Micron, TSMC ו-Samsung מרחיבה את ההשפעה מעבר לחברה אחת — והופכת את ההון הציבורי לכלי קבוע במדיניות התעשייה האמריקאית.
- אות לשוק: אם קרנות וול סטריט יתמחרו סיכון דילול נוסף בחברות המקבלות CHIPS, עלות ההון שלהן עלולה לעלות, ולוח הזמנים להקמת מפעלים עשוי להידחות. אנליסטים כבר מתריעים.
- תקדים רגולטורי: המודל מקבע מעבר מ”גזרים” ל”מקלות” — לא רק סובסידיות, אלא גם בעלות ממשלתית ישירה, לצד הסדרי חלוקת הכנסות (כמו ב-Nvidia/AMD).
מה הלאה: פרטי ההסכם (היקף, תמחור, לוח זמנים ותנאי יציאה) טרם פורסמו רשמית. אם אינטל תסכים — זה עשוי להפוך לשבלונה להסכמים מול שחקני שבבים נוספים בשנה הקרובה. בינתיים, השווקים בוחנים מחדש את יחס הסיכוי–סיכון בענף כולו.