כך אומר אבי ויזל, מנהל אקוסיסטם הענן ב-IBM ישראל, בראיון לCHIPORTAL לקראת מפגש פורום הסיליקון קלאב שיתקיים ב-1 ביולי בבית IBM בפתח תקווה, ואשר יעסוק באתגרי המיחשוב הקוונטי
"מנהלי מיחשוב ו-CTO צריכים להיות מודאגים מהשבירה הקרובה של אמצעי ההצפנה בידי מחשבים קוונטיים". כך אומר אבי ויזל, מנהל אקוסיסטם הענן ב-IBM ישראל, בראיון לCHIPORTAL לקראת מפגש פורום הסיליקון קלאב שיתקיים ב-1 ביולי בבית IBM בפתח תקווה, ואשר יעסוק באתגרי המיחשוב הקוונטי. (הרשמה למפגש).
"IBM מובילה את תחום המחשוב הקוונטי, הן בצד החומרה והן בצד התוכנה. החברה מקיימת שיתופי פעולה עם קבוצות מחקר ברחבי העולם ועם חברות סטארט-אפ וחברות גדולות אחרות בכל הקשור לאקוסיסטם של המיחשוב הקוונטי. מחשוב קוונטי מבוסס על עקרונות מכניקת הקוונטים, ומאפשר ביצוע חישובים מקבילים במהירות גבוהה מאוד. עקרונות אלה מנוצלים לפיתוח מעבדים קוונטיים המסוגלים לבצע חישובים מורכבים בזמן קצר, דבר שמאפשר ביצועים יוצאי דופן בהשוואה למחשבים קלאסיים. אחד החישובים הללו הוא ההצפנה, כלומר היכולת של מחשבים קוונטיים שממש בקרוב יהיו מספיק חזקים לביצוע של אלגוריתמים שיהפכו את ההצפנה החזקה ביותר כיום לבלתי רלוונטית.
ויזל ציטט שני אלגוריתמים כאלה שיישומים במחשבים קוונטיים חזקים ימוטט את ההצפנון. אלגוריתם שור, שפותח על ידי פיטר שור בשנת 1994, הוא אחד האלגוריתמים החשובים ביותר במחשוב קוונטי. האלגוריתם נועד לפירוק מספרים שלמים לגורמים ראשוניים בצורה יעילה מאוד. המשמעות היא שהאלגוריתם יכול לפרוץ הצפנות כגון RSA, אשר מבוססות על הקושי שבפירוק מספרים גדולים לגורמים. טכנית, אלגוריתם שור מנצל את יכולות הסופרפוזיציה והשזירה הקוונטית כדי לבדוק מספר רב של אפשרויות בו-זמנית, ובכך מצמצם את הזמן הדרוש לפירוק המספרים.
האלגוריתם השני הוא אלגוריתם גרובר, שפותח על ידי לייב גרובר בשנת 1996, נועד לחיפוש ברשימה בלתי ממוינת. האלגוריתם מפחית את הזמן הדרוש לחיפוש פריט מסוים לחלקיק מהזמן הדרוש כיום. טכנית, האלגוריתם מנצל את תכונת הסופרפוזיציה של מחשבים קוונטיים כדי לחפש במקביל פריטים ברשימה גדולה. שימושיו של אלגוריתם גרובר נרחבים וכוללים תחומים כמו בינה מלאכותית ואופטימיזציה, בהם יש צורך בחיפוש יעיל ומהיר, וכמובן גם סוגים רבים של הצפנות יפוצחו בעזרת אלגוריתמים אלה.
ויזל יציג במפגש גם את הפתרונות של IBM להגנה מפני התקפות קוונטיות. ה-NIST (המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב) קבע ארבעה אלגוריתמים שאמורים להיות מסוגלים להגן על מערכות ארגוניות מפני התקפות קוונטיות עתידיות. שלושה מתוך ארבעת האלגוריתמים המומלצים הם פתרונות של IBM. "הפתרון של IBM מתמקד בחיזוק התשתיות והסביבות המחשוביות הקיימות בארגונים, בעזרת האלגוריתמים הקוונטיים, מהסטאק ועד רמת התוכנה." מסביר ויזל.
אתגרי האבטחה ולמה כדאי לשתף פעולה
ויזל הדגיש את חשיבות המודעות לאיומים הקוונטיים בקרב מקבלי ההחלטות בארגונים. מחקר שנעשה בארה"ב מראה כי עד סוף 2026, אחד מתוך שלושה ארגונים ייפגע מהתקפות קוונטיות, ועד 2031, אחד מכל שני ארגונים ייפגע. ההתקפות כוללות הרס נתונים, מעקב אחר דטה ושיבוש המידע בארגון. ויזל מציין שהפתרון הוא במודעות ולמידת הטכנולוגיה, על מנת להיערך כראוי לעידן הקוונטי.
ישראל חשובה לאקוסיסטם של המיחשוב הקוונטי.
ויזל מדגיש את החשיבות של שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה, סטרטאפים ואקדמיה ליצירת אקוסיסטם חזק. "בישראל ישנן מספר חברות מובילות בתחום המחשוב הקוונטי, כמו קדמה, קלאסיק וקוונטום מאשינס, אשר תורמות רבות לקהילה העולמית בתחום זה. שיתופי פעולה אלה יאפשרו לישראל להוביל בעידן החדש של מחשוב קוונטי ולהתמודד עם האתגרים שהוא מביא עמו."