מענקים אירופיים יוקרתיים לשלושה חוקרים בטכניון ובהם פרופ' שחר קוטינסקי מהנדסת חשמל.

המענק נועד להוכיח התכנות ולקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברת הזנק * פרופ' קוטינסקי מפתח מעבדים מאיצים לחישובים על מאגרי נתונים לצורך בינה מלאכותית

שלושה חוקרים בטכניון זכו במענקים מתקדמים של הנציבות האירופית למחקר (ERC). מדובר במענקי PoC בסך 150 אלף יורו לחוקר, שנועדו להוכיח היתכנות ולקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברות הזנק. הם ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענקי ERC בעבר.

פרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי – המענק ישמש לבניית מחשבים המאיצים חישובים על מאגרי נתונים. באמצעות ארכיטקטורת מחשבים חדשנית מתבצעים החישובים בתוך זיכרון המחשב ולא במעבד עצמו. מחשבים אלה יהיו מהירים משמעותית ממחשבים קיימים ויאיצו תוכנות המטפלות במאגרי נתונים עצומים בתחומים שונים ובהם בנקאות, רפואה ורשתות חברתיות.

פרופ' יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית – המענק ישמש לפיתוח מדידה רגישה של ריכוז חלבונים באמצעות מיקרוסקופיה חישובית. החוקרים פיתחו שיטה פשוטה ומהירה למדידת ריכוז חלבונים מדגימות דם ונוזלי גוף אחרים. השיטה מבוססת על מיקרוסקופ בתוספת רכיב אופטי שתוכנן במעבדתו של פרופ' שכטמן. מערכת זו עוקבת אחר חלקיקים פלורסנטיים (זרחניים) הנצמדים לחלבון הנחקר באמצעות נוגדנים. הסרטונים המצולמים מעובדים במחשב, וריכוז החלבון מחולץ אלגוריתמית. השיטה נמצאת בשלבי בדיקה לניטור חלבונים של מערכת החיסון בחולי סרטן העוברים טיפול, זאת לצורך איתור מוקדם של תופעות לוואי, מתוך שאיפה לאפשר טיפול מונע. המחקר נערך בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם.

פרופ' נתנאל קורין מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית – המענק ישמש לפיתוח פתרון להיווצרות קרישי דם במסתמי לב מלאכותיים, בעיה הקשורה בעיקר למאפייני הזרימה במסתם. את ההשראה לפיתוח קיבלו החוקרים מתופעת בקרת זרימה פסיבית המתקיימת בטבע ומיושמת בתעשיית האווירודינמיקה. בהתאם לעקרון זה, שינוי קטן במבנה הפיזי של סנפיר דג, כנף ציפור או כנף מטוס עשוי לגרום לשינוי מהותי במאפייני הזרימה ולספק יתרונות משמעותיים בשחייה ובמעוף. באופן דומה מציעים החוקרים לפתח מסתם מלאכותי חדש, העושה שימוש בבקרת זרימה פסיבית ומסיט חלק מזרימת הדם לצורך ״שטיפת״ האזורים שבהם עלולים להצטבר קרישי דם. את המחקר במעבדת קורין מוביל יבגני קריינין במסגרת עבודת הדוקטורט שלו.

לתמונות לחצו כאן