מנכ״ל אנבידיה תיאר את ה-AI כ“עוגת חמש שכבות” – מאנרגיה ושבבים ועד יישומים – וטען שהמהפכה תייצר עבודות חדשות ותדרוש השקעות ענק בתשתיות
מנכ״ל אנבידיה (NVIDIA), ג׳נסן הואנג, טען בדיון מרכזי בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס כי הבינה המלאכותית עומדת בבסיס מה שהוא כינה “פרויקט התשתיות הגדול בהיסטוריה האנושית”. לדבריו, זו אינה עוד טכנולוגיה בודדת אלא פלטפורמה חדשה שדורשת להקים ולהפעיל “מערכת שכבות” שלמה – ולכן היא כבר מייצרת ביקוש עצום לעובדים, החל ממקצועות בנייה ותשתית ועד מומחי ענן ומפתחי יישומים.
הואנג תיאר את מהפכת ה-AI כ**“עוגת חמש שכבות”**: שכבת האנרגיה (חשמל וייצור כוח), שכבת השבבים ותשתיות המחשוב, שכבת מרכזי הנתונים והענן, שכבת המודלים, ולבסוף שכבת היישומים – “שם”, לדבריו, ייווצר הערך הכלכלי הגדול באמת, כש-AI יוטמע בשירותים פיננסיים, בריאות, ייצור ותעשייה. ההיגיון של הואנג פשוט: אם כל שכבה חייבת להיבנות ולתוחזק, אז המהפכה דוחפת את הכלכלה לייצר מקומות עבודה ברוחב יוצא דופן – גם בעבודות שטח וגם בתפקידי היי-טק.
בחלק התעסוקתי הואנג דחה את הטענה ש-AI “מחליף אנשים” באופן גורף. הוא הדגים זאת דרך רדיולוגיה וסיעוד: לדבריו, AI מאיץ משימות כמו ניתוח דימות או תיעוד ובירוקרטיה, אבל מחדד את “מטרת המקצוע” – אבחון וטיפול – ולכן עשוי אפילו להגדיל ביקוש לכוח אדם. הוא התייחס גם למחסור חמור בכוח אדם בסיעוד בארה״ב, וטען שכלים שמקלים על תיעוד יכולים לפנות זמן לטיפול ולהגדיל תפוקה – מה שמייצר תמריץ להעסקת עוד עובדים.
בדיון, שנערך מול יו״ר ומנכ״ל בלאקרוק (BlackRock) לארי פינק, הואנג הציג גם טענה רחבה יותר: AI הוא “תשתית לאומית” בדומה לחשמל או כבישים, ולכן מדינות צריכות לפתח יכולות AI מקומיות שמתאימות לשפה ולתרבות שלהן. הוא הוסיף שאוריינות AI הופכת ליכולת בסיסית: לדעת “להנחות, לנהל, להציב מעקות בטיחות ולהעריך” מערכות – מיומנויות שהוא השווה לניהול אנשים ולמנהיגות.
עוד טען הואנג כי 2025 הייתה שנה חריגה בהיקף השקעות הון-סיכון, עם יותר מ-100 מיליארד דולר שהופנו בעיקר לחברות “AI-native” – סטארט-אפים שבונים ישירות את שכבת היישומים. מבחינתו, זה סימן לכך שהעולם עדיין לא “בסוף הגל”, אלא באמצע מעבר פלטפורמה שמחייב השקעות ענק בתשתיות כדי לאפשר לכל יתר השכבות לצמוח.
